לנגלה בראיון לספורט:
מראיין: איך אתה מרגיש בימיך הראשונים בעבודה?
“אני שמח מאוד. זאת הפעם הראשונה שלי בארה”ב והפעם הראשונה שהשתתפתי במסע כזה גדול, נגד קבוצות בכירות ויוקרתיות”.
שוחחת עם ואלוורדה?
“כן. הוא הסביר לי מה הוא רוצה שאשפר ואני עובד כדי להסתגל לסגנון של הקבוצה בצורה מושלמת ומוקדם ככל האפשר”.
זה קשה להסתגל לסגנון המשחק של בארסה?
“זה שונה מאוד מהסגנון של קבוצות אחרות. הקבוצה משאירה הרבה יותר שטחים מאחורה, ואתה צריך לחשוב טוב מאוד מאיפה הכדור יגיע כדי להתמקם, ואחרי זה לאן אתה צריך למסור אותו. זה מעניין, כי זה גורם לך להתפתח מאוד, ובו זמנית גם קשה. אבל כבר ידעתי את זה מראש כשחתמתי כאן”.
האתגר לא מפחיד אותך?
“לחלוטין לא. אני שמח מאוד ומרגיש בר מזל שאני מסוגל לחוות ניסיון כזה וללמוד מהמאמן, שהוא טקטי מאוד ומשפר את שחקניו”.
התחרות תהיה קשה…
“אני יודע. אומטיטי, פיקה, ורמאלן, מינה, מרלון… יש שחקנים רבים בעמדה שלנו אבל אני כאן כדי להילחם על הדקות שלי ולשחק. אם לא אשחק הרבה, אסתכל על חבריי לקבוצה ואנסה ללמוד – כי יש להם ניסיון ברמות הגבוהות, וגם זה עוזר”.
ספר לנו על חבריך לקבוצה.
“כל העולם מכיר את פיקה. הוא שחקן וורלד קלאס, שזכה בהכל עם בארסה וספרד. יש לו ניסיון מדהים, הוא יכול לשחק ולהניע כדור מאחורה – בין אם בכדורים ארוכים או קצרים, יש לו קריאת משחק טובה מאוד, הוא נוגח מצוין… אפשר להגיד הרבה דברים טובים גם על כל השאר”.
ומה עם אומטיטי?
“עדיין לא שיחקתי איתו, אבל צפיתי במשחקים רבים שלו עוד לפני בארסה, כשהוא שיחק בליון. הוא חזק מאוד, רגוע ונינוח עם הכדור, נוגח היטב, וגם הוא זכה בדברים רבים”.
ורמאלן?
“הוא שחקן מנוסה, ששיחק בהרבה מועדונים גדולים, כמו ארסנל”.
ג’רי מינה?
“הוא שחקן גבוה מאוד וחזק. היה לו מונדיאל נהדר, כשכבש שלושה שערים בטורניר. משחק הראש שלו טוב מאוד, וזה חשוב ביותר לבלם”.
אתה רואה את עצמך כשחקן הרכב?
“(*צוחק*) תצטרכו לשאול את המיסטר…”
מתי גילית שבארסה מעוניינת בך?
“בדצמבר. הייתי על השער של ספורט. עדיין לא היו מגעים ישירים, ורק בסוף העונה הסוכן שלי סיפר לי שזו אפשרות אמיתית”.
מה עבר לך בראש?
“הרגשתי גאה מאוד. ברצלונה היא לא כמו כל מועדון אחר, זה לא מועדון רגיל. מדובר במועדון בטופ של הטופ שעובד בצורה מיוחדת ושונה מהשאר”.
היו לך ספקות?
“האמת היא שהייתי מרוצה מאוד בסביליה. האנשים, חבריי לקבוצה, האוהדים… כולם נתנו לי המון וזה היה קשה במשך כמה ימים”.
מונצ’י גילה אותך בגיל 17. באותו גיל כבר היו 10 דוחות עליך”.
“אכן. צפו בי במשך זמן רב. הוא פגש את הוריי כשהייתי רק בן 17, וזו הוכחה שהוא העריך אותי מאוד. בגלל זה חתמתי בסביליה בסופו של דבר”.
האם זה היה חלום להגיע לקאמפ נואו?
“כן, זה חלום. זה מה שכל ילד רוצה. כולם רוצים לשחק בברצלונה, במנצ’סטר… במועדונים הגדולים בעולם”.
הרבה שחקנים שחותמים בבארסה מספרים שאהדו את המועדון בילדות.
“מבחינתי, מה שאהבתי היה כדורגל. כי היו לי הרבה שחקנים נערצים בעולם, כמו רונאלדיניו וזידאן. האמת היא שהעדפתי הכי הרבה את פ.ס.ז’, כי גרתי קרוב לפריז, אבל תמיד נהנתי מהטובים ביותר”.
אם כבר מדברים על פיגורות. אני מנחש שאתה כבר מצפה לעבוד עם מסי.
“כן. הוא אגדה. אלמד ממנו וזה יעזור לי להתפתח. למרות שגם אסבול ממנו הרבה באימונים…”
לפחות כבר לא תפגוש יותר את מסי במהלך המשחקים.
“למרבה המזל, כי כבר סבלתי ממנו המון. זה די והותר. מעולם לא סבלתי מאף שחקן אחר כמו שסבלתי מלשחק נגד מסי. עכשיו הוא יתעלל בשחקני הגנה אחרים. ואם אתה שומר אותו וכל הזמן מתרכז רק בו, זה בעייתי, כי אז יכולים לצוץ שחקנים אחרים כמו סוארס, קוטיניו ועוד. זה קשה מאוד לעצור את ההתקפה של בארסה, עם מסי בראשה. כבר ראינו את זה בגמר הגביע האחרון. זה היה בלתי אפשרי. לכולם היה משחק נהדר”.
הופעת בכורה במדי בארסה נגד סביליה?
“אם אשחק, זה יהיה מיוחד. אבל עכשיו אני בבארסה (*נוגע בסמל*), אני לובש את החולצה הזאת, ואני אעשה הכי כדי לנצח בשביל הצבעים. כשעזבתי את סביליה איחלתי לחבריי לקבוצה רק את הטוב ביותר, אבל אצא רק במטרה לנצח אותם”.
זו תהיה ההזדמנות הראשונה לזכות בתואר, אבל לא האחרונה. בבארסה רוצים ומנסים לזכות בהכל.
“זו דרישה טבעית במועדון כל כך גדול, ובגלל זה חתמתי כאן. כדי להילחם על הכל ולזכות בהכל. ננסה לזכות בכמה שיותר תארים שנוכל”.
בגיל 18 דחית את יובנטוס. מה הייתה הסיבה?
“זה לא היה הזמן המתאים. שיחקתי רק חצי שנה בליגה השנייה עם נאנסי. הייתי צעיר מדי מכדי להתחרות ולבסס את מעמדי בקבוצה כל כך גדולה שהחזיקה בשחקנים כמו בונוצ’י, קייליני וברצאלי. הייתי יושב על הספסל המון. עכשיו זה שונה; יש לי הרבה יותר ניסיון וזה מעניק לי יותר ביטחון לשחק במועדון כזה גדול”.
