ארתור התראיין למונדו דפורטיבו לרגל חג המולד. הנה עיקר הראיון:
האם בארסה שינתה אותך הרבה?
– כן, בחיי הכול השתנה. על המגרש ומחוצה לו. התקשורת. האחריות עלתה כי אני באחד המועדונים הגדולים בעולם אם לא הגדול שבהם. נהייתי מקצועי יותר. אני עכשיו אוכל טוב יותר, למשל.
ממה שראית עד כה בברצלונה, מה הכי אהבת?
– הכול. החל מהאדריכלות, שהיא מדהימה, ההרים, כמו מונז’ואיק, אבל גם כל אזור החוף כמו ברצלונטה או גם בקסטליידפלס.
אני לא יודע אם קיבלת מחמאה גדולה יותר עד כה מאשר זה שאיתך בארסה חוזרת להיות מזוהה עם סגנון המשחק המפורסם שלה.
– בוודאי. כל אחד בעולם אוהב לקבל מחמאות וכך גם אני. אני שמח על המחמאות האלה אבל ברור לי שזה לא ארתור שקובע את המשחק של בארסה, הרי יש בקבוצה תותחים ענקיים ביותר.
גלה לנו סוד. איך הגבת כששמעת שמסי אמר שאתה ההחתמה שהכי הפתיעה אותו?
– בהתחלה חשבתי שמדובר במתיחה, כי אבא שלי הוא זה שסיפר לי את זה והוא תמיד מותח אותי. עניתי לו: ‘די, די, תפסיק עם השטויות.’ הוא אמר לי שלא, שזו האמת. אחר כך ניגשתי למחשב, תחילה ראיתי את מה שכתוב ואז את הווידאו. ואז נותרתי המום לגמרי. לקבל את השבחים האלה מהשחקן הטוב בהיסטוריה, עבורי אלה היו 10 דקות של תהילה, באמת נדהמתי. השבחים האלה עוזרים לי כי הם נותנים לי ביטחון. אני יכול רק להודות לו על האהבה והתמיכה שהעניק לי כל הזמן, בדיוק כמו יתר החברים לקבוצה.
לפני כן זה היה חלום לשחק לצדו, כעת לאחר שהגשמת אותו, איך זה?
– שילוב של שמחה ושיגעון. רק לפני זמן קצר דמיינתי את זנ כשראיתי אותו משחק בטלוויזיה. ועכשיו, אני מוצא את עצמי בין כל כך הרבה כוכבים: מסי, פיקה, בוסקטס… אני חייב לצבוט את עצמי כדי לעכל שזאת האמת ושאני משחק לצדם.
ניימאר ביקר מספר פעמים בברצלונה השנה ובאחת מהן נראה איתך. היית רוצה שיחזור לשחק בבארסה?
– אני באופן אישי מתפלל שהוא יבוא, כי הוא שחקן גדול, אי אפשר לחלוק על כך, ואני חושב שככל שיהיו לקבוצה יותר שחקנים טובים, כך היא טובה יותר. באופן אישי אני הייתי רוצה שיחזור, אבל יש לו את החיים שלו, הוא יודע מה הוא עושה ואני לא יודע כמה עמוק הולכים העסקים האלה, אם יש אפשרות שיחזור או לא. הוא חבר שלי ברמה האישית והמקצועית, שאני מעריך מאוד ואהיה שמח אם יוכל לחזור לכאן.
דופקים חזק בשער שני שחקני נוער שמשחקים במרכז המגרש, אלניה וריקי פוץ’. מה דעתך עליהם?
– יצא לי לראות את ריקי כבר בקדם העונה בארצות הברית. הוא שחקן איכותי מאוד, כמו גם אלניה. שניהם שחקנים שיתנו הרבה לבארסה. אלניה כבר מקבל הזדמנויות והוא מגיב בהתאם, אני שמח עבורו.
לבאנטה בתור היריבה בגביע. מוצא חן בעיניך?
– כשאתה חושב על הישגים גדולים ועל לזכות בתארים, אתה לא יכול לבחור את היריבות שלך. אנחנו מוכנים לכל מפגש, בין אם זה בגביע או בליגת האלופות. אנחנו יודעים מהן החוזקות והאיכויות שלנו.
קוטיניו מקבל קצת ביקורת כי מצפים ממנו ליותר. איך אתה רואה את המצב?
– הוא רגוע כי הוא שחקן גדול והוא כבר הוכיח את זה. הוא צריך קצת זמן אחרי הפציעה שלו, בדיוק כמוני, כדי לחזור לרמה הטובה ביותר שלו. זה משהו שגרתי בכדורגל. אבל הוא כבר הוכיח את האיכות שלו והוא הולך להבקיע שערים ולעזור לבארסה.
ודמבלה?
– לדעתי, אני מאמין שהוא כבר למד מהטעויות אחרי שאנשים נזפו בו. כולנו עושים טעויות ואנחנו צריכים ללמוד מהן, גם אני, גם אתה. החשוב ביותר הוא שהאנשים מסביב יחבקו אותו ושהתרומה שלו על המגרש תישאר מצוינת.
לאחרונה הייתה לך ההזדמנות להכיר את אינייסטה, אחד מהמודלים שלך לחיקוי. איך היה הרגע בו פגשת אותו לראשונה?
– אני מעריץ אותו ואני עוקב אחריו מאז שהייתי קטן. הרגע הזה היה מדהים. זה עשה לי עור ברווז. לא ידעתי שהוא בא וזו הייתה הפתעה פנטסטית. הוא קיבל את פניי יפה מאוד. אני מודה לו שהיה כל כך טבעי איתי, זה ייחרט בזכרוני לנצח.
צ’אבי אמר שכשהוא ראה אותך משחק הוא ראה השתקפות של עצמו.
– גם זה משהו שחשבתי שהוא שקר. אני לא עוקב כל כך אחרי העיתונים, אני מקדיש את הזמן הפנוי שלי לסדרות טלוויזיה או ללימוד ספרדית, וזו אמי שסיפרה לי על כך, כך שחשבתי שמדובר בעוד מתיחה כמו זו עם מסי.
האם אתה רואה את עצמך משחק בבארסה כשהוא מאמן בעוד כמה שנים?
– עבורי, הוא ואינייסטה הם שני הקשרים הכי גדולים שראיתי משחקים. אני מאחל לו שישחק עוד שנים כי כך אוכל להמשיך ללמוד ממנו, אבל אם יפרוש בקיץ הזה, אין ספק שהוא יהיה גם ענק כמאמן.
איך אתה מסכם את 2018?
– זו הייתה השנה הטובה בחיי. חלומות הילדות שלי, ללבוש את החולצה של בארסה ושל נבחר ברזיל, התגשמו. אני חי את החלום, פרי של עבודה, של מאמץ. אני צריך להוקיר תודה על השנה הזו יותר מכל שנה אחרת. זה הזמן להודות לכל מי שעזרו לי, למשפחתי, לדיוס… זו הולכת להיות השנה הטובה בחיי.
עם הפנים ל-2019, מה אתה יכול לבקש כך שזו תהיה שנה אף טובה יותר?
– הדבר הראשון הוא בריאות לכולם. בלי בריאות אנחנו לא יכולים לעשות דבר. אחר כך, תואר כלשהו – ליגת האלופות, אליפות הליגה, הגביע, או אף יותר טוב, כל השלושה.
על אילו מסורות של חג המולד אתה מקפיד?
– אנחנו נוהגים להיפגש בבית של דודתי בערב החג וביום החג. אנחנו גם נוהגים לאכול ברווז.
האם אתה רואה את ריאל מדריד כמועמדת לזכייה באליפות או בליגת האלופות?
– על אף שלא היו בשיאם, הם זכו באליפות העולם לקבוצות. אי אפשר להוריד מערכם, יש להם המון שחקנים טובים מאוד.
הרמה של הכדורגל הספרדי הפתיעה אותי, למשל קבוצות כמו אלאבס ובטיס. אלה קבוצות שאם זלזלת ועלית למגרש במחשבה שכבר ניצחת את המשחק, ינצחו אותך.
איך אתה רואה את ההשתלבות שלך בקבוצה?
– זה הפתיע גם אותי. אני חושב שאת כולם. את האוהדים, את השחקנים, זה היה משהו שהפתיע את כולם. אני חייב להוקיר תודה, תחילה לשחקנים, שהתייחסו אליי ממש טוב, עזרו לי כדי שאוכל להיות רגוע כשאני נכנס לשחק. אני רוצה להודות גם לצוות הטכני, על הסבלנות ועל העצות, ואני רוצה גם להודות לאוהדים שקיבלו אותי בזרועות פתוחות, וזה משהו חשוב ביותר. כשאתה עולה לשחק ומרגיש שהקהל תומך בך, זה מתמרץ אותך. גם התקשורת עזרה לי עם ביקורת בונה, ואני רוצה להודות כמובן למשפחתי שמלווה אותי. זה קשה לעבור מדינה, אך הם באו איתי וזה עזר לי. אני שמח מאוד.
רוצה לספר קצת על עצות שקיבלת בתקופה שלך בברצלונה?
– המנטאליות של בארסה שונה מכל קבוצה אחרת בעולם. זה מועדון רציני מאוד. לכל תנועה שאתה עושה יש סיבה מאחוריה, יש ‘למה’. המאמן והצוות הטכני נתנו לי המון עצות טקטיות, על איך לשחק עם או בלי הכדור.
