הדבר הכי חשוב שאפשר לקחת מהמשחק הזה, זאת המחצית השנייה. דגש על התפקוד של מסי:
הוא היה עדיין שחקן חופשי, אבל עמדת המוצא שלו הייתה צד ימין. זה עשה המון שכל במשחק של בארסה. פתח עוד את ההגנה של אייאקס, והמסירות עם ה PIVOT סווארס באמצע באמת הזכירו 9 אחר, שחום עם לב ענק שדפק מנדרילים כמו פטיש של שניצל.
זה גם הגביל מאוד את דני אלבס והחלליות הרגילות שלו מצד ימין, כך שהסתמכנו רק על ג׳ורדי אלבה מצד שמאל – ואין לי שום בעיה עם זה. באופן כללי זה המשחק הכי טוב של אלבה מאז שהוא הכריז שהוא בכושר מצוין ונפל לתהום.
כמה מסירות החליפו צ׳אבי וראקיטיץ׳? 34. כמה החליפו בוסקטס וצ׳אבי? 35. במחצית השנייה ראינו משולשים וראינו משחק בנגיעה. אבל על 12 הק״מ של צ׳אבי בכל משחק (מדהים), אי אפשר להסתמך לטווח ארוך.
מזל טוב לטר שטגן על שער נקי. הייתה לו הצלה אחת מצוינת במחצית הראשונה. אני עדיין אנטי מוחלט לגבי הרוטציה ההזויה בשער, והמשך הרוטציות בהגנה. יש קו אחד מתפקד, תמשיך איתו
אין צורך לדבר על מסי, רק לראות, לזכור, להעריך.
הטוב: עצרנו את הסחף.
הרע: מחצית ראשונה מזעזעת.
המכוער: שגיא כהן. הדבר הכי לא ספורטיבי, זה שצריך להקשיב לחפירות ולתאוריות ההזויות שלך במשך 90 דקות.
ההרכב:
טר שטגן (6).
אלבס (6), ברטרה (7), מסצ׳ראנו (7), אלבה (7).
צ׳אבי (7), בוסקטס (7), ראקיטיץ׳ (6).
מסי (8), סווארס (6), ניימאר (7).
