ניצחון בגומלין על אספניול סגר את הסיפור בדרך לשלב הבא בגביע.
שימו לב למערך שניסה לוצ’ו נגד אספניול:
4-2-3-1. סרג’י רוברטו וראקיטיץ’ בקישור האחורי, בקישור ההתקפי וידאל מימין, ארדה משמאל ומסי באמצע. מוניר שיחק כחלוץ מרכזי ובא לידי ביטוי הרבה יותר.
ליאו קיבל חופש פעולה מוחלט וגם השמירה עליו הייתה פחות הדוקה בזכות זה. אפשר לראות בבישול שלו למוניר – הוא שלח את הכדור כמעט ללא לחץ והפרעה מצד שחקני אספניול. ה-Heat map (מפת חום) שלו מראה את זה טוב מאוד:
וידאל וארדה שיחקו לראשונה בעמדות קצת שונות: הקטאלוני שיחק באגף ימין של ההתקפה אבל ירד הרבה לקישור כחלק מהתפקיד שלו במערך. גם ארדה היה לגמרי בצד שמאל עם פחות מחויבות להתקרב לאמצע, כמו שנדרש לעשות במשחק מול גרנאדה כשפתח לצד ראקיטיץ’.
ונסיים עם ראקיטיץ’:
בתקופתו בסביליה הוא היה משחק מידי פעם כקשר אחורי ב-4-2-3-1, וגם בנבחרת קרואטיה הוא מתופקד כך. העמדה הזאת הייתה נוחה לו, הוא הצליח להביא את הפיזיות והיכולת ההגנתית שלו יותר לידי ביטוי, וחילץ 11 כדורים כבר ב-45 הדקות הראשונות. גם סרג’י רוברטו נהנה משיתוף הפעולה איתו ולא נדרש לבצע את כל עבודת הקשר האחורי לבד.
