היום לפני 20 שנים: לואיש פיגו ביצע את הבגידה הגדולה בהיסטוריה והוצג במדריד כרכש הגלאקטי הראשון של פלורנטינו פרס.
הסיפור של פיגו נע (כמובן) סביב כסף, אך בעיקר בזכות מערכות הבחירות שהתקיימו באותה תקופה לנשיאות שלנו וכמובן לנשיאות של ריאל מדריד.
עוד לפני היורו המוצלח בהולנד, היה ברור לכל אוהד שפוי שפיגו הוא שחקן על, ולבטח מהשלושה הטובים ביותר בעולם.
באותו קיץ היו בחירות בברצלונה. פיגו חידש חוזה בקיץ 1999 (מחוזה עלוב שהיה לו עד לאותה תקופה) לחוזה שמיקם אותו בדרגת השכר שנייה. אחרי עונה טובה מאוד יחסית, הוא ביקש שידרוג חוזה לדרגה של הכוכב מספר 1 בקבוצה, אבל הנשיא נונייס השתהה והשתהה, עד שהגיע כבר מאי, ומשם המועדון עבר להנהלה זמנית בשל הבחירות ובמתכונת זאת שומרים על תיפקודו של המועדון לקראת הבחירות בלי לדון בשום הארכת חוזה ועניינים פיננסיים (ברתומאו היה הראשון שפרץ את זה עם הרכש של ארדה טוראן).
במדריד התקיימו גם בחירות. אף אחד לא חשב שפלורנטינו פרס יתמודד על הנשיאות אחרי הכישלון שלו מול ראמון מנדוסה ב 1995, אבל הוא בכל זאת התמודד. לורנסו סאנס, הנשיא המכהן, היה מבושם עד הגג בזכייה השנייה שלהם ב-3 שנים בליגת האלופות והיה בטוח שזה היה מספיק כדי להשאיר אותו בכס המלכות. למרות ההצלחה המופלאה באירופה, האוהדים במדריד לא היו מרוצים. הקבוצה נראתה כמו גנון, סיימה חמישית בליגה ובכל שני וחמישי הפפראצי חגגו על היציאות של השחקנים למועדונים, מסיבות שתייה בחדר ההלבשה ועוד ועוד. האשימו אותם שהם רק מופיעים במשחקים גדולים באלופות. מבחינה פיננסית העיתונים ‘אל פאייס’ וה׳אקונומיסטה׳ חגגו על מדליפים מתוך המועדון (או שמא, מדליפים של פלורנטינו) שהזהירו על קריסה כלכלית.
פלורנטינו התגלם כמשיח. לא רק שהוא הבטיח להציל את מדריד מקריסה כלכלית, הוא הבטיח שפיגו, השחקן הטוב בעולם, יהיה מדרידיסטה. ויתרה מכך, הוא הצטלם עם הסכם מקדים שמבטיח את ההגעה שלו, ואם זה לא יקרה, הנשיא ישלם את כל דמי הסוסיוס של מדריד לעונת 00/01, סדרי גודל של 45 מיליון דולר.
עם הזמן נחשף שהסוכן של פיגו בזמנו, ז’וז’ה ויירה חתם עם פלורנטינו את ה-פרה-הסכם לשחק במדריד אם פלורנטינו יזכה. הכוכבית שהסוכן טען שהתבררה לו רק בדיעבד: אם פיגו יסרב לשחק, הוא יאלץ לשלם את 45 המיליונים לפלורנטינו.
ויירה טען אחר כך שהחתימה על החוזה הייתה לצרכי מיקוח בלבד מול ההנהלה החדשה של בארסה לחוזה של כוכב על ולא יותר מזה. העיתונים בברצלונה טענו שפיגו היה כבר סגור במדריד עוד לפני שבכלל התחיל לדבר על שיפור חוזה מול ברצלונה.
פלורנטינו עשה את המהפך הבלתי יאמן וזכה בבחירות, למרות שכל העיתונים ניבאו ניצחון קטן ללורנסו סאנס. אחרי הזכייה הוא שמר על שתיקה בנוגע לפיגו ואמר שיחכה לסיום הבחירות בברצלונה שנערכו כמה ימים לאחר מכן, עם הזכייה של ז’ואן גספארט בהפרש של 6,000 קולות על המועמד השני, לואיס (בן) בסט.
בפרק זמן הזה בין הבחירות למדריד לאלה שלנו, פיגו נעלם. בסופו של דבר ‘ספורט’ ו׳מונדו דפורטיבו׳ מצאו אותו באיזה חוף נידח בפורטוגל ועשו לו שער כפול כשהוא מצטלם עם החולצה של בארסה ואומר: “אני נשאר בברצלונה. פלורנטינו שקרן. אני היחיד שקובע מה יהיה בעתיד שלי. יש לי עסקים בברצלונה, ואני רוצה להשאר שם אחרי הכדורגל. לא משנה אם פלורנטינו יזכה או יפסיד, אני נשאר בברצלונה, תרשמו את זה“.
גספארט ניצח ונטען בזמנו שפיגו שלח את הסוכן לגספארט כדי שהנשיא ישלם את המחיר של שבירת החוזה וישאיר את הפורטוגלי במועדון. גספארט סירב לשלם ואמר: ״אני לא מתכוון לממן את דמי הסוסיוס של מדריד״. 24 שעות לאחר מכן, פיגו הוצג במדריד. חלק מהותיקים אמרו שהוא הצטלם עם פרצוף מבויש, אחרים יגידו שהם הצטלם עם פרצוף שצוחק כל הדרך אל הבנק, על חשבון האוהדים שלו.
השוק הטוטאלי ברחוב הברצלונאי, השתנה בחלוף כמה זמן לשנאה תהומית לבוגד המתועב. בסקרים שלפני המעבר הוא היה תמיד ראש בראש מול ריבאלדו על המקום השני באהדת הקהל (הראשון כמובן הלך לגווארדיולה), ופפ עצמו אמר אחרי הקלאסיקו ההוא של ראש החזיר: “אני יכול להבין את הקהל. אתה יכול לשנוא מישהו כל כך רק אחרי שאהבת אותו כל כך”.
בימים שלאחר המעבר, בצעד חריג מאוד, הבוטיגה של בארסה הזמינה כל אוהד עם חולצה של פיגו, להוריד את השם הבוגדני מהחולצה הקדושה ולהחליף אותו בשם של שחקן אחר. הריצו את זה במשך 3 שבועות וסיפרו שהגיעו לשם עשרות אלפי אוהדים. פיגו סגר את 3 הבארים שהיו לו ועוד 2 מסעדות בעיר בגלל שאף אחד לא נכנס לשם. אם אתם זוכרים כמה פעמים הוא נמנע מלהגיע לעיר, גם כשחקן וגם כ”שגריר”, אפשר להבין למה.
פיגו הוא הבוגד הגדול מכולם בגלל שהוא מוג לב מאופס שאינו מתחרט על הצעד הזה גם היום. לבארסה הוא הגיע במזל אחרי שהוא והסוכן האידיוט שלו חתמו על חוזה כפול עם פארמה ויובנטוס, ובתגובה אוופ”א השעתה אותו מאיטליה לשנתיים. זהו בלי ספק ה-סכין בגב הכי חמור שקיבלו אוהדי ברצלונה לאורך ההיסטוריה. קפטן שני, שבורח ליריבה השנואה מכל.
צריך להיות מאוד תמים כדי לחשוב שפיגו הלך ככבשה תמימה אחרי הסוכן שלו ועשו לו מלכוד. למה בכלל לחתום על פרה הסכם עם מדריד? פה קבור הכלב. אתם מדמיינים לעצמכם את אינייסטה חותם על פרה הסכם עם מדריד כדי לקבל חוזה ברמה של מסי? זה הטיפוס ובגלל תאבת הבצע הזאת כל כך שונאים אותו. יתרה מכך, השקרים שהוא הפיץ לא היו מביישים אחרון הקמוביננטורים. כשהעיתונים במדריד חזו את יום ההצגה שלו, בראיון האחרון שלו לכלי התקשורת בברצלונה הוא אמר: ״בתאריך הזה אהיה עם חבריי באימון בברצלונה״.
