דה יונג הוא טיפוס easy going, בגלל זה הוא מסכים יחסית להרבה ראיונות, והתקשורת הספרדית מנצלת זאת היטב. הוא התראיין ל׳אל פאיס׳ לאחרונה, הנה האמ;לק בלי הדברים הבנאליים:
⬅️ ״ה 2-8 היה מאוד קשה, מעל הכל, הסיום. כשהם כבשו את השישי חשבתי שזה נגמר. זאת הרגשה נוראית לספורטאי. זה מביא לך בושה, כקבוצה אתה חייב להציג חוזק. יחד עם זאת, ההפסד עם אייאקס לטוטנהאם בדקה האחרונה, היה יותר כואב. יש לך את התחושה שאתה ממש קרוב לגמר ולוקח יותר זמן לעכל את הכאב. נגד באיירן אתה מתבייש, נגד טוטנהאם אתה מרגיש מרומה״.
⬅️ ״יש לי בבית יותר כדורים מאשר חולצות כדורגל. סבא וסבתא שלי תמיד הלכו לחופשה בקוסטה בראווה והם תמיד הביאו לי חולצה של בארסה. יש לי את ׳14׳ של אנרי, ׳10׳ של מסי ועוד כמה בלי שם. אף פעם לא היה לי אליל, אבל אם אני צריך לנקוב בשם זה מסי. קצת בנאלי לא?״
⬅️ ״בלתי אפשרי לא להיות מרוצה שמסי ממשיך, הכדורגלן הטוב בעולם משחק בקבוצה שלך״.
⬅️ ״בהתחלה כשראיתי אותו, הוא היה מאוד מיוחד. טוב, הוא ממשיך להיות מאוד מיוחד. אבל כשאתה מתחיל כאן בבארסה אתה בעיקר מכיר את המשחקים המדהימים שהיו לו. אחר כך, כשאתה מתאמן איתו כל יום, זה עדיין לא הופך דברים לנורמליים, הוא עדיין יוצא דופן, אבל אתה רואה אותו כחבר ואתה מבין דברים. יש לו כישרון מדהים אבל הוא עובד המון, אתה מבין שאי אפשר להיות 15 שנים ברמה הזאת בלי עבודה קשה. הוא בפער, השחקן הטוב ביותר שראיתי ובוודאות הכי טוב שנראה״.
⬅️ ״כשאני מאבד כדור זה חרא, תמיד. אתה חושב שהיית יכול לעשות דברים טובים יותר. אבל מה שחשוב הוא לא להוריד את הראש ולהמשיך לקחת סיכונים, אסור לשחק עם פחד. צריך ביטחון כדי לשחק כדורגל״.
⬅️ ״בעונה שעברה עשיתי פחות ממה שיכולתי לעשות, העונה אני חייב לעשות יותר״.
⬅️ ״אפשר לנתח סטטיסטיקה של דיוק במסירות (לדה יונג היה 91.85% דיוק בעונה שעברה) אבל לא מדברים על מה שקורה במגרש. זה תלוי איפה אתה מקבל את הכדור, האם מסרת את הכדור אחורה או קדימה. לפעמים אתה יכול להיות עם אחוז דיוק נמוך יותר אבל רב המסירות היו קדימה. אז מה היה יותר טוב? אני לא חושב שיש שחקן בעולם שמעדיף למסור אחורה״ץ
⬅️ ״אני מעדיף לשחק עם דאבל פיבוט. במערך עם כקשר אחורי אחד יש לך פחות חופש לנוע ולחפש את הכדור. אתה צריך להשאר בעמדה שלך״.
