אם תהיתם מתי התרחש מרד של שחקנים כנגד ההנהלה של בארסה, צריך לחזור בזמן ל 1988 ל׳מרד אספריה׳, רק שאז הנסיבות היו קצת אחרות.
ב 1987 הנשיא נונייס, שהיה ידוע בקמצנות הבלתי מתפשרת שלו, עלה על טריק. הוא פיצל את השכר של השחקנים: 50% שכר בסיס, ו-50% מ׳זכויות תדמית׳, שעליהן צריך לשלם פחות מס.
(הטריק הזה יסבך בעתיד 219 שחקנים בספרד, כולל מסי, אטו, כריסטיאנו, ראמוס, מודריץ׳, מרסלו ומוריניו).
שנה קדימה, בארסה במצב נוראי בטבלה, מרחק של 23 נקודות מהאלופה הלבנה שבדרך שבוע לפני הקלאסיקו. השחקנים מגלים שמס הכנסה גילה את הטריק של נונייס ודורש מהם להחזיר רטרואקטיבית נתח משמעותי מכל הפזוס שהרוויחו.
הם החליטו לכנס מסיבת עיתונאים במלון אספריה (כיום היאט ריג׳נסי, מלון די מפורסם עם כיפה שאפשר לראות אותו בכביש בדרך לעיר משדה התעופה), ולצאת נגד ההנהלה של נונייס.
המאמן לואיס ארגונס ז״ל לפני כן הלך מאחורי הגב של השחקנים ואמר לנשיא נונייס שהשחקנים מתכננים מרד: ״אם אני אתמוך בהם, אנחנו ננצח בקלאסיקו ואתה תפטר אותי, אם אני לא אתמוך בהם, אנחנו לא נזכה במשהו הרבה שנים״.
23 שחקנים חתמו על המכתב וזה מה שהם הוציאו לתקשורת:
״המקצועיות והכנות של הסגל לא יכולים להיות בספק. איבדנו כל אמון בנשיא, שרימה אותנו טוטאלית. אין לו כבוד לאוהדים והוא תמיד ניסה להפריד בינינו. זה מועדון עם היסטוריה וערכים שהקטלאנים תמיד הציגו. למרות שרק הסוסיוס יכולים לקרוא להתפטרות, השחקנים רוצים להמליץ לנשיא להתפטר״.
מה שמפתיע הוא שהקהל צידד בהנהלה של בארסה וקרא לשחקנים רודפי בצע עשירים שמעניין אותם רק הכסף. הם דרשו מהנשיא לעשות חריש, ונונייס לא התנגד בכלל.
את הקלאסיקו ההוא בארסה ניצחה אגב, וזה הקלאסיקו היחיד בהיסטוריה שהקהל שרק בוז לקבוצה המנצחת. בקיץ נונייס ביצע חריש עמוק ושלח 14 שחקנים הביתה. את לואיס ארגונס הוא החליף ביוהאן קרויף שדרש שליטה מלאה מהילדים בלה מאסיה ועד הבוגרים.
קיבל שליטה מלאה.
והשאר היסטוריה.
