מיגרו, אוהד ותיק של בארסה עם עשרות אלפי עוקבים שהתלונן על המצב במועדון במשך עשור עד שהתייאש ועזב, חזר השבוע כדי לכתוב על עזיבתו של מסי. מומלץ לקרוא ולתייג אוהדים שצריכים לדעת :
“בארסה תמיד תהיה בארסה. אף אחד לא יכול לשנות את אופי ההרס העצמי של המועדון הזה. אם אנשים כמו קרויף, גווארדיולה ומסי לא יכולים, אף אחד לא יכול.
אני באמת חשבתי שהמנטליות הלוזרית כבר הייתה מאחורינו. שבארסה סוף סוף הגיעה לפוטנציאל שלה. רמת בגרות גבוהה. כמה שטעיתי. לבארסה היה הכל. ואז מועמד אומר שהוא רוצה לחרב את כל זה, ואנחנו הופכים אותו לנשיא! כולם קינאו בבארסה. כולם רצו להיות בארסה. ובשבילנו, זה לא היה מספיק טוב. עשינו את זה לעצמנו. זה באשמתנו.
העשור האחרון היה מתסכל בצורה בלתי ייאמנת עבורי. כי כולם התרכזו בטווח הקצר ואני לא יכולתי להפסיק לחשוב על איך אנחנו מבזבזים את ההזדמנות המדהימה ביותר שהייתה לכל מועדון, בכל ענף ספורט, אי פעם. לבארסה היה הכל, במלוא מובן המילה.
אנשים לא באמת מבינים כמה זה קשה לזכות בלוטו עם מישהו כמו מסי.
ואז אתה זוכה בלוטו שוב עם גווארדיולה.
ואז גם יש לך בסיס מדהים של שחקנים מגדולי כל הזמנים כמו צ’אבי ואינייסטה, שגם גדלו בבית ולא עלו לך כלום.
כל שנה נחשבת. כל שנה חשובה. כל שנה בספורט צריכה להיות כמו האחרונה. כי הדבר היחידי שבטוח בספורט הוא אב הזמן.
לבארסה מעולם לא הייתה את המנטליות הזאת, תחושת הדחיפות הזאת. זה מה שהכי הרג אותי. איך אנשים יכולים לא לראות את זה?
כל מועדון בעמדה הזאת של בארסה היה מנסה לזכות בליגת האלופות בכל עונה. כל מועדון אחר בעמדה הזאת היה משאיר את גווארדיולה ומסי יחד. את גווארדיולה גירשנו מהמועדון, וכל כוכב אחר שהוא לא מסי כבר היה עוזב אותנו מזמן.
אני יכול להמשיך ולהמשיך בלי סוף על הדברים שבארסה עשתה לא נכון. החל מלא לרכוש בלם ב-2010 עד 2014 (למשל, בארסה זוכה בצ’מפיונס ב-2012 עם תיאגו סילבה, 100%), ולבסוף עד לתשלום 20 מיליון יורו על ברייתווייט (ואז לתת את סוארס לאתלטיקו, ולשלם את שכרו, כדי להחזיר את הכסף הזה. עלה לנו בעוד תואר).
הרבה אוהדי בארסה היו מרוצים מזכייה בליגה. ואל תבינו אותי לא נכון, בנקודה מסוימת לה ליגה הייתה הליגה הכי קשה בכל הזמנים. אסור היה לך לאבד אפילו נקודה אחת. בזמן ש3 מהטופ 5 שולטות באירופה. כל משחק היה גמר. יש לזה ערך רב.
אבל, לבארסה היה מפלצת. חייזר במלוא מובן המילה שעשה דברים שאף אחד לעולם לא יעשה שוב. אף אחד לא יעשה עונה עם 70-30 שוב. אתם יכולים להתערב איתי על כך ולחזור לכאן. 73 שערים, 34 בישולים ובארסה זכתה רק בגביע המלך. אם זה לא גורם לכם לחשוב, אני לא יודע מה כן…
כמובן שאתה הולך לזכות ברוב האליפויות, שהן מרתון, כשיש לך מפלצת שעושה את ההבדל בעצמו ב-90% מהמשחקים שהוא משחק בהם.
אבל זו גם הסיבה, שבמהלך השנים, החלמאות וחוסר היכולת של כל כך הרבה אנשים (שחקנים, מאמנים, דירקטורים) כוסו וכופו ע”י הגאונות של מסי.
אני חייב להודות שאני אדם תחרותי מאוד ששונא להפסיד. אני גם אובססיבי לליגת האלופות. תמיד הייתי. נהגתי לספור את השנים שיקחו לבארסה להגיע למדריד. והעובדה שזרקנו לפח את האפשרות הזאת הרסה את הכדורגל עבורי.
צרות של עולם ראשון, אבל אני כבר כמעט לא צופה בכדורגל. זה לא מעניק לי הנאה, רק כאב. אני אמשיך לצפות בבארסה ולשנוא את זה במשך שארית חיי, אבל האנשים האלה הרסו את הכדורגל לעד בשבילי. לעולם לא אהיה בשלום. תמיד אשאר כועס.
עבורי, זה בלתי ייאמן איך רוב האנשים עדיין לא הבינו שלבארסה אין שום פרויקט ספורטיבי רק עד שניימאר עזב. זה היה משעשע ועצוב לראות את התגובות של אנשים לכך. רגע, אז לבארסה לא באמת הייתה תכנית? אבל כמובן, בנקודה הזאת, זה כבר היה מאוחר מדי.
כל 12 חודשים, מנהל ספורטיבי חדש, מאמן חדש. מאות מיליונים בוזבזו על שחקנים שמלכתחילה לא היה בהם כל היגיון. שחקנים שלא רק שהם לא התאימו והיו רעים לקבוצה, גם לא הייתה להם המנטליות המתאימה למועדון כמו ברצלונה. שחקנים אוברפייד במחירים מופקעים שרכים יותר מנייר טואלט.
העתיד של המועדון? איני יודע. זה לא נראה טוב. בארסה יכולה לא לזכות בליגת האלופות במשך עשורים. הפרמיירליג חזקה מאוד ואופ”א מושחתת מאוד, עם עזרה למועדונים שמרמים באופן ברור.
להחתים ולהשאיר את השחקנים הטובים בעולם במועדון לא יהיה קל.
בארסה נמצאת בעמדה קשה מאוד. חוב עצום, הרבה ממנו בטווח הקצר, ושחקנים שאתה לא יכול להזיז (הזהרתי מזה כל כך הרבה פעמים…). אפילו לתת לשחקנים האלה לעזוב בחינם יצור הפסדים עצמיים בשל הפחת ובשל תשלומי העתיד.
זה גם מה שקורה כשאתה מחליף נכס חיובי כמו ארתור (חוזה זול, צעיר) בשביל נכס שלילי (חוזה עצום, רמה שמתאימה ל-MLS). אתה מדווח על הכנסה מזויפת עם השלכות רעות בטווח הבינוני והארוך. וזו רק דוגמה אחת מהשנה האחרונה.
אנחנו צריכים לחשוב על המודל של המועדון בטווח הארוך. האם נוכל להישאר תחרותיים אם נבנה על אנשים שיבחרו בנשיא הנכון? רוב האנשים טיפשים, והיריבים שלנו הרבה יותר מקצועיים, לרוב. אבל זה כבר דיון מורכב מדי לכאן.
העובדה שמסי עוזב ככה שוברת את הלב. אני חושב שהוא היה צריך לעזוב לפני הרבה מאוד זמן, בגלל ההנהלה. אבל עכשיו כבר היינו כל כך קרובים לסוף… והוא גם רצה להישאר. זה עצוב וזה גם מביש שהוא עוזב רק בגלל שאנחנו בכאוס פיננסי.
זה ממש מבאס שלא יכולנו להעניק למסי פרידה ראויה. סטנדינג אוביישן בקאמפ נואו. הוא ראוי לכך… אבל עכשיו אנחנו כבר לא יכולים לשנות את זה…
דרך אגב, גם המגפה המקוללת הזאת לא עזרה. כן, בארסה נוהלה בצורה רעה מאוד, ואף אחד לא דיבר על זה יותר ממני. אבל זה החמיר את המצב עוד יותר. אף אחד לא היה יכול לחזות את זה. מאות מיליונים של הפסדים, ללא עזרה. זה לא שלבארסה הייתה ברירה. נאלצו לסגור את האצטדיון, את החנויות, הכל. אני מסכים עם ההגבלות האלה כמובן, אבל פתחו הכל בחזרה לפני הכדורגל. אכפת להם מכדורגל רק כשהם יכולים להרוויח מזה. כמו שראינו באנגליה עם הנבחרת שלהם.
אנחנו לא נמצאים במצב הזה בגלל לאפורטה, אבל גם הוא נכשל. זה מרגיש כאילו הוא לא עשה שום דבר יותר מדי חרוץ. עכשיו הוא עם מאמן שהוא לא אהב, כי הוא לא היה מסוגל לפטר אותו או שלא היה לו מחליף, עם סגל אוברפייד בטירוף, ובלי מסי.
הטענה שמסי צריך לשחק בחינם לא הגיונית, אגב. גם אם זה היה אפשרי. בכנות, כל פעם שאני שומע אנשים מדברים על כסף ואחרים, אני מרגיש כאילו הם סתם משליכים רגשות עצמיים על אחרים. הם אומרים שלא אכפת להם מכסף, ועדיין הכל אצלם סובב סביב כסף.
מסי הוא ווינר. הוא לא רק לקח קיצוץ של 50%, שזה עצום, הוא גם פחות או יותר בחר לוותר על האפשרות לזכות בליגת האלופות בכך שנשאר. הוא היה בסדר עם זה שבארסה לא מחתימה שחקנים טובים. זו ההקרבה הגדולה ביותר והבלעדית של ווינר.
מסי הוא לא גלוי לב חיצונית כמו מישהו בסגנון של ג’ורדן, אז יש אנשים שמפספסים קצת את המנטליות המנצחת שלו. אבל אנחנו מדברים כאן על בחור שבדיוק בירך את אלבס על זכייה במדליית זהב והדבר הבא שמיד אמר זה: I’m coming for you. אני רוצה לזכות ביותר תארים ממך.
מסי הוא גם חכם מספיק כדי להבין את המסר. לאפורטה וההנהלה שלו חושבים שזה עדיף אם הוא יעזוב. אני לא אומר שלאפורטה רוצה אותו מחוץ למועדון, לא, אבל יש סיכון גדול לפשיטת רגל בקצב הזה. חברי ההנהלה יכנסו לצרות רציניות מבחינה כלכלית וחוקית.
רוב האנשים לא מודעים לכך שחברי ההנהלה צריכים לערוב באופן אישי ל-15% מהתקציב. ללאפורטה אין את הכסף הזה. הוא תלוי באנשים עשירים עם אמצעים שאולי לא מעוניינים לקחת סיכון כזה. זה עוד חלק בעניין, מעבר לסוגייה עם הליגה והכל.
לצפות במסי בקבוצה אחרת לא יהיה קל. אני עדיין זוכר שצפיתי בו בבארסה TV כשהיה נער… הייתי משוכנע שהוא יהיה הטוב ביותר ואמרתי את זה לכולם. ואז הוא הצליח להפוך למשהו שלא יכולתי לדמיין. בגלל זה הוא שונה. הוא אחד משלנו.
נ.ב.
אני יודע שכתבתי קצת בבלאגן, אבל אני בטוח שתוכלו להבין. אני בהלם כמו כולם. לא ציפיתי לזה. לא עכשיו…”
