הנקודות של שי לניצחון בסוסיאדאד.
- כן, ניצחנו בשורה התחתונה וזאת תחושה נהדרת לפתוח ככה את השבוע, אבל המשחק הזה יכל ללכת לכל כיוון והוא עוד פרק בשלב הלמידה של צ׳אבי.
- לסוסיאדאד לא היה פאנץ׳ בהתקפה, אבל האמצע עם סבא דוד סילבה (אגדה), זובימנדי וקובו (שירד אחורה) עשה לקישור של בארסה כאב ראש רציני עם משחק צירופים נהדר ומשחק לחץ טוב לא פחות. שער היתרון של דמבלה הוציא למקומיים את הרוח מהמפרשים והחילוף המשולש של עימונאל אלגואסיל שהוציא את סילבה, איסאק וקובו גמר אותם לגמרי.
- חלק מכאב הראש הזה נבע מכך שפרנקי דה יונג לא כל כך הסתדר במיקום שלו כקשר אחורי (יותר מדי פעמים ביצע לחץ שגוי והשאיר חורים מאחורה), כמו גם גאבי שלפעמים משתולל יותר מדי.
- בארסה שיחקה 3-4-3 די התקפי עם באלדה על גבול הקיצוני ועושה רושם שצ׳אבי הולך להשתעשע לא מעט עם המערך הזה בתחילת העונה, במיוחד כשקונדה ירשם תכף.
- צ׳אבי דיבר על כך שפראן טורס התאמן מצוין השבוע, אבל זה כנראה עדיין לא מצדיק הרכב במשחק חוץ קשה באנואטה. לא היה ברור מה התפקוד שלו – קיצוני? (לא הלך לקו), חלוץ שני לצד לבנדובסקי? לא ברור. עם האימפקט המיידי בחילוף של אנסו לא מן הנמנע שנראה את פראן חוזר לספסל נגד ויאדוליד, כן, למרות שהוא התלמיד האהוב של צ׳אבי.
- פדרי שיחק אתמול כמו אבק הכוכבים שהוא עשוי ממנו. 99% מהפעולות שלו היו נכונות וגם על האיבוד הכדור לקראת הסיום, הוא פיצה עם תיקול מושלם. הוא ׳מרגיש׳ את המשחק יותר מכל שחקן אחר על המגרש – יודע מתי להגביר את הקצב, יודע מתי להאט והכל מבוצע ברמת בגרות של קשר בן 30. סופרסטאר. ההשתחררות בשער הראשון הייתה הכי אינייסטה שיש, גם שאתה בטוח שהוא בוודאות מאבד את הכדור, הוא מספק את הנגיעה הרוצחת שפותחת את כל המגרש.
- התנועה של לבנדובסקי בשער הראשון שלו (שיטוט לצד ימין, הרמת יד ואז חיתוך לצד שמאל) היא כל כך ׳לבנדובסקית׳ שזה מדהים. גם חוש הריח שלו בשער השלישי צרוב ב DNA החלוצי שלו. גולר, גולר.
- אחרי הקיץ הזה וגם עם המכירה המתקרבת של אובה והשחרור של ממפיס, לבארסה עדיין יהיה עומק, ובעומק הזה צ׳אבי השתמש אתמול בחוכמה. אבל בארסה כן צריכה מתישהו להתקבע על ההרכב החזק ביותר שלה. האימפקט האמיתי מההרכב הפותח יגיע מהרכב שרץ ביחד תקופה.
- ויסקה בארסה, תמיד ❤️
