ברוך הבא קוטיניו! איזו דרך נפלאה לחגוג את הופעת הבכורה שלך בקבוצתך החדשה עם ניצחון 2 – 0 בדרבי נגד התוכים המאוסים שלוקח את הקבוצה לחצי הגמר, משלים מהפך מההפסד במשחק הראשון בחוץ. מסי וסוארס כבשו שני שערים במחצית הראשונה, ועם הבכורה של קוטיניו, הקאמפ נואו שמח וצהל רבות אמש. מחזירים את אספניול בחזרה לחורים שלהם, רק שבוע אחרי שחגגו ניצחון כאילו כל אחד מהם זכה במונדיאל. איך בוסקטס אמר? צריך להסתכל על התוצאה בסיום 180 הדקות.
חייב לומר שקצת הופתעתי מהצבתו של אלייש וידאל בהרכב, בטח אחרי ההופעה הלא מוצלחת שלו בשבוע שעבר, ועם הידיעה שהוא עומד לעזוב. תוך כ-10 דקות מפתיחת המשחק הוא כבר הצדיק את מקומו, עם בישול נאה ללואיס סוארס. בהמשך גם היה חשוב בשער השני, כשהוא ומסי לחצו על ההגנה של אספניול, מה שאפשר למסי לחטוף את הכדור ולהבקיע.
אספניול תמיד משחקת אגרסיבי, את זה ראינו טוב מאוד בשבוע שעבר וראינו גם אתמול. הבעיה היא שהשיפוט של מתאו לאוס היה מזעזע. לצורך העניין, שתי הקבוצות קיבלו 4 צהובים כל אחת. אספניול כיסחו על ימין ועל שמאל, ונראה שללאוס לא אכפת. בעת הצפייה במשחק שיגרנו לעברו כמות עצומה של קללות ואיחולים לא סימפטיים, כשכל פעם התעלם מעבירה או מצהוב פוטנציאלי, ואף הוסיף להוציא לשחקנינו צהובים מיותרים.
בחצי השעה האחרונה של המשחק התוצאה הייתה שברירית, ואספניול עשתה קולות של גניבת שער. בארסה לא הצליחה לסגור את העניין עם שער שלישי (אוי, הקורה של מסי) והמתח היה קיים. לשמחתנו, סילסן כמעט ולא התמתח. מוזר לראות את בארסה מתפקדת טוב יותר במחצית הראשונה מאשר בשנייה בעונה הזו. פיקה ואומטיטי במשחק חזק ויציב. כמה טוב שהבלם הטוב בעולם חזר לפתוח בהרכב מאז תחילת דצמבר. הביטחון, הרוגע (וואו, מה שעשה ברחבה שלנו) והעוצמה שלו פנומנליים ומאוד חשובים להצלחת הקבוצה.
התרומה של אינייסטה לא מתבטאת במספרים, את זה כולנו יודעים. בכל זאת, קשה להסביר כמה אנחנו נהנים לראות אותו רוקד על המגרש, מפזר קסמים. גם נגד חבורת הכסחנים של אספניול, הוא ריחף ועשה כרצונו. ההעדרות שלו בתקופות האחרונות עם הפציעות הקלות בהחלט מורגשת. ואם נתייחס לבחור השני בתמונה, אפשר להיות מאוד מרוצים מהבכורה של קוטיניו במדינו. בספרדית המילה הכי מתאימה לתיאור המצב בעיניי היא ilusión: לא במובן של אשליה, אלא במובן של תקווה, ציפייה, התרגשות. הוא לא הבקיע או בישל (אם כי היה קרוב מאוד לכך!), אבל ראו היטב את השליטה שלו בכדור, את הביטחון שלו. הוא בא לתת תפוקה מידית וצירופו זורע תקוות גדולות והתרגשות בקרב אוהדי בארסה.
בהחלט אפשר לשמוח ממה שראינו אמש. תצוגה טובה של הקבוצה בהנחיית ואלוורדה. ראקיטיץ’ מוסיף להיות יציב, סוארס ממשיך בכושר הכיבוש האדיר מאז תחילת דצמבר, ומסי הוא מסי. כעת הפנים למשחק הליגה נגד אלאבס ביום ראשון, ואז יחכו לנו העטלפים המפחידים בחצי גמר הגביע. אם כבר לפגוש אותם, אז עדיף במפגש כפול ולא בגמר, כי אז המרווח לטעויות ותיקונן גדול יותר.
הרכב:
סילסן
אלבה, אומטיטי, פיקה, רוברטו
אינייסטה (קוטיניו), ראקיטיץ’ (גומש), בוסקטס, וידאל (פאוליניו)
סוארס, מסי
