המאבק על אליפות ספרד נשאר בחיים אחרי שבארסה ניצחה את ולנסיה 4 – 2 בקאמפ נואו. זה היה משחק רווי באירועים מול יריבה עקשנית שעשתה הרבה צרות, ושאסור לשכוח שרק שנה שעברה חזרה הביתה עם כל 3 הנקודות.
בארסה המשיכה עם מערך 3-4-3, בהרכב זהה לזה שעלה ברמונטדה נגד פריז. למערך החדש יש חסרונות והם באו לידי ביטוי במשחק הזה. אתחיל מלהזכיר את הרציונל מאחורי השינוי. בארסה במערך הישן לא לחצה טוב, נתנה ליריבה יותר חופש עם הכדור והתקשתה בבניית המשחק מאחורה. במשחקים האחרונים רואים שבארסה מחזירה את הכדור מהר יותר ומגיעה יותר בקלות לרחבה של היריבה. המערך החדש שבר את השגרה המונוטונית שהקבוצה נתקעה בו, אך הוא גם דורש מהשחקנים מאמץ גדול יותר. אם הוא מבוצע כהלכה, כולם פעילים ומתמקמים היטב בהגנה ובהתקפה וכך בארסה שולטת במשחק. אך אם השחקנים נתפסים מחוץ לעמדה, החלק האחורי רגיש מאוד.
ראינו את זה בשני השערים שבארסה ספגה במשחק אמש – הראשון הגיע מקרן אחרי מתפרצת, השני במתפרצת עצמה – וכן במצבים הנוספים אליהם הגיעה האורחת. זו לא בהכרח בעיה בשיטה, אלא ביישום שלה או בפעילות של השחקנים. אם הקבוצה מאבדת ערנות או נמהרת מדי להעביר את הכדור קדימה מבלי להסתדר, היריבה יכולה למצוא פרצות בקלות, בייחוד אם יש לה שחקנים מהירים או כאלה שיודעים למסור מהר קדימה. ללא ספק, המערך הזה יכול להיות שימושי, אך הוא דורש עוד שיפורים וכיולים, למשל, תפקודו של ראקיטיץ’ רחוק מלהיות מיטבי. עולה השאלה האם כדאי לקחת את הסיכון הזה, לשלם את שכר הלימוד הזה, בשלב כה מתקדם של העונה, כשאין לנו מרווח לטעויות?
אחרי שבארסה ספגה את השער הראשון, קיבלתי תחושה שנקבל שחזור של המשחק הקודם בין הקבוצות בקאמפ נואו. ולנסיה הגנה חזק ובארסה לא ניצלה את ההזדמנויות שהצליחה להגיע אליהן. היה לנו מזל שניימאר ולואיס סוארס הגיבו מהר. ניימאר היה שוב פעיל מאוד במשחק, נגע הכי הרבה בכדור ויצר מצבים רבים. לואיס סוארס אחראי על השוויון המהיר וזמן קצר לאחר מכן גם סחט באומנות את הפנדל והאדום ממנגלה. מסי היה אחראי על כמה מהלכים יפים, ומעבר לפנדל, הוא גם החזיר את היתרון לקבוצה אחרי השוויון המעצבן של מוניר. אומטיטי היה נהדר ושוב זכה לנצח בליגה. אם ישחק בכל משחק עד סוף העונה אפשר לחלום על יותר מתואר אחד. גומש התכבד בשער ראשון במדי הקבוצה, ופיקה גער בקהל ששרק בוז לפורטוגזי. לא משנה כמה שחקן ישחק לא טוב, לדעתי תפקידם של האוהדים במגרש הביתי הוא לעודד ולדחוף את הקבוצה בכל מצב, ולכן אסור לשרוק בוז לאף אחד ששייך לקבוצה. את המחאה ניתן להביע בדרכים אחרות, מכבדות ומועילות יותר.
עם הניצחון הזה בארסה צמצמה את הפער מריאל מדריד ל-2 נקודות (לה יש משחק חסר), וכולם יוצאים לפגרת נבחרות כעת. מסי קיבל את הכרטיס הצהוב החמישי שלו העונה והוא מושעה מהמשחק שלאחר הפגרה, בחוץ אצל גרנדה. נחזיק אצבעות שווירוס פיפ”א לא יכה בקבוצה הפעם, וקדימה לשבועיים יבשים ומשעממים עבורנו.
ההרכב:
טר שטגן
מסצ’ראנו, פיקה, אומטיטי
ראקיטיץ’ (רוברטו), בוסקטס, אינייסטה
מסי
ראפיניה (גומש), סוארס, ניימאר
78,675 צופים בקאמפ נואו.
