נקמה עוצמתית. בארסה חזרה לאותו מגרש בו איבדה שתי נקודות לפני שנה, והפעם היא יצאה משם לא רק עם 3 הנקודות אלא עם מאניטה, שכל כולה במחצית השנייה. בארסה פשוט מאוד פירקה את ריאל בטיס בביתה, בלי טיפת רחמים. החבורה של ואלוורדה עם תצוגת כדורגל שתענוג לראות. בתום 20 מחזורים לבארסה יש 54 נקודות מתוך 60 אפשריות. הניצחון הזה מגדיל את הפער של בארסה מאתלטיקו מדריד ל-11 נקודות ומוולנסיה ל-14. פסיכי.
זה לא התחיל קל. קיקה סטיין לא מפחד מאף קבוצה, תהיה אשר תהיה, וברבע השעה הראשונה של המשחק הלחץ הגבוה והחזק של המקומיים שיבש את תוכניות המשחק של בארסה. לוואלוורדה היה פתרון לכך, למרות הכלים המוגבלים שעומדים לרשותו בשל הפציעות של שחקנו. סרג’י רוברטו היה מי שהכי בלט במחצית הראשונה עם דינאמיות ברמה הגבוהה ביותר. הוא עלה לקו של מסי וסוארס ועזר להם שם, הוא עבר מימין לשמאל ובחזרה וזה עבד. לשחק בקישור עושה לו טוב, ללא ספק.
גם ראקיטיץ’ כסוף השיער כיסה שטחים נרחבים יותר, חיפה היטב על בוסקטס כשהוא בעצמו עשה לחץ על הבלמים של בטיס. השינויים האלה השתלמו, השליטה של בארסה חזרה בהדרגה, אם כי מבחינת איומים על השער, היו רק חצאי הזדמנויות במחצית הראשונה. גומש שיחק טוב למרות המגושמות שלו. השתמש בכוח הפיזי שלו בהצלחה.
בארסה אמנם מיעטה לסכן את שערו של אדאן במחצית הראשונה, זה הרגיש שבטיס משחקת באש ושזאת רק שאלה של זמן מתי היא תיכווה – אך לא ציפיתי שתעלה בלהבות לגמרי. בטיס לחצה גבוה, גבוה מאוד, ניסתה להצר את המגרש עם קו הגנה שיחנוק את שחקני בארסה. הנעת הכדור שלה עבדה לפרקים אך הלחץ של בארסה מנגד היה חזק מאוד. כשבטיס איבדה את השליטה בתחילת המשחק היא עברה לשחק באגרסיביות, שלא הועילה לה יותר מדי, למרות השיפוט העדין שלא הגן על שחקני בארסה מספיק.
זה היה ראקיטיץ’ שזיהה את הבור הגדול שבטיס משאירה מאחורה. הוא החליק את הכדור יפה, עשה תנועה לשטח המת ונהנה ממסירה של סוארס כדי להעלות את בארסה ליתרון במחצית השנייה. ראקיטיץ’ ידע כמה משחקים חלשים העונה וספג ביקורת בצדק, אך הוא מצא את הנוסחה מחדש וניפק משחק ענק.
מהנקודה הזאת אפשר היה להתרווח במושבנו וליהנות מההצגה. בוסקטס עם חטיפה מושלמת ומסירה מושלמת למסי הכפיל את היתרון. החיבור של בוסקטס ומסי לא מוערך מספיק.
מסי החליט שהוא הופך להאלק במחצית השנייה, משמיד בזעם כל שחקן בטיס שעומד בדרכו לעבר השער. כשמסי משתולל כל שנותר לנו זה לחייך ולהתמוגג. השלים צמד, בישל לסוארס ודירבל בהצלחה לא פחות מ-12 פעמים – כמות שלא נראתה בליגה ב-3 השנים האחרונות. זאת הייתה התעללות לכל דבר בשחקנים הירוקים-לבנים המסכנים. סוארס סיים בעצמו עם צמד בישולים וצמד שערים. הבקיע 10 שערים בכל 7 המשחקים האחרונים בהם פתח בהרכב, מאז ויאריאל. החלוץ הטוב בעולם, ושום תקופה רעה לא תשנה את העובדה הזאת.
זאת הייתה שאלה זמן מתי זה יגיע. המזל נגמר מתישהו עבור ורמאלן, וזה קרה אחרי כמעט 12 משחקים בהם היה פנטסטי. נחזיק אצבעות שהפציעה שלו לא חמורה, בהחלט יכול להיות שמדובר רק במתיחה או התכווצות. אומטיטי חזר בדיוק בזמן מפציעתו, הקדים בשבועיים את התחזית המקורית. כשנפצע, הייתה לי תחושה שמצבנו בליגה יידרדר בלעדיו, כי הוא סלע כה חשוב במרכז ההגנה שלנו. לשמחתנו ורמאלן תפס את מקומו היטב, וכעת נקווה שביג סם ימשיך מאותה נקודה בה הפסיק.
ניצחון נוסף לקבוצה של ואלוורדה, צעד קטן נוסף במסע לאליפות. לא תמיד היה כיף לצפות בבארסה במשחקיה העונה, אך היא הייתה תמיד יעילה ואפקטיבית. תמיד הייתה רגועה ובטוחה עם הניסיון והכישרון שלה. ואלוורדה יודע לעשות את ההתאמות בהתאם למצב על המגרש במחצית השנייה והמאניטה במחצית השנייה היא עוד דוגמה מעולה לכך. כעת הפנים לגומלין הגביע נגד אספניול, בשאיפה להפוך את ההפסד המרגיז משבוע שעבר. בארסה בהחלט מסוגלת לכך.
ההרכב:
טר שטגן
אלבה, ורמאלן (אומטיטי), פיקה, סמדו
גומש (פאוליניו), בוסקטס (דאולופאו), ראקיטיץ’, רוברטו
סוארס, מסי
