דאבל. בארסה הייתה זקוקה לנקודה בלבד מהריאסור כדי להבטיח את האליפות ולסגור דאבל, בסוף היא ניצחה 4 – 2 עם שלושער של מסי. כעת זה הזמן ליהנות ולחגוג מההישג הכביר הזה שבארסה הגיעה אליו. אני חושב שמוטב לשמור מילות ביקורת וסיכומים למועד אחר.
תחשבו על כל הקשיים שהקבוצה הייתה להתגבר עליהם העונה, ותבינו כמה האליפות הזאת כל כך לא מובנת מאליה, למה אליפות מספר 25 היא מרגשת ועוצמתית. ניימאר עזב. דמבלה נפצע לחודשים ארוכים. קוטיניו בא רק בינואר. אינייסטה מתבגר. אין קשר טוב חדש – יש פאוליניו וגומש. המגן הימני הוא למעשה קשר. הבלם השלישי הטוב שלנו עזב אותנו בינואר, אחריו נותרנו פחות או יותר רק עם שני בלמים. אומטיטי נפצע לחודשיים. מחליף סביר בלבד לעמדת המגן השמאלי. אין מחליף לבוסקטס. סוארס בכושר פחות טוב. למרות כל אלה, בארסה צעדה לעבר האליפות שנראתה באופק כבר בינואר! זה מטורף.
אני חושב שזה לא סוד. המפתח העיקרי לזכייה בדאבל הוא השחקן הגדול בהיסטוריה של המשחק. גם בגיל 30, גם כשלוקחים לו את החבר הברזילאי להתקפה, גם כשהקישור נחלש, הוא לוקח על עצמו יותר. יש כמה גורמים להצלחה של ברצלונה בליגה, אבל מסי מעל כולם. עם שלושער אמש העמיד את מאזנו על 32 שערים – כבר עונה שביעית שהוא כובש מעל ל-30 שערי ליגה, והכי הזוי שזה נראה לנו טבעי ונורמלי. זה לא! בנוסף לשערים יש לו 12 בישולים, 14 פעמים שפגע בקורה או במשקוף, אינספור דריבלים, מסירות מפתח ושלל מהלכים חשובים. לא אוהב להשתמש בביטוי “סחב על הגב”. כדורגל הוא משחק קבוצתי ויש להעריך את העבודה של כל הקבוצה – אך כשיש לך חייזר כמו מסי על המגרש, נע בין הקישור להתקפה ביעילות מרהיבה, חייבים להדגיש את זה. זו אליפות מספר 9 של מסי. 9!!!
רק בשביל שתבינו, מאז שנולדתי לפני קצת יותר מ-27 שנים (כן, רבים יופתעו שאני לא בן 12), ריאל מדריד זכתה רק ב-8 אליפויות!!! בארסה בזמן הזה זכתה ב-15, מסי ואינייסטה זכו ב-9. מסי אמר שהיינו רוצים להיפרד מאינייסטה עם טרבל. לצערנו זה לא ייצא לפועל, אבל גם דאבל זו דרך נפלאה להיפרד מאגדה. ההודעה שלו ביום שישי העלתה דמעות רבות בעינינו בימים שבהם אנו אמורים לשמוח ולצהול לילות שלמים, אבל נסלח לו על כך בזכות כל מה שעשה במדי הקבוצה.
כמובן, לאליפות הזו יש עוד גורמים. ואלוורדה, למרות הביקורות, הוא זה שניווט את הספינה הזו ממשבר גדול באוגוסט לפסגת ספרד. טר שטגן ככל הנראה לא יזכה בסאמורה, בעוד עונה הגנתית נפלאה של אתלטיקו מדריד ויאן אובלק, אבל הוא היה פנטסטי כמעט בכל משחק. בוסקטס העלה הילוך וראקיטיץ’ מצא את הקצב כשותף שלו במרכז המגרש. רוברטו ואלבה עם תרומה התקפית גדולה מעמדת המגנים. אומטיטי, לפחות עד הפציעה, היה סלע איתן. סוארס, גם כשהוא פחות חד מבעבר, רושם לזכותו 23 שערים ו-9 בישולים. אני גאה בכל אחד ואחד מהשחקנים שלנו, ששוב מוכיחים לנו שאסור להספיד אותם אף פעם.
אנשים לא מצליחים לעכל כמה דאבל זה הישג נדיר וייחודי. זהו רק הדאבל השמיני בהיסטוריית המועדון מתוך כמעט 90 שנים שהליגה קיימת. דאבל שלישי ב-4 השנים האחרונות. לא משנה איך מסתכלים על זה, זה ענק.
ולסיום… מישהו קולט שיש עוד 6 ימים קלאסיקו?
ההרכב:
טר שטגן
אלבה, אומטיטי, פיקה, סמדו
קוטיניו (פאוליניו), בוסקטס, ראקיטיץ’ (אינייסטה), דמבלה (דניס סוארס)
סוארס, מסי
