קרחנה. אין מילה טובה יותר לתאר את מה שהלך אתמול בערב. אני בשיאה של מסיבת טראנס על החוף, ובמקביל בארסה משלימה מהפך דרמטי על חטאפה הודות לשער של מי אם לא פאוליניו, שצירופו לסגל עורר סערות רבות בקרב אוהדי הקבוצה. בארסה שמרה על המאזן המושלם בליגה למרות משחק רע מאוד שלה, בו היא איבדה את דמבלה לפציעה בירך, נקלעה לפיגור במחצית הראשונה והתקשתה בכל פעולה שלה.
ההרכב שארנסטו ואלוורדה הציב בפתיחת המשחק גרם להרבה אנשים להרים גבה. אחרי שני משחקים לא פשוטים במהלך השבוע, לערוך רק שינוי אחד בהרכב, כשהדגש המשמעותי ביותר הוא השארתו של אינייסטה, זה סוג של פשע. להציב את רוברטו כמגן ימני, כשיש אלייש וידאל זמין, צורם לעין מאוד. על אף ההרכב החזק, בארסה הייתה נחותה לעומת יריבתה. העייפות ניכרה על השחקנים, שהיו כבדים ושבלוניים מאוד. חטאפה ביטלה את בארסה בקלות: בהתקפה, בארסה בקושי איימה על שערו של גואייטה לאורך כל המשחק. בהגנה, בארסה לא הצליחה לעצור את גלי ההתקפה של השחקנים הכחולים. הם הגיעו לרחבה, להזדמנויות ולחצאי הזדמנויות בתדירות גבוהה, בטח ביחס לכמות הפעמים שבכלל החזיקו בכדור. למעשה, לחטאפה היו יותר בעיטות לשער מאשר לבארסה. משהו שלא רואים כל יום או אפילו כל חודש.
למזלנו הרב, תגובתו של ואלוורדה לא איחרה לבוא, וראוי לתת לו קרדיט על כך. כבר במחצית הכניס את דניס סוארס במקומו של אינייסטה, והוא לקח את ההזדמנות בשתי ידיים. הוא, כמו גם דאולופאו שנכנס בלית ברירה במקומו של דמבלה, הכניסו מרץ ואנרגיה למשחק העייף של בארסה. הדובדבן שבקצפת מבחינתו של דניס היה הבקעת שער השוויון בדקה ה-62. אני חושב שכולנו נסכים שהוא צריך לקבל יותר הזדמנויות. גם אם יהיו לו משחקים פחות טובים, רק כך לומדים ומשתפרים. הוא חייב לצבור ניסיון וביטחון. בארסה של המחצית השנייה שיחקה טוב יותר, אך עדיין מיעטה להגיע להזדמנויות. גם אחרי השער, חטאפה נראתה די מרוצה מהתוצאה, המשיכה לסגור חזק מאחורה ולשלוח את שחקניה לנסות לעקוץ בהתקפות מהירות. מי שבלט בשורותינו בהקשר הזה היה אומטיטי, שבלם רבים מניסיונותיהם של המקומיים. דווקא שותפו במרכז ההגנה, פיקה, הסתבך לשווא יותר מפעם במהלך המשחק.
זמן קצר לאחר שאמרברי היה קרוב להבקיע שער לחובתנו, מסי מצא בכדור חותך את פאוליניו, שהסתנן לרחבה והבקיע את שער הניצחון. דבר אחד אפשר לומר בוודאות, פאוליניו הוא קשר עם חוש לשערים, כזה שמרבה להיכנס לרחבה וגם יודע לסיים מהלכים. כולנו, כמובן, נרצה לראות אותו מצליח בקבוצה, ולמרות השער אני עדיין לא מתלהב. גם קייטה ידע להבקיע שערים. הוא הבקיע שלושער נגד סרגוסה, הוא הבקיע שער מוריד לחץ נגד באיירן מינכן, הוא גם הבקיע שערים שהביאו נקודות כמו נגד אותה חטאפה. אנו חייבים להיות סבלניים בביקורות ובתשבוחות על פאוליניו. עוד מוקדם לקבוע לכל צד. החשדנות נותרת בעינה, אך לפחות כעת יש שמחה על כך שהוא כבר הספיק לתרום תרומה משמעותית, שאולי תיצור מומנטום חיובי בהמשך.
ביום שלישי בלילה בארסה תארח בקאמפ נואו את אייבר. שלא יהיה שום ספק, חייבים רוטציות רחבות יותר במשחק הזה, לפני שהשחקנים שלנו יתפרקו לגמרי על הדשא. בלי קשר לרוטציות, יש מספר נורות אזהרה לגבי הקבוצה, מספר לקחים שהמאמן חייב להפיק לאחר התצוגה החלשה בפרוורי מדריד, כשהדגש הוא על ההגנה הרפויה באופן כללי, ובאופן פרטני התפקוד הלקוי של סוארס (שלא הספקתי להתייחס אליו במהלך הסיקור, אך יש הרבה מה לומר) והצבתו של רוברטו כמגן ימני. נחזיק אצבעות הערב לריאל סוסיאדד, אם כי אני לא אופטימי במיוחד.
ההרכב:
טר שטגן
רוברטו, פיקה, אומטיטי, אלבה
ראקיטיץ’ (פאוליניו), בוסקטס, אינייסטה (דניס)
דמבלה (דאולופאו), מסי, סוארס
