בדקה ה-69, רונאלד אראוחו רץ בטירוף לעבר פרנקי דה יונג כדי לחגוג איתו על פעולה הגנתית מצוינת שביצע הקשר ההולנדי. חמש דקות לאחר מכן, שצ’סני החמיא בהתלהבות לקונדה על כך שהרחיק כדור לקרן תחת לחץ, וכשג’רארד מרטין עלה למגרש, גם הוא זכה לברכות מהשוער הפולני על פעולה דומה. מה קורה כאן? ברצלונה, הקבוצה שמובילה את טבלת הכיבושים באירופה ושנחשבת לאימת כל הגנות היריבות, מצאה את עצמה סובלת בדרך לניצחון על בנפיקה במשחק הראשון של שמינית גמר ליגת האלופות.
בשבועות האחרונים דיברנו על הבעיות ההגנתיות של בארסה. זה היה מעניין לראות איך האנסי פליק מצא את הדרך לגרום לקבוצה לתקוף טוב יותר, אבל עדיין לא פתר את הצד ההגנתי. כלומר, ברצלונה הצליחה לבצע את המשימה הקשה – לשחק כדורגל התקפי מצוין – אך התקשתה דווקא בדבר ה”פשוט” יותר – להגן. ה-4:4 בגביע מול אתלטיקו מדריד חשף את הבעיות הללו. כל מי שחי את הכדורגל מבפנים יודע: כדי לתקוף צריך הרבה אלמנטים, אבל כדי להגן צריך שניים בלבד – גישה נכונה וסדר טקטי. בגישה מעולם לא היה ספק אצל השחקנים, אבל בסדר ההגנתי כן. מבין כל המוליכות בליגות הגדולות באירופה, ברצלונה היא הקבוצה הפגיעה ביותר. ובכן, כעת לפליק יש משחק שלם שיוכל לשמש לו כהוכחה לשחקניו שהם מסוגלים גם להגן.
מי היה הכוכב? האם זה היה שצ’סני, עם הצלותיו המדהימות? ראפיניה, עם השער? פליק? פדרי? עם תצוגה אדירה של טכניקה ועבודה קשה? אין ספק שכל השלושה היו נהדרים, אך המצטיין האמיתי של המשחק הוא בעצם הקבוצה כולה.
לאחר ההרחקה של פאו קובארסי בדקה ה-22, ברצלונה הצליחה לשחק עם קווים צמודים, למנוע מבנפיקה לצאת למתפרצות ולהגן דרך החזקת כדור. נתון מעניין: ברצלונה המשיכה לאיים על השער של טרובין, יצרה שתי הזדמנויות טובות להבקעה ואף שלטה בהחזקת הכדור עד הדקה ה-75. משלב זה ואילך, הכוחות החלו לאזול, ובארסה נאלצה לסגת טקטית ולשמור על היתרון דרך הגנה הירואית – דבר שעשוי לשמש כלקח חשוב להמשך.
עוד שבוע של תהילה וכבוד לקבוצה של פליק. ברצלונה מובילה את הליגה, רחוקה משחק אחד מהעפלה לגמר גביע המלך, וקרובה לרבע גמר ליגת האלופות. והדבר הכי חשוב – היא משתפרת ממשחק למשחק, מתחזקת כקבוצה וממשיכה לרגש את אוהדיה. תחגרו חגורות, כי הכי טוב – עוד לפנינו”.
