יממה לפני הקלאסיקו, ג׳רארד פיקה מדבר על הכל: ״זה הזוי שהמועדון ביזבז כסף בלתקוף את השחקנים:
מראיין: ״איך אתה מרגיש, למה אתה היית כל כך שקט?״
פיקה: ״אני מרגיש טוב, סוף העונה הייתה דרמה של ממש והיינו צריכים זמן לעכל זאת. בחופשה נחתי, עכשיו הכל מתחיל שוב״.
מראיין: ״איך הולך עם קומאן?״
פיקה: ״תחושות מאוד טובות, המיסטר משתמש במסרים מאוד ברורים שחדר ההלבשה אוהב. גם קצב העבודה עלה. התחלנו את העונה טוב, ההפסד לחטאפה היה בלתי צפוי. נראה מה יהיה בקלאסיקו״.
מראיין: ״שקלת דברים מחדש? אתה מזהה את עצמך אחרי הנאום בליסבון?״
פיקה: ״כשדבר כזה קורה, זה ישאר לנצח בהיסטוריה של המועדון. הממונים למעלה צריכים לקבל החלטות, להסתכל פנימה ולראות מה צריך לשנות, בגלל שברור שהדרך בה צעדנו לא הייתה הנכונה. אפשר להפסיד אבל לא בדרך הזאת. מה שאמרתי אז, תקף גם היום״.
מראיין: ״חשבת באמת לעזוב את המועדון?״
פיקה: ״אם למעלה או המאמן היו אומרים שהם לא בונים עליי, לא הייתה שום בעיה לעזוב. בארסה מעל כולם. זה מה שיצא ממני, ואני ממשיך לחשוב על זה״.
מראיין: ״דיברת על שינויים בכל המועדון, בסוף זה יצא כמו שדימיינת?״
פיקה: ״יש הרבה איזורים בכירים שצריכים שינוי עמוק. עשו קצת שינוים, אבל יש דברים שצריכים לעשות בצורה שונה״.
מראיין: ״מתי אתה חושב שהכל התחיל ליפול?״
פיקה: ״נגענו בשמיים עם הטריפלט ב 2015. משם המועדון נופל במקום לגדול והקצב הזה הוא לא הגיוני. נגענו בקרקעית עם ה 2-8 והיינו צריכים ללחוץ על ריסט כדי לראות מה הדבר הכי טוב למועדון. להתחיל בצניעות ולהמשיך. להבין שאף אחד הוא לא בלתי ניתן להחלפה״.״.
מראיין: ״להחליף את ולאוורדה באמצע העונה הייתה טעות?״
פיקה: ״לדבר בדיעבד זה חכם, אף פעם לא נדע מה היה קורה. אבל בשבילי, אחרי 2 אליפויות ומקום ראשון, לפטר מאמן באמצע עונה, כפרויקט, לא נראה לי הגיוני״.
מראיין: ״אבל עירבו את הקפטנים בהחלטה הזאת״.
פיקה: ״קראו לנו לפגישה ונראה כאילו הם מצפים שנאשר או נבטל את הפיטורין שלו. כשאנחנו אמרנו: ״חבר׳ה, אלה החלטות שאתם צריכים לקבל״.
מראיין: ״אין לשחקנים יותר מדי השפעה?״
פיקה: ״מועדון עובד טוב יותר כשכל ההירכיות בו ברורות. הנשיא מקבל החלטות סופיות ואז המאמן מקבל החלטות מעל השחקנים. כששוברים את ההיררכיה הזאת, דברים לא עובדים. אם לשחקנים יש כוח יתר בשלב מסוים, זה בגלל שאנשים אחרים לא לקחו בעלות עליו״.
מראיין: ״אז מה קרה שם בדיוק?״
פיקה: ״יותר ממה שעירבו אותנו, יידעו אותנו על מה הולך לקרות לפני שזה קרה. אף פעם לא היינו חלק מהדיון (על הפיטורין), זה היה משהו שהם היו צריכים לקבל״.
מראיין: ״אילו יחסים יש לך עם הנשיא היום?״
פיקה: ״לא רוצה לפגוע ביחסים שלי עם אף אחד, אבל היו פעמים…״
מראיין: ״אתה יכול לתת דוגמא?״
פיקה: (שותק באריכות) ״הסיפור עם הרשתות החברתיות. אני, כשחקן ברצלונה, רואה שהמועדון שלי, מבזבז כסף, כסף שעכשיו הוא מבקש מאיתנו, בשביל לתקוף אותנו. ולא רק אנשי עבר של המועדון, אלא גם שחקנים פעילים. זה הזוי. ביקשתי הסברים והנשיא אמר ׳ג׳רארד, אני לא ידעתי׳, ואני האמנתי לו! ואז אתה רואה שהבן אדם שהיה אחראי על הכל, עדיין עובד במועדון״.
מראיין: ״ז׳אומה מספרר (העוזר האישי של ברתומאו)״
פיקה: ״בדיוק. וזה כואב מאוד. אני אומר את זה כאן, כי לפני כן אמרתי את זה אישית לנשיא. ומה אתה רוצה שאני אגיד? זה כואב? כן. האם יכולתי לעשות משהו מעבר? לא. היחסים שלי עם הנשיא הם עובד מעביד, יש דברים שאני שם בצד״.
מראיין: ״הפצע הזה לא מנע ממך לחדש חוזה, זה לא מעיד על הרמוניה?״
פיקה: ״לא. זה מאוד פשוט, המועדון מסר לנו ולשחקנים שבגלל המגיפה הוא סובל בצורה חמורה מבחינה כלכלית והסיטואציה של בארסה היא מעל כולם. בארסה נתנה לי הכל, אז אני שם אותה מעל. הם אמרו לי שאת הכסף שאני מוותר עליו השנה אקבל בעתיד. חישבנו מספרים ואני הצעתי סכום״.
מראיין: ״זה לא ממשכן את ההנהלה הבאה?״
פיקה: ״אני חושב שאנחנו עוזרים למועדון. החוב העתידי יהיה גדול יותר, אבל לפחות יהיה עתיד לפעול בו (המועדון הגיע למצב בו הוא מתקשה לשלם שכר לכולם).
מראיין: ״מצד אחד אתה מחדש חוזה ומצד שני חותם על בורופקס שאתה מסרב לשבת בשולחן המו״מ לסידור החוזה״.
פיקה: ״אלה דברים שונים. כל שחקן בסגל חופשי לקבל את ההצעה של המועדון. להכריח את כולם לקבל זאת באופן גורף זה משהו שאנחנו לא מסכימים עליו. וגם הדרך בה הם פעלו הייתה רעה, עם כל זה אני לא מסכים״.
מראיין: ״הדרך?״
פיקה: ״הם עשו זאת כשהרבה שחקנים היו בפגרת הנבחרות, שמו אותנו ביחד עם כל העובדים״.
מראיין: ״ואז הבורופקס מגיע״.
פיקה: ״כקפטן אני מגן על האינטרסים של הקבוצה וקיבלתי החלטה לחתום עליו. אנחנו חדר הלבשה מאוחד, ואז אומרים בתקשורת שהחדר הלבשה מפולג ואני לא יודע כבר מה להגיד…״
מראיין: ״לא היו מתיחויות? זה קורה בכל מקום בו צריך להוריד בשכר״
פיקה: ״4 הקפטנים מאוד קרובים וחתמנו על הבורופקס. היו לנו כמה פגישות כקבוצה והסברנו על התהליך ושכולנו הולכים כגוף אחד״.
מראיין: ״איך הולך במגרש?״
פיקה: ״יש לנו שחקנים מאוד צעירים, חלק ותיקים, אבל אנחנו מתחברים טוב מאוד. יש חדר הלבשה בריא״.
מראיין: ״יש הצבעת אי אמון בדרך. ציפית לזה?״
פיקה: ״המסקנה שלי היא שהמועדון חי מתמיד. להשיג 20 אלף חתימות בסיטואציה הזאת זה משוגע. כשיש כל כך הרבה אנשים שמורדים, אפשר לראות שהמועדון לא ישן״.
מראיין: ״מתי יהיה הכי טוב להצביע?
פיקה: ״אני לא נכנס לזה. זה יכול להיות עכשיו או במרץ. מה שחשוב הוא שיש תנועה, שאנחנו שייכים למשהו שהוא חי מאוד״.
מראיין: ״אתה מתכוון להצביע באי אמון?
פיקה: ״אני מתכוון לממש את זכותי כסוסיו״.
מראיין: ״לא תספר לי על מה תצביע?״
פיקה: (צוחק): ״ההצבעה סודית״
מראיין: ״בוא נמשיך, יש סיבות לאופטימיות?
פיקה: ״צריך להתחיל בדרך צנועה. להבין שיש קבוצות טובות יותר באירופה עכשיו. יש לנו פרצופים חדשים בסגל שמעניקים לנו חיים ורגליים בשביל לדחוף יותר קדימה. אני רואה את זה, אני מבין את זה, אנחנו משחקים כדורגל אחר״.
מראיין: ״אתה מתאמן כמו שאתה משחק, קומאן אמר. כמה קצת התאמנתם?״
פיקה: ״צריך לבקר את עצמך. כשאתה מפסיד נגד באיירן בצורה הזאת זה בגלל שהזנחת את השגרה. זה לא מגיע בלילה אחד (מסר לואלוורדה וקיקה סטיין)״.
מראיין: ״דימיינת את מסי עם חולצה אחרת? מסר שאתה רוצה לשלוח?״
פיקה: ״לא היה לי הרבה קשר איתו בימים האלה, בגלל שחשבתי שזאת החלטה מאוד אישית. אני כן זוכר שאמרתי לו ׳ליאו, זאת רק שנה אחת, אחר כך יגיעו אנשים חדשים׳.
מראיין: ״איך עברה עלייך כל הסאגה?״
פיקה: ״ליאו הרוויח את היכולת לקבוע את העתיד ואם הוא הרגיש שהוא היה צריך ללכת, כנשיא הייתי מתנהג אחרת״.
מראיין: ״באיזו צורה?״
פיקה: ״שחקן שמגיל 16 נותן לך כל כך הרבה. אתה מחויב להגיע להסכם איתו, זה לא יכול להיות ש-2 הצדדים היו כל כך מרוחקים״.
מראיין: ״לשלוח בורופוקס הייתה הדרך?״
פיקה: ״אני שואל את עצמי, איך יכול להיות שהשחקן הכי טוב בהיסטוריה, שהיה לנו את המזל המבורך להנות ממנו, קם בבוקר ושולח בורופקס בגלל שהוא מרגיש שלא מקשיבים לו. מה קורה!? לליאו מגיע הכל. האיצטדיון החדש צריך להיות על שמו ואז הספונסר. אנחנו צריכים לשמר את האגדות שלנו, לא לפגוע בהם. זה מעצבן אותי״.
מראיין: ״וזה קורה?״
פיקה: ״זה מפתיע אותי שאנשים כמו פפ, פויול, צ׳אבי או ואלדס לא במועדון. זה מראה שדברים לא נעשים בצורה הנכונה. תמיד צריך לשמור על האנשים האלה, הם חלק מההיסטוריה של המועדון. הם עשו אותו כזה גדול״.
מראיין: ״מסי עדיין כאן, איך אתה רואה אותו ביום יום?״
פיקה: ״הוא בסדר גמור, מאוד מעורב, נלהב. ליאו הוא ההשתקפות של חדר ההלבשה. המודל לחיקוי, אם הוא בסדר, אתה רגוע״.
מראיין: ״בשבת יש קלאסיקו, איך אתה מרגיש?״
פיקה: ״אני אופטימי בצורה קלה״.
