כשאני עובר לפעמים על התגובות שלכם בדף אחרי משחקים אפשר לראות בבירור את אלה שלא חוסכים בביקורת על ניהול המשחק של ואלוורדה, וממול את אלה שאומרים שאסור לבקר אותו בגלל שהגענו לאן שהגענו ואנחנו ללא הפסדים.
ואלוורדה ראוי לכל הקרדיט האפשרי על ההתנהלות שלו עד כה העונה כשרב הזמן הוא בעיקר חילטר נוכח הסגל הקצר.
אבל הוא לא חסין מביקורת. שום מאמן או שחקן חסין מביקורת. לגיטימי לבקר, זה מה שעושים אוהדי כדורגל. יש כמובן הבדל בין טיעון ״מאמן פח אשפה״ מביך ובין ״אני לא חושב שהדאבל פיבוט הזה באמצע מועיל״.
ואלוורדה מאוהב ב 2-4-4. את זה ידענו לספר לכם בכתבה עליו בקיץ. הוא מאוהב ב-2 קשרים אחוריים באמצע. הניצחון ההוא בקלאסיקו היה כמו 100 חיצים של קופידון ל 2-4-4.
ואנחנו משלמים על כך עד היום. זה מערך ברירת המחדל. מערך שאונס שחקנים כמו פאוליניו וגומש להיות קשרים אחוריים בעמדה שהם לא שיחקו בה בחיים.
החשש שלי שנראה את במערך הזה שוב ביום ראשון. הלוואי ואתבדה. מול ההגנה הטובה באירופה צריך לעלות במערך הרבה יותר התקפי. לא להתחרע עם כולם למעלה, אבל עדיין יותר הרפתקני מברירת המחדל.
את השאר (כולל תהייה על אלייש וידאל), אני אשאיר לסאני בסיקור המשחק שלו.
