“אני בא אליכם, אני בא אליכם”…
–
התבוסה מול סלטה הייתה ההזדמנות המושלמת לצאת לנבחרות ו… לא יודע, לנוח קצת (ראו תמונה למעלה)? ולשוב לשגרה המלחיצה של משחק בכל כמה ימים שתשוב עוד מעט. או שהיה זה התזמון הגרוע ביותר בעצם. זו לא ההחמצה (הלא ראשונה העונה) בלצמצם את הפער ממדריד ואף לעקוף שהסעירה את כולנו, זו לא בהכרח גם התוצאה עצמה. זו ההופעה במחצית הראשונה והעקשנות הבלתי מתפשרת ולא מעט פעמים בלתי נסבלת של לוצ’ו שהשאירה לנו טעם רע בפה. עם זאת, אחרי מספר ימים של כעס ואכזבה, אפשר היה לראות את נקודת האור בדמות המחצית השניה, הרעב ששטף את השחקנים שבאמת האמינו שזה אפשרי וג’רארד פיקה אחד שנתן את מחצית חייו… וזה לא הספיק. אבל זה קיים, זה שם. הבעיה היא, האם הכעס והאכזבה יחזרו דרך אותן טעויות ואותה עקשנות? נחיה ונראה. גם פפ היה עקשן לא מעט פעמים.

לא הפעם הראשונה העונה שניסינו להתאושש, אבל ההתאוששות הופכת קריטית יותר ויותר. בעוד רגע ניבחן שוב והפעם נגד מנצ’סטר סיטי של הפוטו חפה. אחרי כן המסטאייה ולאחר מכן דרבי בבית. לפני כל זה? חזרה גנרלית מול לה קורוניה שבאמצע הטבלה.

אז אומטיטי ומסי כבר איתנו אם כי לא ברור האם יפתחו, סרג’י רוברטו וג’ורדי אלבה לא יקחו חלק במשחק מחר ו… אולי במקרה של ג’ורדי אלבה ויכולותיו לאחרונה זה לא כזה נורא. תנו לדין הזדמנות? והאם זה זמן וידאל?

בניגוד לפאקינג בלאידוס מול סלטה שבאה לטרוף כל מה שמולה, מול לה קורוניה שבמקום ה-13, שהפסידה ב-2 מתוך 3 משחקי הבית שלה העונה ושבסך הכל נראית באמת נורא העונה – יש בהחלט מקום לרוטציות גם אם במינון מסוים ולא מוגזם. No dis… אבל עבדכם המאמן כבר מזמן התחיל לפחד מאיך לואיס אנריקה יתייחס לאותם משחקים שבהם “אפשר רוטציות”.

מה שלומך דפור?

~ מתוך פרויקט הפתיחה של הליגה הספרדית. יש לשים לב שהמידע מעודכן לאמצע אוגוסט, לפני תחילת הליגה. ~

שם מלא: Real Club Deportivo de La Coruña – ריאל קלוב דפורטיבו דה לה קורוניה
תאריך ייסוד: 2 במרץ 1906
אצטדיון: ריאסור (34,600 מקומות ישיבה)
עיר: א קורוניה
מחוז: גליסיה
מאמן: גאיסקה גריטאנו
הישג שיא בליגה: אליפות בעונת 1999/00
הישג שיא בגביע: זכייה בעונות 1994/95, 2001/02
עונות בליגה הראשונה: 45

מאמן: גאיסקה גריטאנו
באסקי בן 41, מאמן שמזוהה יותר מהכל עם אייבאר. בילה בה את רוב הקריירה כשחקן וחזר ב-2009 הפעם כעוזר מאמן. ב-2012 מונה למאמן הראשי של הקבוצה ועשה עמה דרך מדהימה: בעונתו הראשונה העלה אותה לסגונדה ובעונתו השנייה העלה אותה ללה ליגה מהמקום הראשון. את עונתה הראשונה בהיסטוריה בליגה הבכירה, אייבאר פתחה בסערה, אולם, סיבוב שני נוראי גרם לה לסיים במקום המוביל לירידה, אלא שהבעיות הכלכליות של אלצ’ה גרמו לכך שאייבאר נשארה בנס בליגה. גריטאנו, מנגד, התפטר בעצמו מיד בתום המחזור האחרון לאחר שהרגיש אשם על העונה החלשה של הקבוצה. הבאסקי ניסה את מזלו בשנה שעברה בויאדוליד מהסגונדה, אבל באוקטובר הקבוצה בהנהגתו ירדה למקום האחרון וההנהלה פיטרה אותו. הקיץ הוא מונה למאמן דפור לאחר פיטוריו של ויקטור סאנצ’ס.

העונה שעברה: מקום 15
אחת העונות הכי הפכפכות שהיו לקבוצה. סיבוב ראשון אדיר בראשות לוקאס פרס המצוין, שהבקיע שערים רבים ומיקם את דפור במקומות 5-6 המובילים לאירופה ואף סחיטת תיקו 2-2 דרמטי בקאמפ נואו בדצמבר. אולם, בסיבוב השני דפור ולוקאס פרס נחלו ירידה גדולה ביכולת, לא הצליחו לנצח במשך 13 משחקי ליגה רצופים (!), כבר היו דיבורים על פיטורים של המאמן ויקטור סאנצ’ס, אלא שבהנהלה אפשרו לו לסיים את העונה והוא הצליח להציל את דפור מירידה עם 4 נקודות מעל הקו האדום.

העברות:
הקיץ של דפורטיבו היה מעניין מאוד בגזרת הרכש, כאשר המועדון פגע בכמה רכישות חכמות. פלורין אנדונה הצעיר, שחקן נבחרת רומניה שכיכב בקורדובה בשנים האחרונות, הוא חלוץ מבטיח שיוכל לשתף פעולה עם לוקאס פרס, כמו גם מרלוס מורנו המוכשר שמגיע בהשאלה ממנצ’סטר סיטי. הבלם ראול אלבנטוסה היה מעוז ההגנה באייבאר לפני שנתיים ואשתקד במלאגה, כעת הוא יחזק את מרכז ההגנה של דפור. הקשרים גיירמה דוס סנטוס מאודינזה, ברונו גאמה מדנייפרו וקרלס חיל מאסטון וילה יוסיפו המון עומק וגיוון, כמו גם התחדשות בשני שוערים: טייטון הפולני שמגיע משטוטגרט ורובן מרטינס מלבאנטה. מצד שני, את דפורטיבו עזבו מספר שחקנים כמו פדה קרטאביה שחזר מהשאלה לולנסיה, השוער פבריסיו שעבר לבשיקטאש, הבלם אלברטו לופו עבר לז’ימנסטיק וגם לואיס אלברטו, הקשר המוכשר, חזר לליברפול.

הסגל המלא:
שוערים: לוקס, טייטון, רובן.
הגנה: פרננדו נבארו, אלבנטוסה, סידני, אריבאס, לאורה, לואיסיניו, רובר.
קישור: חואנפראן, אלכס ברגאנטיניוס, מוסקרה, אמרה צ’ולאק, קרלס חיל, בורחה ואייה, פייסל פאג’ר, גיירמה, ברונו גאמה, בורחס, אוסקר.
התקפה: לוקאס פרס, פלורין אנדונה, מרלוס מורנו.

תחזית:
דפורטיבו עברה טלטלה הקיץ עם מאמן חדש והמון רכישות חכמות, כל זאת במטרה ברורה – לא לאפשר את הקריסה מהעונה שעברה פעם שנייה. דפור לא רוצה לחזור לסגונדה והתחזקה בהתאם. עם מאמן חכם וטקטי כמו גריטאנו, אני צופה לה יותר יציבות ממה שהיה עם ויקטור סאנצ’ס ומקום במרכז הטבלה ללא סכנת ירידה.

ב-5 המחזורים האחרונים:

– מח’ 3: הפסד 1-0 בבית לבילבאו.
– מח’ 4: 0-0 משמים אצל אלאבס.
– מח’ 5: הפסד 2-1 שוב בבית מול לגאנס (בורחס כבש ראשון לפני שהעולה החדשה הפכה).
– מח’ 6: הפסד 1-0 אצל אתלטיקו.
– מח’ 7: ניצחון 2-1 ביתי על חיחון (בורחס, באבל בתוספת הזמן).

ההרכב מול חיחון:

לוקס.
חואנפראן, אלבנטוסה, סידניי, נבארו.
בורחס (גיז’רמה), מוסקרה.
גאמה, קולאק, מרלוס (באבל).
אנדונה.

וואו, ריאן באבל… פעם הבטחה גדולה בליברפול, כעת שחקן בלה קורוניה שעולה כמחליף מול חיחון. אמנם, הבחור אחראי על שער הניצחון עם גולאסו פנטסטי הרחק מהרחבה. הניצחון של באבל ושל דפור עוזר להם לנסות ולחזור למסלול, אבל זה לא מוחק רקורד פשוט מזעזע בתחילת העונה הזאת ש… קצת מעציב לאור העובדה שזה עדיין מספיק למקום 13. בכל מקרה, לגליסיאנים אין חיסורים משמעותיים לקראת המשחק מחר וההרכב הנ”ל צפוי להיות ההרכב הפותח.

במפגשי העבר:

~ נכתב במקור על ידי רז, נערך והורחב על ידי סאני עם תוספות שלי בהתאם ~

זה היה במחזור הלפני-אחרון של עונתה השלישית והאגדית של הפפ-טים. אבידל פתח בהרכב רגע לפני שגם עלה בהרכב בוומבלי והניף את הגביע עם האוזניים הגדולות, ובארסה, שהבטיחה אליפות מחזור לפני-כן, חגגה אותה והניפה את הגביע בסיומו של משחק גארבג’ טיים מובהק בו דפור, שנאבקה בתחתית הטבלה, לא הצליחה לנצח הרכב סופר-משני במשחק שהסתיים בתיקו 0.

בסיום אותה עונה, משמע מחזור אחרי, בין היתר בשל הניצחון של ברצלונה על גביה, ירדה דפורטיבו לליגה השנייה. מאז שבה, ירדה שוב, שבה, ירדה, שבה…

עונה לפני כן, בארסה עם עוד הנחלת תבוסה, עם כמה מהלכים פוערי פיות של מסי (1:44) ואלבס (2:15), ושער פנומנלי של פדרו (3:23).

מרץ 2013, מגיעים אפוסי כוחות ויכולת לאחר הפסד ארור בברנבאו… אבל בארסה כן הייתה האלופה אז, בסופו של דבר. ואת המשחק מול לה קורוניה בארסה ניצחה 2-0, אלקסיס נוגח את הראשון ומסי כובש שער שני שפשוט חובה לראות שוב ושוב, אחרת לא נבין כמה גאוני הוא.

בעונת 14-15 דפורטיבו הגיעה לקאמפ נואו כשבארסה כבר הוכתרה כאלופה בקלדרון ונשארו 3 משחקים לאותה עונה – המשחק הזה, גמר הגביע וגמר הצ’מפיונס. הקהל הביתי נפרד מצ’אבי ומודה לו על כל מה שנתן לקבוצה. במשחק עצמו, תיקו 2-2 מוזר ביותר. עולים ליתרון 2-0 די בקלות מצמד של מסי, ואז ורמאלן מוחלף והכול מתפרק. דפורטיבו משווה ונשארת בליגה. היו קצת האשמות בתשקורת המנדרילית לגבי זה שבארסה “נתנה” לדפורטיבו את התיקו הזה, אבל למי אכפת.

פאדיחה. או במילים אחרות… הנה עונה שעברה. סאני דיבר איתכם על תיקו “מוזר”, ובאמת ב-3 מתוך 4 העונות האחרונות שלה בליגה בארסה מסיימת בתיקו ביתי (!!!) מול לה קורוניה, נראה לי היחידה עם רקורד כזה מולנו בכל ספרד. האם אנחנו מתרגשים מכך? לא ממש בהתחשב בכך ששניים מתוך אלו הם משחקי גארבג’ לחלוטין בדאבל של 2011 ובטריפלט של לפני שנתיים. בעונה שעברה, לעומת זאת, בארסה גם כן הובילה 2-0 משערים של מסי וראקיטיץ’ אבל איכשהו איבדה את היתרון הזה ב-13 הדקות האחרונות של המשחק ונותרה עם בעיטה איומה בדלי, לא הראשונה או האחרונה באותה עונה.

מחר יהיה המשחק ה-45 של בארסה בבית מול לה קורוניה וה-89 בסך הכל בליגה. 33 ניצחונות לבארסה ברקורד הזה, 3 ניצחונות בלבד לדפור כשהאחרון לפני 13 שנים (!), 8 תוצאות תיקו. אגב, הפעם האחרונה שהיה תיקו ביתי בין הקבוצות לפני הרצף המוזר האחרון היה ב-1996.

תומר

כשאתה צריך את בארסה היא שם בשבילך ואתה מאושר. כשבארסה צריכה אותך, אז אתה צמא לה יותר מלכל דבר אחר. ואתה מאושר.