עד עכשיו אין לעבדכם הנאמן הרבה מושג איך לעזאזל הצלחנו לצאת ממחוז הגיהנום במסטאייה עם 3 נק’. ואתם יודעים על מה אני מדבר. ההתנהגות הנבזית, המתגרה, האלימה והפשוט דוחה של שחקני בארסה זה משהו שלא ייעלם מעינינו המבוישות, ובאמת היום אני מתבייש להיקרא אוהד בארסה. השופט משוחד, יתכן שברסאי, והיה צריך להקשות עלינו יותר ולהניח לשחקני ולנסיה שהתנהגו למופת כמו הקהל שלהם.

וברצינות… תנו לתשקורת במד… לא רק במדריד, בכל ספרד, להמשיך לבלבל את כל חלקי המוח. מה שמשמעותי יותר הוא לא הניצחון הענק הזה, אלא מדוע הגענו לשם מלכתחילה. האם השערים שספגנו היו מחויבים למציאות? כיצד נעריך את כושרו הנוכחי של חאבייר מסצ’ראנו? ומה נעשה עם המחסור במגן ימני כאשר ידענו כ-ל הזמן הזה שהיה זה כל כך קריטי להביא מגן ימני טבעי לשורותינו עוד כשכבר מזמן הסיפור של אלייש וידאל היה גמור? חברים יקרים, זה מה שחשוב ופה קבורה הפואנטה. בעוד זמן קצר מאוד, מאוד מאוד, נגיע לסביליה שנמצאת בשוונג מטורף אחרי שהצליחה לנצח את אתלטיקו מדריד העיקשת. מה יקרה אז?… אני אפילו לא מדבר על הסיטי ביום שלישי עדיין.

על בסיס הדאגות האלה ודווקא על בסיס של דאגה שלא בהכרח מנטרלת אופטימיות, נאחל מזל טוב לאיבן ראקיטיץ’ והצלחה במשחק הליגה הביתי הקרוב נגד גרנאדה:

אם התעדכנתם היטב בעמוד הפייסבוק שלנו, הרי שזוהי רשימת הפצועים המצערת שלנו עד לפני האימון האחרון:

אינייסטה (ברך, 6-8 שבועות בחוץ).
מתייה (שריר התאומים, שבועיים-שלושה בחוץ).
אלבה (שריר הירך האחורי, עוד שבוע-שבועיים בחוץ).
פיקה (קרסול, עוד כשבועיים בחוץ).
סילסן (קרסול, עוד כמה ימים בחוץ).
ראפיניה (צלעות, צפוי לקבל פטור רפואי בימים הקרובים).

מתוך הרשימה יתכן שנוריד את סילסן וראפיניה ששבו להתאמן. כמו כן, בהיעדרותם של פיקה ומאת’ייה, יתכן והבלם מרלון סנטוס המושאל מפלומיננזה יכנס לסגל לגרנאדה (והלאה מכך אולי) לאחר שלקח חלק באימון האחרון.

מה שלומך גרנאדה?

מתוך פרויקט הפתיחה של הליגה הספרדית:

שם מלא: Granada Club de Futbol – גרנאדה קלוב דה פוטבול
תאריך ייסוד: 14 באפריל 1931
אצטדיון: נואבו לוס קארמנס (23,934 מקומות ישיבה)
עיר: גרנאדה
מחוז: אנדלוסיה
מאמן: פאקו חמס
הישג שיא בליגה: מקום 6 בעונות 1971/72, 1973/74
הישג שיא בגביע: סגנות בעונת 1958/59
עונות בליגה הראשונה: 23

מאמן: פאקו חמס

הרכש הגדול ביותר של גרנאדה הקיץ נעשה דווקא בעמדת המאמן. יליד לאס פאלמס היה סוג של מהפכן בראיו וייקאנו, שם פרץ לתודעה בזכות כדורגל חיובי ללא פשרות, גם אם מדובר במשחק בסנטיאגו ברנבאו או בקאמפ נואו, גם אם זה אומר לספוג עשירייה. זה עבד לו עד המחזור האחרון בעונה שעברה, פאקו החזיק 5 עונות בליגה הבכירה עם ראיו ושיטת המשחק מעוררת המחלוקת, אך החיובית. כעת, בעזרת הבעלות הסינית החדשה, תנסה גרנאדה להתפתח מעוד קבוצת תחתית שנלחמת על חייה ולהפוך לפחות לקבוצת אמצע שמתבססת כחברה קבועה בליגה הראשונה.

העונה שעברה: מקום 16

מאז נרכשה ע”י משפחת פוצו ב-2009 ולמעשה ניצלה מפירוק, בעלי אודינזה ולימים גם ווטפורד, השתמש בגרנאדה כבית חממה לשחקנים. בעונה האחרונה ניצלה הקבוצה המזרח אנדלוסית מירידה במחזור הלפני האחרון בזכות תבוסה 1-4 על סביליה והצליחה להציל עונה שלמה של מאבקי תחתית כמועמדת עיקרית לירידה. זה הספיק לפוצו שמצליח למכור את השליטה במועדון לידיים סיניות ואם מסכמים את כל תקופת המשפחה האיטלקית בגרנאדה, מדובר למעשה בהחזרת גרנאדה למקומה הטבעי, היישר מהליגה הרביעית אל הליגה הבכירה.

העברות:

כעת כשהמועדון במצב כלכלי טוב יותר ומאמן עם פוטנציאל, שהטביע את חותמו עם קבוצות דלות תקציב, יהיה מעניין לראות את גרנאדה ועל כן ניתן לראות את הרכש עד כה. גרנאדה נפטרה מהמון שחקנים, הבולטים שבהם הם שניים שנשארו בבעלותה של משפחת פוצו. אדלברטו פנייראנדה הוונצואלני ישחק באודינזה, בעוד שאיסאק סאקסס עבר לווטפורד. מבין שחקני הרכש, ניתן למנות את השוער המקסיקני הבינלאומי גיירמו אוצ’ואה, שנבלע במלאגה דווקא אחרי המונדיאל המרשים שלו והוא מגיע ממלאגה השכנה בהשאלה. חלוץ אינדפנדיינטה דל ואייה, חוסה אנגולו, יגיע כדי להשרות קצת רוח הפתעה ולחימה מהקבוצה האקוואדורית שהדהימה את דרום אמריקה בעונה האחרונה. מרב השחקנים שהגיעו, אמנם עשו זאת בהשאלה, אך ניתן למנות שמות שהגיעו מקבוצות גדולות, כגון ג’ון טוראל מארסנל, ויקטוריאן אנגבאן וג’רמי בוגה מצ’לסי, אסקיאל פונסה מרומא ועוד.

הסגל המלא:

שוערים: אוייר, אוצ’ואה, איבן קלאבה.
הגנה: טיטו, גסטון סילבה, אוצ’ה אגבו, לומבאן, גבריאל סילבה, לואיס מרטינס, סונייה, פולקייה.
קישור: פראן ריקו, חאבי מארקס, ג’רמי בוגה, ג’ון טוראל, סרג’י גוארדיולה, קואנקה, קרהין, אנגבאן.
התקפה: דוד באראל, פונסה, חוסה אנגולו.

תחזית:

הרכש של גרנאדה אולי חופשי ומשוחרר יותר, אך לא מרשים יתר על המידה. בתור עונה ראשונה עם הבעלים הסיני, לגרנאדה יהיה קשה להתרומם לאמצע הטבלה ולפחות ברוב העונה יהיו חלק מהתחתית. נקווה שלפאקו חמס היה השחרור מהכדורגל הנאיבי אך הלא יעיל כמו בעונה האחרונה עם ראיו ולפחות לראות כדורגל מהנה מגרנאדה שייתן לה את הדחיפה מחוץ לתחתית.

מאמן כמו פאקו חמס ראוי ליותר, אין ספק, אבל ימיו בגרנאדה נטולת התקווה והמוטיבציה נגמרו. 6 משחקי ליגה ראשונה בהם פתחו עם תיקו ביתי נגד ויאריאל, תבוסת 5-1 איומה אצל לאס פלמאס, הפסד 2-1 ביתי נגד אייבאר, תיקו חוץ אצל בטיס 2-2, הפסד 2-1 בבית מול בילבאו ועוד קינוח של הפסד 3-1 אצל העולה החדשה אלאבס הביאו כולם לפיטוריו של חמס בסוף ספטמבר. את המושכות לקח לוקאס אלקראס ממש לאחר מכן. אלקראס הוא אנדלוסי יליד גרנאדה והתחיל כמאמן למעשה בשנות ה-90 (לא היה שחקן) במועדון שם בילה את שנותיו המקצועיות הראשונות לפני שנדד ברחבי ספרד ואנדלוסיה בעיקר (אימן באלמריה וברקראטיבו). אל גרנאדה חזר לעונת 2013-2014 אך שרד עונה אחת בלבד. בעונה שעברה ירד עם אלצ’ה ליגה אך העונה שב לליגה הראשונה והוא מאמנה כעת של גרנאדה.

למרות זאת, אנחנו נכנסים למחזור העשירי וגרנאדה עם או בלי עומר אצילי עדיין – ללא – ניצחון. במחזור השביעי אירחה את העולה החדשה הנוספת, לגאנס, והפסידה 1-0. במחזור השמיני הגיעה לויסנטה קלדרון, כבשה ראשונה משער של איסק קוונקה! ואז חטפה לא פחות משביעייה מהקולצ’ונרוס (קראסקו3X, גאיטאן2X, קוראה, טיאגו) בתבוסת 7-1 מחפירה.

במחזור 9 (האחרון) פתחה בהרכב הזה נגד חיחון בבית:

אוצ’ואה.
טיטו, וסו, לומבאן, גבריאל סילבה.
קוונקה, אנגבאן (מארקס), אוצ’ה, פריירה (אצילי).
קראבטס, פונסה (בוונו).

המשחק הביתי נגד חיחון, שנמצאת במשבר גדול מאוד בעצמה, נגמר ב-0-0 משמים ומאכזב אל מול אוהדי הקבוצה האנדלוסית הגאה הזו. גרנאדה הגיעה למצבים בהחלט, מצב טוב בהתחלה של הבלם וסו מבעיטה חופשית, עוד מצב של פונסה והחמצה של לומבאן גם. עם זאת, הכלים של גרנאדה אינם טובים מספיק לשם איזושהי התקדמות כרגע ואני מניח שאין צורך לציין שגרנאדה כרגע היא נועלת הטבלה אחרי 9 משחקים עם 3 נקודות בלבד וכאמור, 0 ניצחונות. אחת הפתיחות הגרועות בהיסטוריה לקבוצה כלשהי בליגה והפרש שערים אולי שיאי בשליליותו: 23-8 לטובת היריבה.

בואו נשים את הקלפים על השולחן ולא נדבר כאן במונחי נאחס פה ונאחס שם. המשחק מחר הוא לא מספיק “נתון לניחוס” בשביל שנפחד כאן מנאחס. מספיק לומר כי זה לא משחק לאבד בו נקודות, אף לא אחת, הבה נקווה שדברים ילכו כפי שהם צריכים ללכת.

במפגשי העבר:

הסרטון הזה תמיד יופיע כשנדבר על גרנאדה בקאמפ נואו, וכך הצגתי אותו:

– שי דיבר באגף ההסטוריה על אסטניסלאו באסורה, אחד השחקנים החשובים בהסטוריה הברסאית ששיחק 12 שנים בבבארסה בשנות ה40 והחמישים והיה שותף גדול להצלחה באותם הזמנים. הנה נצחון שבו לקח חלק מעונת 58-59, האחרונה שלו בקבוצה, עת אירח עם הקבוצה את גרנאדה בקאמפ נואו וניצח 4-1.

– זוהי העונה ה-23 של גרנאדה בליגה, כאשר עונת 2011/12 הייתה הראשונה של הקבוצה הצנועה הזאת מזה 36 שנים. מחר ייערך ה-44 בכלליות וה-23 בקאמפ נואו.

– גרנאדה מ-עו-לם! לא ניצחה במקדשנו הביתי, ובמבט מהיר על תוצאות העבר היא מעולם לא הייתה קרובה, למעט הפסד 5-4 אי שם בעונת 1959-60. גרנאדה בנוסף גם מ-עו-לם! לא יצאה מהקאמפ נואו ללא הפסד. אנו 22-0 מול האנדלוסים בקאמפ נואו. יחס שערים מפחיד של 85-18 לטובתנו – ממוצע של כמעט 4 שערים למשחק.

– הנצחון הגבוה ביותר של בארסה על גרנאדה בליגה היה ב-19 למרץ 1961, אז הגיעה גרנאדה לקאמפ נואו ושערים של ריבייס, לואיס קול הורטאל, צמד לסוארז הגדול ורביעייה לקובאלה האגדי, הביאו 8-2 גדול בסוף הערב.

– קשה לשכוח את המשחק הנהדר הזה, האגדי הזה! שנערך בעונת 2011/12, אפרופו בדיוק 51 שנים לאחר אותו 8-2 אדיר.

משחק לא נורמלי לקח חלק באותו הערב, כשממנו אנחנו זוכרים שני דברים מרכזיים:

1: בארסה משחקת מדהים, באמת מדהים, אך חוטפת משום מקום 2 שערים מגרנאדה המשווים את התוצאה ל-2-2, רק בכדי לחטוף עוד שלושה שערים אמנותיים אחר כן.

2: מסי אחד אלוהינו, כובש שלושער ובכך עובר את סזאר רודריגז בטבלת הכובשים של המועדון בכל המשחקים הרשמיים בכל הזמנים (AKA פאולינו אלקנטרה באסה לך).

כך היה בעונת 2012/13: לוחצים ולוחצים אבל הכדור פשוט מסרב להיכנס, אל מול תצוגת שוערות ענקית של טוניו. ואז באה הדקה ה-86 – בומבה אדירה של צ’אבי לחיבורים מפצחת את הבונקר של גרנאדה, שלקראת סוף המשחק חטפה שער עצמי אומלל. ניצחן 2-0 בסיום.

והנה המשחק מעונת 2013/14. 4-0 מצוין בקאמפ נואו מפנדל של אנדרס, פנדל של ססק, גול חביב של אלקסיס והרביעי של פדרו.

בעונת הטריפלט האחרונה, מחזור 6, עדיין מנסים להבין מה לוצ’ו מנסה לעשות בבארסה, עדיין בראבו לא ספג, עדיין כואבים את ה-0-0 במלאגה ומשתוקקים לסוארס. אבל במשחק ההוא ניימאר היה כוכב הערב כשכבש שלושער, מסי עם צמד וגם ראקיטיץ’ התכבד בשער. 0-6 מוחץ בסיום.

בעונה שעברה גרנאדה הייתה הקבוצה שפגשנו במחזור האחרון אותה ניצחנו בעזרת שלושער של לואיס סוארס וזכינו גם באליפות מתוקה מאוד. אבל קודם לכן, אי שם בינואר, בארסה מעכה את האנדלוסים גם בבית עם רביעייה אדירה בה כל שער היה מושלם יותר מהאחר. מסי כבש באותו המשחק שלושער וניימאר הוסיף אחד, בארסה בכושר פנומנלי המשיכה לשישייה אדירה בבית על בילבאו, ניצחון אצל מלאגה ואחד בבית על אתלטיקו מדריד. כל זה לפני המעידה באפריל שנתנה אור אחר לעונה הזו, אבל ניחא.

תומר

כשאתה צריך את בארסה היא שם בשבילך ואתה מאושר. כשבארסה צריכה אותך, אז אתה צמא לה יותר מלכל דבר אחר. ואתה מאושר.