מרטין מונטויה הגיע לבארסה בגיל 8, בחישוב מהיר זה יוצא כמעט 16 שנים בבלאוגרנה. אחרי הקלאסיקו ההוא ב 2012 בו הוא הדביק את הכדור למשקוף לקראת הדקה ה-90, אוהדי בארסה חשבו שהנה מצאנו לנו תחליף לדני אלבס. אבל כל הסיפור הזה מסתיים היום עם שחרור חינם לולנסיה.
כמו מונטויה, גם סונג ו-19 מיליון היורו ששולמו עליו משתחררים מבארסה ללא שום תמורה וזה ממשיך בקו הצדקה הלא יאמן של בארסה.
רגע השיא של סונג בבארסה הוא ללא ספק הרגע בו הוא חשב שפויול מביא לו את גביע האליפות של 2012/13.
אז למה הם משוחררים בחינם?
לסונג ומונטויה היה חוזה עד 2018.
בארסה ידועה כקבוצה שמשלמת הכי הרבה מבחינת שכר ממוצע בין כל קבוצות הכדורגל בעולם. למונטויה היה שכר שנתי של 4.2 מיליון יורו אחרי הארכת החוזה במרץ 2014 (עם סעיף שחרור של 20 מיליון, כן, כן). כשסונג הוחתם מארסנל הוא קיבל שכר שנתי של כמעט 5 מיליון יורו.
שום קבוצה בדרג ב׳, לא יכולה לעמוד בסכומים כאלה. בטיס רצתה לרכוש את מונטויה, אבל לא עם שכר כזה שבולע לה נתחים גדולים מהתקציב העונתי. כנ״ל לגבי סונג, ששום קבוצה לא יכולה לעמוד בדרישות החוזה שלו ובארסה השתתפה בחצי מהעלות השנתית שלו ב-2 ההשאלות האחרונות שלו.
אז זה הפיתרון של בארסה: לחסל חוזה. בארסה נפטרת מהמשכורת השמנה של השחקן אבל מקבלת 0 שקלים על השחקן עצמו. המועדון הלוקח מקבל הזדמנות לנהל מו״מ על שכר שהוא מעוניין בו בלי להתחייב על השכר של החוזה הקודם של השחקן.
בארסה עצמה נמצאת במלכוד 22, היא חייבת לחדש חוזים לשחקנים כדי שירגישו מוערכים (מסצ׳ראנו האחרון שקיבל שדרוג ״הערכה״), אבל לאחר מכן יהיה קשה מאוד למכור שחקנים כאלה עם חוזים שמנים כשהם מצפים לקבל במקום העבודה החדש שלהם.
[interaction id=”57a03d29e019af631b715d0b”]
