מכתב הפרידה של אדריאנו

אין לי מילים לתאר ולבטא את כל הרגשות שעוברות בראשי. זו תחושה משתקת ומלאת רגש. הכרת התודה שלי מגיעה עם ערימה של זכרונות, אושר ושמחה רבה, והכאב הזה שיש לאדם כשאתה צריך לומר שלום לאהבתך.

עוד כשהייתי קטן, חלמתי להיות כדורגלן – ולבישת החולצה של ברצלונה מילאה והגשימה את החלום הזה. אבל אתם נתתם לי הרבה יותר מזה.

בששת השנים הללו, רבים מחבריי לקבוצה הפכו לחברי אמת לכל החיים, שאקח איתי לכל מקום שאליו אלך.

ברצלונה, העיר המופלאה הזאת, העניקה למשפחתי את הילד השני שלי – אזאף, שיש לו דם קטלאני.

לנצח אשאר אסיר תודה לחברי הקבוצה והמאמנים שהיו לי, הקודמים והנוכחיים. למדתי מהם המון, הם עזרו לי לגדול ולצמוח כמקצוען וברמה האישית.

אני רוצה להודות לנשיא ולמנהלי המועדון על כך שתמיד סמכו עליי, נתנו בי ביטחון והעניקו לי את האפשרות והזכות להיות חלק מההיסטוריה של ברצלונה.

לכם, אוהדי בארסה: נתתם לי להרגיש בבית כבר בפעם הראשונה שדרכתי בקאמפ נואו ומהרגע הראשון. ללא התמיכה חסרת-התנאים שלכם, הרבה מההישגים שלי לא היו מתקיימים ולא היו אפשריים. אני מקווה שהחזרתי את חלק מהחיבה והאהדה ללא-הגבולות שלכם.

פעמים רבות בחיים האלה, אתה מוצא את עצמך חוצה דרכים. עד אז ולנצח, אקח אתכם איתי ואשמור אתכם בלבי, וארגיש חלק ממשפחת הבלאוגרנה.

עם כל האהבה, אני אומר לכם – זו לא פרידה, אלא אמירת ‘נתראה אחר כך'”