מערכה חלקה

בארסה שבה מרוצה מאלצ׳ה אחרי שישיה לרשת של המארחת המסכנה. פיקה, פדרו וצמדים של ניימאר ומסי.יאי, ניצחנו משחק חוץ, ועוד גם גוליאדה! בשורה התחתונה זה ממש אחלה, וזה העלים את לשלשת הציפורים המגעילה שנאלצנו לאכול במחצית הראשונה עם בעיטה אחת למסגרת (השער של פיקה) וכלום מעבר לזה. פתחנו את השנייה עם פנדל שהרחיק אותם עוד קצת והרחקה שגמרה את המשחק. ראינו שלאלצ׳ה יש סף שבירה מאוד נמוך ומשם הדרך לגוליאדה הייתה מאוד קצרה. קלאסי.

 

עדיין, הקישור שלנו לא היה במיטבו. צ׳אבי וראפיניה היו מאוד רחוקים אחד מהשני – זה עניין של תיאום וגם עניין של מיקום. המיקום המושלם של ראפיניה לדעתי הוא כקשר ימין, שם הוא יכול לחתוך פנימה עם רגל שמאל הדומיננטית. הבעיה הייתה שצ׳אבי מאוד מאוד התקשה בצד שמאל, וזה פגע בשיווי המשקל בקישור. בחצי השני צ׳אבי חזר ימינה, וראפיניה שמאלה, זה היה נראה יותר טוב, אם כי לא מושלם.

 

מסי? עם שפעת קלה אחראי ל-4 שערים. שנה חמישית ברציפות בדאבל פיגרס בבישולים ושערים, שנה חמישית ברציפות עם למעלה מ-30 גולים בעונה. פסיכי.

 

ברביעי יהיה מעניין. מאוד.

 

הטוב: שישיה בחוץ.

 

הרע: משחק לא טוב של ברטרה (למרות הבישול) ופדרו (למרות השער).

 

המכוער: האגרופן הגדול בתבל בכלל משחק במדריד.

 

ההרכב:

 

בראבו (6).

מונטויה (6), פיקה (7), ברטרה (4), אלבה (6).

ראפיניה (5), מסצ׳ראנו (7), צ׳אבי (5).

פדרו (4), מסי (8), ניימאר (8).