בעולם מושלם, התמונה הזאת:
הייתה מתרחשת במציאות ולא תחת כישורי הפוטשופ הגרועים שלי. מוזאיקה גדולה, שלט ענק עם כיתוב #9raciasLuis. מאה אלף צופים מריעים לחלוץ שחלק לא מבוטל מאוהדי בארסה שמים אותו ב-11 הגדולים שלהם בלי להניד עפעף. אצלי הוא שם, אחרי תחרות קשה מול מלך האריות הקמרוני. לואיס סווארס בגרסת השיא שלו (14-16) הוא ה׳9׳ הכי גדול בהיסטוריה של בארסה.
בעולם מושלם, הוא היה מעלה את המשפחה לדשא, עם כל התארים. 100 אלף היו עם גרונות חנוקים תוך כדי שהם צועקים ׳אורוגאשו! , אורוגואשו!׳. השחקנים היו מקפיצים אותו לשמיים, כמו שעשו לפפ, כמו שעשו לצ׳אבי, כמו שעשו לאינייסטה.
בעולם מושלם, לואיס סווארס היה מגיע לפחות שנתיים לפני ההגעה המקורית שלו ב 2014. פפ ואחיו, הסוכן פרה גווארדיולה התלבטו רבות, זה לא יצא לפועל.
בעולם מושלם, לואיס סווארס היה מקבל חלוץ חדש לחנוך אותו, כמו שהוא בעצמו ביקש. חלוץ שהיה מוריד מעומס הדקות הפסיכיות שואלוורדה פינק אותו בשנתיים וחצי שלו שם. חלוץ שהיה גורם לפרידה הזאת להיראות הגיונית ולא מאולתרת, כפי שהנהלת הקקה-מייקה של ברתומאו כל כך אוהבת לעשות.
בעולם מושלם, קומאן לא היה נשלח לעשות את העבודה המלוכלכת של ברתומאו, ועוד עם שיחת טלפון עלובה. סבבה, עשיתם טקס בינוני ומטה ועטפתם אותו בתמונה המפורסמת על הדשא ועוד כמה ציוצים ופוסטים בחשבונות הרשמיים. את הדרך בה גירשתם אותו לחיק אחת היריבות הגדולות שלנו, אף אוהד בארסה לא ישכח. אף פעם.
בעולם מושלם, סווארס היה משחק תחת מאמן שלא היה נותן לכושר הגופני שלו להתדרדר בצורה כל כך דרסטית. ׳הלונה פארק של ואלוורדה׳ כתבו אתמול במארקה, אחלה תמצות. וכן, ידוע שגם לשחקן עצמו יש מידה של אשמה בעניין.
אבל יש קורונה, ויש את ברתומאו, המהדורה האנושית של המגיפה. הפיסטולרו לא יזכה לרכב אל השקיעה, מקסימום ירכב אל פלאסה מיור השוממת במדריד. אפשר עדיין לחלום על החזרה של סווארס במאי לקאמפ נואו, אולי עם קהל והלוואי שעם נשיא חדש, שלא משקר בלי הפסקה ולא ממרר את החיים של שחקן שבאמת נתן למועדון את כל רמ״ח איבריו.
אחד הדברים הטובים בשחקנים היסטורים כמו סווארס, הוא שהוא מסוגל להציף אתכם באין ספור זכרונות מדהימים:
- שער הבכורה הרשמי בקפריסין לעיני מאות אוהדים כאן מישראל.
- הקלאסיקו הראשון בקאמפ נואו עם הליטוף הלא הגיוני בו הוא הוריד את הכדור של דני אלבס ובנגיעה השנייה גילגל לרשת של קסיאס לעיניי ראמוס ופפה האומללים.
- שער היתרון בגמר האלופות בברלין, שמציג בצורה מושלמת את חוש הריח המדהים שלו לשערים: התנועה שלו מתחילה בשנייה שהוא רואה שמסי הולך לבעוט.
- הספרינט המטורף בסיום עונת 15/16, עם 14 שערים ב-5 המחזורים האחרונים.
- 9 שערי קלאסיקו (יותר מכל שחקן אחר מאז שהגיע לספרד), כל אחד מהם בונבון של ממש. מהבעיטה עם החיצון ב 0-4 בברנבאו, לצ׳יפ הספקטקולרי מעל קורטואה במאניטה.
- התפיסות, העקיצות, הצלילות, הצעקות, ההתבכיינויות, הכל כשר במלחמה עבור הניצחון. זה היה האופי שלו, אין מה לעשות, והאמת היא שגם בקבוצה של נערי מקהלה כמו ברצלונה, צריך מישהו כזה. חייבים מישהו כזה.
סווארס אמר בנאום הפרידה שלו: ״אני תמיד אהיה אסיר תודה על האמון בי. המועדון בחר לבטוח בי למרות שהייתי במצב בעייתי בזמנו. אנשים יודעים את המאמץ שעשיתי כדי לשחק בקבוצה הטובה בעולם”.
ולנו רק נותר להודות לחלוץ הענק הזה שנכנס לנו ללב 6 שנים, ושום כוח בעולם יצליח להוציא אותו משם.
גרסיאס_לואיס.
