מבחינת רעש תקשורתי, בארסה חזרה לבמה בגדול עם הרכש של הגולר הפולני. כל אירופה עקבה בדריכות אחרי ההתפתחויות בסאגה הזאת והגיבה בהתאם כשהיא הסתיימה רשמית – טבעי כשמדובר באחד השחקנים הטובים בעולם.
להתהדר בשחקן שנמצא בקביעות באולימפוס של הכדורגל זאת פריבלגיה שלבארסה לא הייתה מאז שעז מסוימת מארגנטינה עזבה כמעט לפני שנה בדיוק. יש לנו שחקנים עם פוטנציאל להגיע למשכן האלים הזה, אבל הם עוד לא שם.
⬅️ ההימור
בארסה מהמרת הקיץ בגדול עם מכירת האיברים שהיא מבצעת תמורת היכולת לרכוש ולרשום שחקנים ש*חייבים* לספק תוצאות העונה ומתפללת שההצלחה שלהם במגרש תוביל להגדלת הכנסות מספונסרים, זכויות שידור עתידיות, קהל באיצטדיון, מענקים מאוופ״א ועוד. אם הספינה של צ׳אבי תכשל חלילה, ההשלכות עשויות להיות הרסניות.
ואם על ראפיניה יש סימני שאלה, על לבנדובסקי יש פחות, הרבה פחות. שחקן שלא יורד מ-40 גולים בעונה 7 שנים ברציפות, אמור (חמסה חמסה) על הנייר לספק לפחות מחצית מהכמות אם מתחשבים בפקטורים של קבוצה חדשה וליגה קשה יותר. וזה מה שבארסה צריכה, אחרי עונת בלהות בליגה ונתון מביך של 68 שערי זכות בלבד (עונה לפני מסי כבש כמעט חצי מהכמות הזאת לבד).
מבחינה סטטיסטית, אני יודע שזה לא יפתיע אתכם – לבנדובסקי הוא חלוץ קטלני. באירופה בעונה החולפת מ xG של 31.28 הוא ניפק 30 שערי שדה בבונדסליגה. אמבפה במקום השני עם 24 שערים מתוך xG של 23.8.
הוא השחקן שבעט הכי הרבה לשער , 156 פעמים. 76 מהבעיטות הלכו למסגרת עם ממוצע של 48%. כן, הוא בועט מלא לשער ואתם צריכים להתכונן לתסריטים בהם לא כל בעיטה תסיים בגול והוא גם יחמיץ לא מעט מצבים קורצים (מככב קבוע בנתון Big Chances missed)- אבל הוא מגיע למצבים האלה בזכות היותו חתיכת גולר היסטורי, עם נוכחות ברחבה וחוש מוכח לשערים.
וזה מה שבארסה צריכה – היא צריכה שחקן עם נוכחות ברחבה שלא רק ישים גולים, אלא עצם הנוכחות שלו ברחבה תדביק אליו בלמים מפוחדים ותפנה שטחים לשחקנים יצירתיים אחרים.
הפולני הוא גם חבילה שלמה של חלוץ ׳9׳, התמצאות מושלמת ברחבה, משחק ראש משובח, בעיטה בימין ובשמאל, משחק עם הגב לשער וגם קצת דריבלים (1 למשחק) ופה ושם בישולים (אל תצפו לקבל את לואיס סוארס בשיאו).
בצד הפחות טוב, הוא חלוץ שבגילו מבצע הרבה פחות פעולות לחץ מכשהיה צעיר. בבאיירן, נגלסמן שדוגל במשחק לחץ איכותי, ויתר לפולני ושאר הקבוצה ביצעה את פעולות הלחץ. יהיה מעניין מה יהיה אצל צ׳אבי, שם חלוצים כמו אובמיאנג וממפיס כן נטלו חלק משמעותי במשחק הלחץ הקבוצתי והגבוה.
ויש כמובן את הטיעון – הוא הוכיח את עצמו רק בבונדסליגה, שם כבש 238 שערים ב-235 משחקים במדי באיירן מינכן.
הטיעון הזה מעניין. מצד אחד, לבנדובסקי הוא כן אלוף אירופה במדי באיירן והוא כן הוא מקום שלישי בטבלת הכובשים בכל הזמנים עם 86 שערים כאלה (ביחד עם בנזמה). ומצד שני, הוא פורע יותר שטרות בשלב הבתים מאשר בשלבי הנוקאאוט. לצד קמפיינים מדהימים עם שער כמעט בכל שלב, היו לו גם קמפיינים פחות פוריים בלשון המעטה. וכאשר בארסה תגיע שוב לשלבים האלה (מלח מים), תהיו בטוחים שהנתונים האלה ישלפו.
על כל פנים, אין ספק שבארסה משתדרגת עם לבנדובסקי וכל אוהד בארסה מפנטז לראות את דמבלה, ראפיניה, אנסו ופראן מאכילים אותו כמו שצריך, שלא ישב חלילה בפינה בחושך ויתלונן כמה קר המזגן.
