נראה לי שמגיע לכם פודקאסט לא? אבל לפני זה מגיע לכם קצת סדר.
לפני שבוע וחצי ההנהלה של בארסה אישרה עקרונית את ההסכמים וכבר אז רשמנו שמדובר ביום חשוב מאוד. מדובר בחבלי הצלה משמעותיים עבור המועדון והסוסיוס אישררו אותם אתמול ברב מוחץ. חלקם לא אהב אותם (כפי שציין הנשיא לשעבר גספארט), אבל פשוט לא הייתה ברירה.
מה הולך להמכר?
49% מחטיבת המרצ׳נדייס של המועדון שנקראת BLM והכיוון הוא לחברה האמריקאית Fanatics, אחת הגדולות בעולם בתחום המרצ׳נדייס.
בארסה מכניסה בשנה באיזור ה 50-60 מיליון יורו ממכירת מוצרים עם הלוגו שלה מתוך מגוון של 200,000 פריטים: מחולצות ובשמים ועד תיקים וקלמרים לבית ספר.
החברה האמריקאית תקבל 49% מהשליטה בחטיבה הזאת. זה אומר לדוגמא שכל יורו שני שאתם משלמים בחנות של בארסה בפלאסה קטאלוניה (אחרי הקיזוז מנייקי אם מדובר בפריט הלבשה), ילך לחברה האמריקאית.
אבל מה שמבטיחים בהנהלה, הוא ש Fanatics תרחיב את סל המוצרים של המועדון ותפתח נציגות בשווקים שאין לבארסה נוכחות. ושם כל יורו שני, ילך לבארסה. בנוסף, לאפורטה הדגיש שלבארסה יש את היכולת לקנות בחזרה את 49% האחוזים האלה לפני תום החוזה – אבל כולם יודעים שזה יקח מלא זמן.
הדבר השני שהסוסיוס אישרו למכור הם עד 25% מזכויות השידור של המועדון *בלה ליגה הספרדית*, זה חשוב. לא מדובר בזכויות השידור של ליגת האלופות (עשרות מילוני יורו), ולא מהסופרליג, אם היא תקרה מתישהו.
בפועל בארסה סירבה ל”סחיטה של CVC” כמו שלאפורטה אהב לכנות אותה, תמורת מכירה של אותן זכויות שידור לגורם אחר, בין אם זה יהיה ׳בנק אוף אמריקה׳ או גולדמן זאקס – שניהם מתחרים אחד בשני כרגע.
קרן CVC הציעה 275 תמורת 10% בהסכם ל-40 שנים. הרעיון הראשוני של המועדון הוא למכור 10% תמורת 200 מיליון יורו בשבועיים הקרובים בשביל לסיים את השנה ללא הפסדים (זה חשוב ברמת המועדון בלבד). לאחר מכן, בהתאם להתקדמות המכירה של BLM, יחליטו אם רוצים למכור עוד. ההסכם הזה הוא ל-25 שנים, וגם שם יש אפשרות של המועדון לקנות את האחוזים בחזרה.
עכשיו בואו נדבר ת׳כלס:
בשביל לאפשר את הפייר פליי הפיננסי של הליגה ולרכוש בלי הפרעה (חוק ה 1:3 המפורסם), בארסה צריכה שכל ההכנסות האלה יקרו לפני ה-31 ביולי, שהוא התאריך האחרון בו הנהלת הלה ליגה מחשבת לפיו את תקרת השכר לעונה הקרובה.
חשוב להדגיש למי שהתבלבל עד עכשיו. נניח שבארסה קיבלה 500 מיליון יורו? הם לא הולכים מהבנק של בארסה לארנק של קבוצה אחרת. חלק מהכסף כן ילך, אבל רב הכסף הוא להבטיח יציבות כלכלית ופייר פליי. רכישות אם אתם זוכרים, נפרסות על גבי שנים.
אז אם הכל קורה בזמן ובהנחה שבאיירן תרד מהעץ שלה, רוברט לבנדובסקי יהיה שחקן ברצלונה.
כבר לא הכרחי למכור את פרנקי דה יונג ובטח שאי אפשר להגיד לו ״אנחנו צריכים למכור אותך כדי להציל את המועדון״. יחד עם זאת אפשרות המכירה שלו עדיין קיימת במקרה והוא פתאום כן יסכים לעזוב וההצעה שתגיע עליו תהיה מספיק אטרקטיבית כדי ללכת על שחקן אחר כמו ברנרדו סילבה.
בארסה תרשום את קסייה וכריסטנסן ותאריך חוזה לגאבי. מרקוס אלונסו ואספילקווטה תלוים בתמחור של צ׳לסי ואם הוא לא יהיה גבוה מדי, גם הם יגיעו.
ובארסה כן תוכל על הנייר להתחרות על על הרכישות של קוליבאלי וקונדה – הצרפתי נמצא בעדיפות עבור צ׳אבי חד משמעית.
אני לא חושב שיש מרחב מספיק גדול כדי להתחרות גם על ראפיניה, אבל נראה. די מאריה עדיין מחכה לטלפון.
ומה זה אומר על העודפים החונקים? האם בארסה יכולה בכל זאת לחסל לשחקנים חסרי התועלת האלה את החוזים שלהם? במועדון בוחנים את זה שוב ואולי חלק מהכסף יופנה לזה, זה חתיכת כאב ראש.
יהיה קיץ מעניין בוודאות, כמו תמיד.
ויסקה 
