כואב בלב אבל קודם כל פרופורציות. ישנן צרות גדולות יותר.
ועם זאת, אין מנוס מהמועקה שקיימת עכשיו. עלינו ועל יקירנו צ’אבי.
אכזריות בלתי נסבלת הכניעה את צ’אבי.
נכון שהקבוצה לא נראתה מספיק טוב, אבל אם להיות כנים –
כמה תוצאות שונות ומצב טוב יותר בטבלה ולא היו כלפיו חצי מהטענות,
גם לא הייתה הדינמיקה השלילית שברצלונה מצויה בה כעת.
אבל לצערנו התוצאות מדברות חזק יותר וכפי שהוא אמר בעצמו – נהיינו עבדים לתוצאות.
ושלא תבינו לא נכון, ברור שצריך לשאוף לתוצאות, אבל לרצות הכל כאן ועכשיו ולא להאזר בסבלנות שידענו שהוא יזדקק לה כמאמן צעיר וחסר ניסיון..פה נפלנו.
השעבוד לתוצאות אולי מאפיין קבוצות אחרות, אבל לא את בארסה,
ואובדן הזהות המערכתי הזה הוא תולדה של אווירה רעילה (בתקשורת ובקרב האוהדים),
ביחד עם חוסר סבלנות וסובלנות. בהשוואה לעוד מאמן שהודיע השבוע על עזיבה, יורגן קלופ הוא לא בשר מבשרה של ליברפול ועונה שעברה לא הביא אותם אפילו לליגת האלופות. מישהו שם ערער עליו?
על התקשורת צ’אבי כבר דיבר. תודה רבה להם שם באמת.
עלינו האוהדים צריך להודות בכאב: אנחנו מפונקים.
מסי ושות’ הרגילו אותנו לאידאל שאנחנו עדיין חיים בהשוואה מתמדת אליו.
וכמו שקל לנו להגיד שנהיה סבלניים כלפיו, קל לנו לשכוח מזה.
אין בעיה להיות ביקורתיים, אבל יש לעשות את זה באופן ראוי ובלקיחת כל הגורמים בחשבון. ברצלונה לא שיחקה כדורגל מספיק טוב. קשה שלא להסכים. אבל היא גם לא הייתה כזו גרועה. אתמול למשל היא הייתה טובה מויאריאל. אווירת הנכאים היא יותר בגלל התוצאות. ובהקשר הזה חשוב לתת את המכלול המלא של התמונה.
למשל נסיבות כלכליות שלא באמת היוו תחרות סבירה מול היריבה.
או העובדה שעצם התחרות בליגה הספרדית היא לא פשוטה, תשאלו את אלמריה.
ואם לא מספיק שהנסיבות, האוהדים והתקשורת היו אכזריים,
אז גם ההנהלה והשחקנים היו אכזריים.
הנשיא לא בדיוק נתן גב למאמן הצעיר, זה בטח לא עזר.
הספקולציות סביב לאפורטה ודקו והשיחה שלהם עם צ’אבי טרם ההודעה עוד יחגגו.
האם הוא באמת החליט או שיותר החליטו בשבילו?
מה שזה לא יהיה, גב הוא בטח לא קיבל.
ומהשחקנים הוא גם לא קיבל את הרגליים.
בעוד אפשר לבוא בטענות לזה שהוא לא הוציא את המיטב מהסגל,
או שלעתים קרובות המחציות הראשונות של בארסה היו מתחת לרמה הנדרשת,
קשה להאשים אותו בטעויות טראגיות כמו של אלו במשחק מול ויאריאל שהיה מיקרוקוסמוס
לעונה האכזרית של בארסה:
לא הוא אשם במתנה שחילק קאנסלו או זו בסוף מהרחקה כושלת של אראוחו ופאמבל של פנייה. לא הוא אשם בהחמצות של פראן וויטור רוקה שיכלו לגמור עניין עוד לפני.
הוא בטח לא אשם שהשופטים לא קוראים לשופט לואר על יד ברורה ברחבה (אחרי שביטלו פנדל שנוי במחלוקת).
כאמור, אפשר לבוא בביקורת על יכולת לא מספיק טובה.
אבל החמצות זה אכזרי. טעויות מטופשות בהגנה זה אכזרי. תקשורת רעילה זה אכזרי.
אוהדים חסרי סבלנות וסובלנות זה אכזרי. שיפוט מוטה זה אכזרי. חוסר מזל זה אכזרי.
הכל ביחד זו כבר, כנראה, אכזריות בלתי נסבלת.
למען האמת, הביקורת היותר נוקבת שלי כלפי צ’אבי היא שהוא נכנע לאכזריות הבלתי נסבלת הזו. חבל כי אין לנו אלטרנטיבה טובה יותר וכי מגיע לו יותר.
מאידך, כאיש משפחה, כשבא צ’אבי ואומר שזה פגע במשפחה שלו, קשה להתלונן על ההחלטה שלקח. יותר מהכל, נותר לנו להגיד לו תודה.
תודה שבאת כשהמצב היה גרוע במיוחד.
תודה שבאת למרות שלא באמת היית בשל.
תודה שהפחת רוח חדשה במועדון שאתה אוהב.
תודה שהבאת לנו אליפות בנסיבות כלכליות שלא באמת היוו תחרות סבירה מול היריבה.
תודה שייצרת תלכיד בקבוצה, גם אם עכשיו אנחנו סובלים, ישנה אחווה בחדר ההלבשה,
ועל זה תודה.
תודה שבהחלטה שלך שמת את המועדון לפניך.
תמיד אמרת שאם תרגיש שהנוכחות שלך מהווה בעיה ולא פתרון תעזוב.
באופן אישי אני לא בטוח שעזיבה שלך מהווה פתרון בטווח הארוך, היא אולי מהווה זעזוע נחוץ לטווח הקצר, אבל לדעתי היא דווקא מייצרת יותר בעיות בטווח הארוך.
בכל אופן, היום הוכחת שאתה עומד במילים שלך, אז תודה גם על זה.
בתקוה שעכשיו השחקנים יעלו ברבאק לכל משחק עד סוף העונה, שתהיה יותר הרתמות למענך ופחות התרסקות בגלל עזיבתך הצפויה. ובתקווה עתידית יותר שהדלת של בארסה לא תהיה סגורה בפניך בעתיד אם וכאשר הנסיבות יזמנו.
תודה צ’אבי 6racias !
