מיוחד לקלאסיקו, תרגום של הראיון הנפלא של סיד לואו עם גארי ליניקר. על המשחק, קרויף, מסי ועוד. שימו לייק כדי שעוד אוהדים יוכלו להחשף 🙌🏻❤️
״כשכבשתי צמד ב-5 הדקות הראשונות של הקלאסיקו, חשבתי לעצמי ׳מה לעזאזל קורה פה׳. רגע אחרי המחצית, אני מקפיץ מעל לפאקו בויו ,רואה את הכדור נכנס וחושב ׳אלוהים אדירים, כבשתי שלושער בקלאסיקו!׳.
״ואז היה את המשחק של אנגליה בברנבאו (ליניקר כבש רביעיה), בחזרה למרכז המגרש שאלתי את בריאן רובסון ׳רובו, למה יש לי כזה מזל?׳ הוא ענה לי ׳לך תזדיין׳. אתה שומע היום שחקנים שמדברים כמה ביטחון עצמי יש להם. לי לא היה את זה״.
״הגעתי לברצלונה ב 2.8 מיליון פאונד, רק מארדונה עלה יותר ממני ועדיין חשבתי שזייפתי את זה. הרבה שערים היו בדחיקה״.
״בברצלונה, המאמן טרי (ונבלס) היה חכם, הוא הבין מה הולך שם. הוא זכה באליפות (1985), ניצח את מדריד בברנבאו, הגיע לגמר גביע אירופה ב 1986, אבל להפסד בפנדלים היה אפקט הרסני. טרי היה בחור מעודד כזה והפנדלים האלה פירקו אותו. ידעתי שהם הפסידו בגמר אבל לא ידעתי שהצטרפתי למועדון באבל״.
״בלי לחץ. אף פעם לא הייתי השחקן שיסחוב קבוצה. לא ברור איך הם מכרו אותי. הייתי סקורר, החתמה גדולה, אני ומארק יוז. אבל זה המועדון שקרויף היה בו, מארדונה שנתיים לפני, אתה לא יכול לדבר על שניהם ועליי באותה נשימה. אני לא בליגה שלהם, אף פעם לא הייתי״.
סיד לואו: ״ליניקר כבש צמד בבכורה שלו נגד סנטאנדר, שלושער נגד מדריד, 21 שערים בעונה הראשונה, 20 שערים בעונה לאחר מכן, אבל מארק יוז התקשה להתאקלם וטרי וונבלס הוחלף בלואיס ארגונס ומאוחר יותר ביוהאן קרויף״.
ליניקר: ״קרויף לא רצה אותי. הוא שם אותי בכנף וזה עיצבן אותי. זה היה ברור, אפשר היה להחזיק רק 2 זרים והוא רצה להביא זרים משלו. הבנתי את זה וקיבלתי את זה, האגו שלי לא היה כזה גדול. הלוואי והיה לו אומץ והוא היה אומר לי שהוא לא רוצה אותי. הלוואי שהייתי אומר לו ׳יוהאן, אני אשמח לשחק בשבילך, אתה גאון, אבל אם אתה לא רוצה אותי, בוא נעבוד על העברה׳.
״השיטה שלו הייתה מושלמת בשבילי, חלוץ שלא זז מחוץ לרחבה, עושה תנועה פנימה, זה המשחק שלי, שים אותי בהרכב, זה מה שאני עושה. אבל הוא לא נתן לי את הצ׳אנס. כל אחד יכל לשחק בכנף, זה קל. אחר כך הוא החליף אותי ראשון כדי שאני אתבכיין״.
״היה קלאסיקו לקראת סוף הקדנציה שלי שהיינו צריכים לנצח. פתחתי בספסל ואמרתי לעצמי ׳זה מוזר׳. כבשתי שלושער ו-2 שערי ניצחון בקלאסיקוס הקודמים, הייתי הבוגימן של מדריד. לפני המחצית הקהל שר ׳ליניקר, ליניקר׳. מחצית שנייה: ׳ליניקר, ליניקר׳. הוא אפילו לא קרא לי להתחמם. 20 דקות לסיום, הסתכלתי עליו ׳נו טיינס לוס קוחונס׳ – אין לך ביצים. כולם שמעו אותי, הוא התעלם, נגמר 0-0״.
״אבל… האם לא אהבתי אותו? לא. האם הוא היה מאמן ענק? כן. האם זה כאב לי שהוא מת? בוודאי. הוא היה אחד הגדולים אי פעם ואני לגמרי הבנתי את העמדה שלו״.
״הכדורגל מצחיק. אתה מזדהה עם המועדונים ששיחקת בהם. אף שחקן לא הביא לי את כמות האושר כמו ליאונל מסי. זה עצוב שהוא הלך אבל עכשיו אולי אנשים יבינו מה הוא עשה בשנים האחרונות. גם במשחק שקט שלו אתה רואה 3-4 דברים שאני לא הצלחתי לעשות בקריירה שלמה. אתה כל הזמן חושב לעצמך ׳איך לעזאזל׳? הוא משחק כאילו יש עוד מסי 12 מטר מעליו שרואה את כל המגרש והוא משחק בשחקן עצמו. הכוח המנטלי שלו הוא משהו אחר, מתנה שלא תאמן. בכנות, אף אחד לא מתקרב, אולי דייגו״.
״פיטר שילטון לעולם לא יסלח לדייגו, ואני מבין את זה. היה את ׳יד האלוהים׳ ולפני הסללום המפורסם הייתה עבירה על גלן הודל. לא שמתי לב לזה עד שהתראיינתי לסרט תעודה וחשבתי לעצמי ׳אלוהים אדירים׳, 2 השערים האלה היו צריכים להפסל. אז אני כבשתי את שער הניצחון והיינו זוכים בגביע העולם (צוחק)״.
״יש רק 2 שחקנים שיכולים לכבוש שער כזה: ליאו ודייגו. חשבתי למחוא כפיים לרגע, אבל מן הסתם לא יכלתי. היינו מרוסקים, הרגשנו קבורים באדמה, אבל השער הזה היה כל כך טוב. היו הורגים אותי אם הייתי מוחא כפיים, אבל כן חשבתי לעצמי ׳וואו, זה לא יאמן׳.
״הייתי עם דייגו פעם באירוע טלוויזיה עבור הגרלת המונדיאל. זה היה מורכב, הרבה מידע אבל עברנו את זה חלק, בלי טעויות. בסוף אמרתי לו משהו כמו ׳תמיד היית טוב עם הידיים׳ והוא צחק ועושה סימן של אגרוף לשמיים. אחר כך ניגש, העניק לי חיבוק ואמר ׳היית כדורגלן טוב, אבל אם היית טוב בכדורגל כמו שאתה בטלויזיה, אולי, רק אולי – היית טוב כמוני׳.
