1. קחו חצי שנה אחורה, סביבות יולי, מגיע רונלד קומאן לקבוצה. הוא מוצא קבוצה מפוררת, שקיבלה זה עתה שמינייה (!!) בצ׳מפיונס ליג, הכוכב הכי גדול בכל הזמנים הודיע שהוא רוצה לעזוב אותה, הכסף בקופה הוא עגול, אפס, השוער המוביל פצוע והנשיא נמצא במאבק בשביל להישאר כשכל האוהדים נגדו. מצב שבשביל לצאת ממנו לא צריך מאמן, צריך קוסם או קשרים טובים עם ההוא למעלה.
2. ובתוך כל הבלאגן והכאוס הזה, לאט אבל בטוח הוא הצליח להעמיד קבוצה. בלי רכש כמעט בכלל, בלי מספר 9 שכל כך נחוץ, בלי בלם שכל כך נחוץ, עם שחקנים שקוראים להם מינגסה ואראוחו, שלפני שנה בכלל לא הכרנו את השמות שלהם.
3.ולא רק שהוא העמיד קבוצה, אלא על הדרך מטפח לברצלונה את הדור הבא של הכוכבים שלה. פאטי עד שנפצע, מינגסה, אראוחו, איליאש, פדרי, טרינקאו, ריקי שבסוף מקבל לא מעט צ׳אנסים, שישה, שבעה שחקנים מתחת לגיל 22 שמהווים בסיס אדיר לעתיד. תוסיפו להם את טר שטגן ואת פרנקי דה יונג, ילד בעצמו, ופתאום יש לברצלונה אחלה בסיס עד לשנת 2030.
4. ואז הגיעה התבוסה לפריז, באמת לא נעים. אבל בואו נזכור, בלי בלמים כמעט בכלל, עם הגנה שמתפוררת מול קבוצות מהירות, מול אחת הקבוצות האתלטיות והמהירות באירופה ועם אמבפה, אולי השחקן הטוב בעולם, כשהוא במשחק מושלם. ונכון, זו מכה חזקה, כי אנחנו ברצלונה, ואין כזה דבר עונת בניה, ועם כל הכבוד לפדרי,איליאש ושות׳, אנחנו רוצים לראות הישגים. ובכל זאת, כשתסתכלו על מצבת הפצועים, על העונה המוזרה הזאת, אז חוטפים 4-1, איך אמר פרגוסון? עוד יום בהיסטוריה של ברצלונה, זה הכל.
5. אז כן, פריז, אין ויכוח, אבל אין גם ויכוח שבסוף זה כתם קטן ומבאס על עונה נהדרת. מרגע שהקבוצה הזאת נהייתה הקבוצה של קומאן, מרגע שמצא את הקצב הנכון, מרגע שמצא את הכיוונון של הקבוצה שלו, ברצלונה היא הקבוצה הטובה בליגה ב-2021, בגביע נתנו כמה הצגות שיכנסו לפנתיאון ואם תרצו בשבוע האחרון אנחנו 5-0 בבית ובחוץ על סביליה, קבוצה שאף פעם לא קל לשחק נגדה. וזה כבר לא מקרה, זה שלושה חודשים של כדורגל שמתחיל להיראות כמו משהו עקבי.
6. אז כן, זה שיר הצדעה לרונלד קומאן. אני מודה, אני משוחד. קומאן הוא אחד השחקנים האהובים עלי בכל הזמנים, אני אוהד נבחרת הולנד וברצלונה והתחלתי להתחבר ממש לכדורגל באמצע שנות השמונים. עם שילוב כזה, קשה לא לראות בקומאן גיבור. אז נכון, הוא לא פפ גווארדיולה, הוא לא איזה קלופ שמלהיב את האוהדים, אבל איתו על הספסל יש לברצלונה אדם שכבר עשה הכל, ראה הכל, ולא נלחץ מפיגור שער דקה לסיום. אחרי הכל, זה האיש שהפגיש בצורה מושלמת את הרגל שלו עם הכדור בוומבלי, אז ב-1992, דקות לסיום ההארכה, כדי לתת לנו את הגביע עם האוזניים הגדולות לראשונה בהיסטוריה. לא אחד כמוהו יתרגש מפיגור נגד גראנדה או סביליה.
7. קשה לדעת אם קומאן ימשיך אפילו עוד עונה. זה תלוי בכל כך הרבה פרמטרים שצריך מחשב על בשביל לחשב אותם. אבל ההיסטוריה של ברצלונה תזכור את העונה הזאת של קומאן בחיוב, לכל הפחות בתור עונה בה ההולנדי עם הביצים הענקיות העלה ילדים בהרכב והפך אותם לשחקנים לגיטימים.
8. אז אנא מכם, תשתחררו קצת. כן, הוא לא פפ. כן, אנחנו לא חורכים את אירופה כמו בעונה של לואיס אנריקה עם ניימאר, סוארס ומסי. אבל אם תסתכלו רגע על סגל השחקנים, תסתכלו על הבלאגן מסביב למועדון ותראו מה קורה על המגרש, תבינו שמגיע המון כל הכבוד לקומאן. אחרי הכל, האיש כבר 32 שנה הוא קולה בדם.
