״טירוף!״ לאונל מסי קרא לזה, אבל אפילו הוא לא דמיין עד כמה זה באמת מטורף.
יום שישי אחד בספטמבר מסי נכנס למתחם האימונים של בארסה ופתאום זה הכה בו. אחרי שש שנים חברו הטוב ביותר לא היה שם, אז הוא שלח לו הודעה. ״זה יהיה מוזר לראות אותך עם חולצה אחרת״ ויומיים לאחר מכן הוא גילה עד כמה זה מוזר כשלואיס סוארס ערך את הופעת הבכורה שלו באתלטיקו מדריד. 90 שניות לאחר שעלה כמחליף מול גראנדה, סוארס סיפק בישול לקבוצתו החדשה ובסיום 90 הדקות הוא גם הבקיע צמד.
אותו ערב לווה בהמשכיות אדירה. סוארס הבקיע 16 שערים ב-18 הופעות, עם ממוצע של של שער כל 82 דקות. יש לו יותר שערים מכל שחקן אתלטיקו בעונה שעברה, והוא מלך השערים של הליגה הספרדית, עם יתרון של 3 שערים. הוא הבקיע ב-11 משחקים ואחראי באופן ישיר על 12 נקודות לזכות אתלטיקו, יותר מכל שחקן בספרד: נקודות אשר הקנו לאתלטיקו פער של 5 נקודות בפסגה עם 2 משחקים חסרים ביד.
אף שחקן בעונתו הראשונה לא חווה התחלה כזו במאה ה-21.
לא רע בשביל העברה חופשית, בשביל שחקן שקבוצתו היתה כל-כך נואשת להפטר ממנו, שהיא שילמה בשביל שהוא יעזוב אותה: ״אני לא מבין איך ברצלונה שיחררה אותו״ אמר דייגו קוסטה אחרי המשחק מול גראנדה. המשפט הזה חזר והידהד בוריאציות דומות ככל שחלפו הימים והשבועות העוקבים.
״ברצלונה עשתה טעות גדולה: גם אם אתה לא מבין שום דבר בכדורגל אתה יודע שעדיין יש לו את זה״, אמר דייגו פורלאן, ״הוא חלוץ אדיר: תן לו חצי הזדמנות והוא כבר יעשה מזה שער. קשה להבין איך ברצלונה שיחררה חלוץ 9 כמותו״, הוסיף חברו לקבוצה אנחל קוריאה, ״הופתעתי שברצלונה שיחררה אותו והופתעתי עוד יותר שהיא שיחררה אותו לאתלטיקו מדריד״ אמר יאן אובלאק.
זה לא היה רק שיחרור, זה היה ממש גירוש.
״הגיע לך לעזוב את המועדון כאחד השחקנים החשובים בהיסטוריה של המועדון, לא כאחד שבעטו אותו החוצה כפי שעשו לך״ טען מסי בפוסט הפרידה שלו באינסטגרם.
סוארס דווקא טען ששחקנים צריכים לקבל את הגזרה כשרוצים להפרד מהם כי חלף זמנם, אך הדרך בה בחרו במועדון לשחרר אותו הביאה איתה כעס ועלבון. הוא חש שכל מה שעשה עבור המועדון נשכח כלא היה והשתמש במילים בוז וזלזול כאשר נדרש להסביר את יחס המועדון כלפיו.
״זאת היתה שטות מצד ברצלונה, אבל מצד שני הם נחנקו מבחינה כלכלית״, אמר יאגו אספאס, רגע לפני שראה את חברו לליברפול בעבר מבקיע צמד מול קבוצתו סלטה ויגו.
ועם זאת כשבוחנים זאת לעומק, הרווח הכלכלי של השחרור היה מזערי אם בכלל, וברמה הספורטיבית הוא היה אסון של ממש. לא בהכרח כי הוא עזב את המועדון, זה דיון נפרד שיש הסבורים כי עזיבתו היתה מהלך מתבקש מבחינת המועדון – אלא בגלל המועדון אליו הוא עזב.
״מה שהם עשו (ההנהלה) נראה לי כמו טירוף״ אמר מסי, ״הוא עזב אותנו בחינם ולקבוצה שמתחרה איתנו על אותם התארים״.
ההצטרפות של סוארס לאתלטיקו היא בהחלט החלטה שיכולה לעלות לברצלונה בתואר אליפות העונה.
הוא הבקיע יותר מגריזמן, פאטי, דמבלה, ברת׳וויט וטרינקאו יחד והתרומה שלו לאתלטיקו מגולמת ביתרון של 11 נקודות על קבוצתו הקודמת.
לא זו בלבד, אי אפשר להגיד שלא היו תמרורי אזהרה למעבר הזה: דויד וייה עזב את ברצלונה בחינם בקיץ 2013 לאתלטיקו וזכה מיד בתואר האליפות בעונה לאחר מכן, בקאמפ נואו, נגד ברצלונה.
בקיץ שעבר, כשבארסה מתמודדת עם משבר כלכלי, סגל מזדקן ולחץ פוליטי, ההנהלה היתה מעוניינת לשחרר את המבקיע השלישי הכי גדול בהיסטוריה שלה, והמרוויח הבכיר בסגל אחרי מסי.
סוארס היה אז עם מיחושים בברך, האטה בריצה וירידה כללית ביכולת (הבקיע ׳רק׳ 21 שערים ב-36 משחקים), ובהנהלה רצו לראות אותו נפרד ממסי.
זה היה סוד גלוי שגם סוארס היה מודע אליו, אך הוא קיווה שההנהלה תפנה אליו באופן ישיר ובכבוד הראוי לגבי תוכניותיה לגביו.
אך כשהפניה הזאת הגיעה, היא היתה שיחת טלפון קצרה ומעורפלת.
השיחה ארכה כדקה, החרטה כנראה קצת יותר.
״אני לא הבחור הרע בסיפור הזה״ התעקש רונלד קומאן, אבל הוא היה האיש שבישר לסוארס את הבשורה, גילם את תפקיד המוציא לפועל וחיפש סגל צעיר ודינמי יותר.
״טוב״, ענה סוארס לבשורה של קומאן, לא ביקש הסברים ולא קיבל הסברים, אך הוא דרש שימלאו את תנאי החוזה שלו עד תום.
ברתומאו לא דיבר עם סוארס. לאחרון נאמר שהוא לא מחוייב להתאמן, אך הוא בחר להמשיך להגיע.
בתיאוריה, סוארס יכול היה להגיד: ״אתם תמשיכו לשלם לי, ואני אמשיך להתאמן״ ולא בלתי סביר שבסופו של דבר הוא גם היה משחק. קומאן אפילו רמז שזה תרחיש שעשוי היה לקרות במסיבת העיתונאים האחרונה בה האקדוחן היה עוד בסגל של ברצלונה.
אבל המועדון היה חד משמעי בהודעה כי לא בונים עליו: סוארס הרגיש שאם יישאר, תופנה אליו אש רבה בכל פעם שהקבוצה תקרטע. גם לגאווה ולדרך בה התייחסו אליו מההנהלה היה משקל, ועורכי הדין של סוארס וברצלונה החלו במשא-ומתן.
מועדונים החלו להביע התעניינות בשירותיו של סוארס, וקשר נוצר עם אנדראה ברטה, המנהל הספורטיבי של אתלטיקו מדריד. דייגו סימאונה היה מעריץ מושבע של החלוץ לאורך השנים: ״חלוץ ה-9 הטוב ביותר שיכול להיות לקבוצה״ הוא קרא לו.
כעת הוא יכול היה להיות בקבוצה שלו. אם לסוארס היה משולם כל מה שמגיע לו מברצלונה, חצי מהשכר שלו היה משולם על ידם, אתלטיקו יכלה לעמוד בהבאתו.
סוארס לא רצה לעזוב את ספרד, והיה לו חיבור מהיר ובטוח עם סימאונה. ״הרבה אנשים חשבו שאני לא יכול לשחק ברמות הגבוהות יותר, אבל סימאונה היה משוכנע שכן״, סוארס אמר לאונדה סרו.
ב-21 לספטמבר הושג הסכם עם ברצלונה לביטול החוזה ותשלום יתרתו, מה שהכשיר את הקרקע לחתימה בקבוצה אחרת ביום למחרת. בהסכם היתה רשימה של קבוצות אליהן סוארס לא יכול היה לעבור, אך אתלטיקו לא היתה ביניהן, אולי כי אף אחד בהנהלה של ברתומאו ציפה למעבר כזה.
כאשר דיווח על אפשרות של מעבר לאתלטיקו הועלה ע״י גופי התקשורת ברגע האחרון, ברתומאו נלחץ וניסה לשנות את ההסכם. אך כשהוא דחוק לפינה, לברתומאו היה דבר אחד אשר יכול היה להיות גרוע יותר ממעבר של סוארס לאתלטיקו: הישארותו בברצלונה.
הסכם בין המועדונים הושג בו ברצלונה נמנעה כביכול ממבוכה ואתלטיקו קיבלה את השחקן שרצתה. סוארס התר את חוזהו. בהסכם בין המועדונים לא הוכנס תשלום על המעבר, אלא סכום שייקבע ע״פ הופעותיו של סוארס בסיום כל עונה במשך שתי עונותיו (נכון להיום) באתלטיקו.
לכל היותר, אתלטיקו תשלם 6 מיליון יורו. החדשות הטובות מבחינת ברצלונה, אם אפשר לקרוא לזה ככה, הן שהוא משחק כל-כך טוב שהסיכוי שהסכום המירבי ישולם להם הוא גבוה יחסית..
״אני שמח להרגיש מוערך כאן״, אמר סוארס. “אנשים חשבו שקל לשחק בברצלונה ולהבקיע 20 שערים. לא, זה לא קל. זה נחמד להראות שיש הצדקה במה שעשיתי, שאני יכול לשחק ברמות הגבוהות, ולא רק בגלל שהייתי בברצלונה ולצדי היה השחקן הטוב בעולם״.
סוארס בן 34 ולפעמים הוא באמת נראה כך, אך זה עשוי לייצר רושם מוטעה לגביו. בלי הכדור, הוא נראה כבד, צולע, כאילו קשה לו ללכת. אבל הוא ער למתרחש, מחכה, נע למרחבים הנכונים. כשהכדור מתקרב אליו, הוא משתנה בהבזק. ראשון אליו, נכון לספק את סיומת קטלנית. הרגליים שלו לא מהירות במיוחד, אבל המוח שלו כן והוא מוצא את דרכו אל הכדור באפקטיביות מקסימלית. הוא יכול להראות כלא עושה דבר, אבל אז לצוץ פתאום ולעשות את הדבר החשוב ביותר. ובכל פעם שהוא עושה כך, הוא מספק עוד סיבוב לסכין בליבה של ברצלונה.
קומאן נשאל לאחרונה אם העובדה שסוארס שולם על ידי ברצלונה לעבור לאתלטיקו ולסחוף אותה לראש הטבלה תירשם בדברי הימים של המועדון כאחת הטעויות הגדולות בהיסטוריה שלו. השאלה הצליחה לנגן על העצבים של קומאן שענה: ״אתם תמיד שואלים על סוארס רק אחרי כשהוא מבקיע״, סיבה בגינה הוא נשאל עליו כל-כך הרבה. ברצלונה מקבלת תזכורת כמעט שבועית על יכולתו של סוארס, על הכוחות שנותרו בו ועל המספרים אותם הוא מסוגל לספק.
וזה לא רק השערים שלו כאמור. זו ההנהגה, הנחישות ואופן ההתנהלות שלו. ״ רוח של לוחמים״ דייגו קוסטה כינה את זה, תכונות אשר מוערכות באתלטיקו עד מאוד, זו העירנות והטכניקה, הדקויות והחוכמה שלו, איכויות שלפעמים שוכחים שקיימות אצל סוארס, וזה לא נעצר שם. אלה המסירות, ההכנות, השליטה בכדור, הסיוע שלו לחבריו לקבוצה.
בנוסף ל-198 השערים שלו בברצלונה, הוא בישל כ-98. יחד עם תקופתו באתלטיקו, הוא כבר חצה את ה-100 במספר הבישולים שלו.
יחד איתו, הסטייל של אתלטיקו השתנה: יותר החזקה בכדור בחלקים הגבוהים יותר במגרש: ״זה הכל הודות לנוכחות של סוארס על הדשא״ אמר סימאונה, ״השתננו העונה באופן קיצוני, וסוארס מתאים לנו כמו כפפה ליד״ הוסיף קוקה. ז׳ואו פליקס, אחד המרויחים הגדולים מהגעתו של סוארס, כינה אותו ״מושלם״.
סוארס הוא הקול שמהדהד באיצטדיונים הריקים. הקריאה שלו לחבריו היא פחות צעקה, היא קרובה יותר לצרחה במה שמדגיש את החדות והמיידיות אצלו. בפעמים אחרות, הוא מכוון את חבריו בצורה מושלמת איך לנוע ולאן לשחרר את הכדור. אחד השערים נגד אלצ׳ה היתה דוגמה מושלמת לכך: סוארס הנחה את השחקנים לאורך כל ההתקפה, מסירה אחר מסירה. מתחילתה ועד לכיבוש השער.
“יש לו מנהיגות, הוא תמיד ‘IN’ במשחק והוא משחק בצורה אינטלגנטית מאוד “, אומר סימאונה. משחק גם ביעילות יש להוסיף : 16 השערים שלו הגיעו מ -22 בעיטות למסגרת (!)
כל זה בגיל 34, כשאפילו מי שלצידו תהה אם זה אולי כמעט נגמר. סוארס עצמו מודה שהוא לא ציפה שזה יילך ככה ויודע שזה לא יכול להמשך כך לעד. זו התחלה טובה יותר מאשר בכל אחד ממועדוניו לשעבר, כל כך טובה שסימאונה נשאל אם בכלל יכול להיות שזו ההחתמה הטובה ביותר שעשתה אתלטיקו תחתיו. “אני לא יכול להכריע כרגע בשאלה הזאת”, אמר, “אבל הוא יוצא דופן ואנחנו שמחים שהוא איתנו״.
תודה_ברתומאו
