- עם כמה שיהיה קשה לכם לשמוע את זה: אנחנו ארסנל עם מבטא ספרדי. כן, כן, אפילו לא מילאן שכבר עושה את הרנסנס שלה והותירה אותנו מאחור. שנים של ריקבון פנים מערכתי וחוסר תכנון ספורטיבי משווע הובילו לעונה הפיננסית שהזהרתי מפניה לפני הרבה הרבה זמן.
- ככל שתפנימו את זה מוקדם יותר, יהיה לכם קל יותר. מגיע משחק – מורידים ציפיות, מתאכזבים פחות, וחוזר חלילה. במשחקים בהם ננצח אפילו תופתעו לטובה! מה רע?
- יאפ, זה לא פשוט לעשות את הסוויץ׳ בראש ולהפוך לאוהדי ארסנל הספרדית. הרי כל משחק, לא משנה מה, אתם תלכו ותשוו אוטומטית לימי הזוהר בהם התהלכו על הדשא האהוב עליכם השחקנים הטובים בעולם ושיחקו בקבוצתיות חסרת פשרות את משחק הכדורגל הטוב בעולם.
- אבל ברגע שתעשו את הסוויץ׳ בראש, יהיה לכם קל יותר. המשחק אתמול נגד אייבאר, היה משחק סביר בסטנדרטים של ארסנל הספרדית עם מספיק הזדמנויות (xG של 2.1 לעומת 0.59 של אייבאר).
- למען הסר ספק, קומאן אינו גאון כדורגל ובסך הכל הפלסטר הכמעט אחרון של ברתומאו על חתיכת פרויקט מחורבן שבנוי על רגלי פסטה – אבל למען האמת, היו כמה משחקים כאלה של הג׳ינג׳י האומלל השנה, שהתחוללו בדיוק כמו המשחק אמש: משחקים בלי מזל והמון נאחס שהיו יכולים לקדם את הקבוצה שלו עוד יותר למעלה בטבלה וליצור את המומנטום שהוא כל כך משתוקק אליו. זה לא היה הופך אותנו למועמדים וודאים לזכייה בצ׳מפיונס, אבל זה כן היה עושה לנו פחות רע בבטן, במיוחד בשנה המקוללת הזאת.
- אז למה ארסנל הספרדית יכולה לשאוף? למקום בליגת האלופות (חשוב מאוד, במיוחד כלכלית) ולא להתבזות באירופה (שוב), שני הישגים ראויים לחומר שקיים כעת במועדון. ב-24 בינואר נתחיל בתהליך השיקום עם נשיא חדש, כנראה אחד שכבר הכרתם לטובה. אבל תכינו את עצמכם תותחנים ספרדיים, זה לא יהיה הוקוס פוקוס.
- ועם כל הכאב על היחס הביזיוני לריקי פוץ׳, אנחנו כן מקבלים דקות של אראוחו, מינגסה ופדרי. אולי בעתיד אפילו טרינקאו תחת מאמן אחר יפסיק להיות חן עזרא הפורטוגלי.
- נ.ב 1, היו אתמול מסירות של פיאניץ׳ בנגיעה אחת שפתחו את המגרש לגמרי והראו כמה האלמנט הזה חסר בקישור של ברצלונה וכמה טובים היינו פעם עם 11 יהלומים שמסוגלים לעשות זאת.
- נ.ב 2, תכינו את עצמכם גם לרצף משחקי חוץ בינואר (4 בליגה וכנראה עוד כאב לב בסופרקופה). אבא תרחם.
- יהיה בסדר. באמת.
