״הכוח של הברסלוניסמו הוא בסוסיוס, אבל גם במיליוני האוהדים של בארסה ברחבי העולם. להקשיב לכל האוהדים בעולם זאת הדרך לחזק את המועדון והרגש שלהם כלפיו״.
״הצבעת האי אמון מוכיחה את המודל היחודי של המועדון, בו הסוסיוס הם הבעלים, למרות שהחוקה לא עוזרת להם. צעדים דמוקרטיים כמו הצבעת האי אמון בבארסה מתנהלת כמו במאה הקודמת והופכים אותה לכמעט חסרת סיכוי״.
״לדעתי תהיה הצבעת אי אמון בסוף אוקטובר, ואם יהיו שם 2/3, ההנהלה תודח ותפסיק לקבל החלטות. הנהלת המעבר תצטרך לקבוע בחירות תוך 3 חודשים לכל המאוחר. לדעתי זה יקרה בדצמבר או ינואר״.
״בלי ספק, האתגר הכי קשה של תהליך האי אמון, הוא גיוס החתימות. רק מי שהיה בחוד החנית יודע כמה זה מורכב. זה לא רק החתימות, זאת צריכה להיות עבודה ידנית. צריך לאסוף את הטופס מהמשרדים של בארסה, הטופס חייב להיות מקור, אסור שזה יהיה עותק ממכונת צילום. צריך צילום נוסף של תעודת הזהות מ-2 הצדדים, להדק אותם ולמלא את הפרטים, ואת זה תכפיל כפול 20,000. זה הצעד הכי קשה להשגה, בלי ספק״.
״צ׳אבי היה רוצה לסמוך על פויול בפרויקט שלנו ונעשה הכל כדי שפפ גווארדיולה יחזור לעבוד בבארסה הזאת״.
בהרחבה על האופציה של הצטרפות של לאפורטה:
״אם אנחנו מדברים על משחקי כיסאות בשביל לנצח בחירות. המטרה לא מקדשת את האמצעים. בעיניי ׳כן לעתיד׳ יכולה לבנות על כישרון ויכולות כמו של לאפורטה ונשמח בוודאות שהוא יצטרף ויוכל למלא מגוון של תפקידים. אבל אני לא מאמין במשחקי כיסאות. זה לא עניין של אגו או שאני רוצה ללכת כמספר 2 של לאפורטה״.
״אם הייתי יודע שללאפורטה יש את אותו פרויקט וראייה ברורה לעתיד, היינו עובדים איתם והייתי לוקח צעד הצידה כדי שהפרויקט הזה יצליח, זה יכול להיות לאפורטה או כל אחד אחר. הבעיה היא שללאפורטה יש רעיונות משלו ואנשים משלו. אנשים מרדדים את הדיון ל׳לאפורטה הוא קרויפיסטה וגם ויקטור פונט אז הם אותו דבר׳ אבל זה לא כך בפועל. בשביל לנהל פרויקט במועדון גדול כמו בארסה צריך קבוצה עם הרבה כישרון וראייה חדה״.
״חוסר הרצון של טר שטגן להאריך חוזה? זאת עוד דוגמא למחסור בפרויקט ספורטיבי״.
״אני יודע שההנהלה הנוכחית ניסתה לפתות את צ׳אבי בשביל מסך עשן שילהיב את האוהדים ויכריח אותו להגיע במצב בו אין לו את התנאים האופטימליים להצליח. זה הגיע ממניעים טהורים של אגו ואלתור״.
