עוד לפני ה 2-6, היה את ה 0-5 שהתחיל הכל. סשה לוקח אותנו אחורה בזמן למשחק ההיסטורי ההוא בעונת 73/74.
עונת 1973/74 היתה היסטורית ומיוחדת מכל הבחינות. ההגעה של קרויף, ההצלחה העצומה בליגה, שער אחד היסטורי של קרויף ומאניטה,
מ-א-נ-י-ט-ה קסומה מול ריאל מדריד בברנבאו!
באותה תקופה שלטה הדיקטטורה של פראנקו, לפיה אסור לקבוצות ספרדיות להחתים שחקנים זרים, חוץ מריאל מדריד שבשבילה הממשלה העניקה אזרחויות לשחקנים דרום-אמריקאיים מובחרים ואפשרה להחתימם בריאל מדריד. אך ב-1973 לחץ ציבורי גדול על הממשלה העניק גם לשאר הקבוצות הספרדיות את הזכות להחתים שחקנים זרים, ובארסה מיד קפצה על ההזדמנות ורכשה את… יוהאן קרויף!
קרויף שיחק באותם ימים באיאקס האגדית של ה”טוטאל פוטבול”. ביחד עם חבריו לקבוצה, הוליך קרוייף את איאקס לטרבל: זכייה בליגה ההולנדית, בגביע ההולנדי והחשוב מכל – זכייה שנייה ברציפות בגביע אירופה לאלופות תוך צמד נפלא בגמר נגד אינטר. קרויף היה הכוכב בלתי מעורער של איאקס ונודע בכל רחבי אירופה בזכות ניהול המשחק ויכולת הכיבוש המדהימה שלו. כל אלה הביא להתעניינות רבה בשחקן מצד בארסה שלבסוף גם הצליחה להשיגו. 920,000 יורו, סכום היסטורי ששבר את שיא כל הזמנים באתם ימים, זהו הסכום ששולם לאיאקס בעבור קרויף. ההולנדים נאלצו להסכים וההעברה הבומבסטית בוצעה.
ההעברה גרמה להתעניינות רבה בבארסה בכל רחבי אירופה. מס’ האוהדים גדל וכולם קיוו שבעונת 73/74 בארסה תהווה יריב ראוי ותיאבק על הליגה בכל הכוח. מה גם שיוהאן קרויף הפך לחביב האוהדים, כאשר באחד מהראיונות בתקשורת אמר כי גם ריאל מדריד הציעה לו לשחק בשורותיה, אך הוא מיד דחה את הצעתה כי לא יכל לשאת את האפשרות לשחק במועדון שמקורב לדיקטטורה של פראנקו. ואם לא די בכך, קרויף אף קרא לבנו שרק נולד בשם הקטאלני ”ג’ורדי” והגביר עוד יותר את חיבת האוהדים אליו.
והאוהדים גם קיבלו את מבוקשם. קרויף נתן עונה מדהימה, עליה יפורט בהמשך, ועם שיטת משחק חכמה ומהירה שידרג מקצה לקצה את בארסה. המכונה פעלה היטב והעונה בליגה היתה פשוט פנטסטית. לעומת זאת, היו גם גם כמה פאנצ’רים בדרך.
הראשון היה הליגה האירופית. בעונה שעברה בארסה הגיעה למקום השני בליגה, מה שהוביל אותם לשחק בליגה האירופית, שנקראה אז הגביע האירופי. אך ההדחה הגיעה מוקדם מהצפוי, כבר בסיבוב הראשון של הטורניר. בארסה הוגרלה לשחק מול ניס הצרפתית. אחרי שהפסידה 3-0 במשחק הראשון בצרפת, ניצחון 2-0 בגומלין לא הועיל ובארסה נאלצה להיפרד מהזירה האירופית.
ובגביע המלך, עסקים כרגיל. אחרי שחלפה בקלילות על ריאל אוביידו, הניצחון מול אספניול לא הושג בקלות רבה, אך בארסה עשתה את העובדה והעפילה לחצי הגמר. שם היא נפגשה עם אתלטיקו מדריד, שמיררה לבארסה את החיים. הבחורים של מיכלס ניצחו 3-2 בסיכום שני המפגשים ועלו לגמר. על הגמר אין צורך בכלל לפרט. קלאסיקו בגמר, אך בארסה בכלל לא הגיעה למשחק. משחק עלוב שלה, אל מול יכולת נהדרת של ריאל מדריד הוביל להפסד צורם 4-0 בגמר. עוד תואר חומק לבארסה.
_____
בליגה, לעומת זאת, בארסה השקיעה את מירב יכולתה ובאמת שיחקה מצוין. באותה תקופה, הליגה כללה 18 קבוצות, על ניצחון היו ניתנות 2 נק’ ועל תיקו נק’ בלבד.
הליגה נפתחה רע מאוד עבור בארסה, שבמשך 13 מחזורים הרבתה לאבד נקודות. הפסד 1-0 לאלצ’ה, 2-1 לסלטה ויגו, 2-2 אומלל מול מורסיה ו0-0 בקלאסיקו בקאמפ נואו היו רק חל מהתוצאות הרעות שהציגה בארסה, שאף ניצבה מס’ מחזורים מתחת לקו האדום – במקום ה-17.
אך ההתאוששות לאט-לאט הגיעה. שורה של ניצחונות, ביניהם ניצחון 5-1 על ספורטינג חיחון, 4-0 על מלאגה ו2-1 עם הרבה אופי על אתלטיקו מדריד שלראשונה באותה עונה מיקמו את בארסה בראשות הטבלה והביאו הרבה נחת למועדון.
לבסוף, הגיעה שעת האמת. 17 בפברואר 1974, מחזור 22, הברנבאו. בארסה שניצבה במקום הראשון הייתה מחוייבת לנצח את ריאל מדריד, שאמנם חוותה עונה עגומה ואיבדה כל סיכוי לאליפות כאשר התמקמה במקום התשיעי, אך אם כבר נקרתה בפני ריאל הזדמנות לפגוע בסיכויי הזכייה של בארסה – למה לא להילחם בכל הכוח?
אך ריאל מדריד בכלל לא נלחמה. למעשה, היא לא הייתה קיימת על המגרש. בארסה הגדולה, בראשות קרויף, רשאק, סוטיל וחואן קרלוס, רמסה את ריאל מדריד! זה התחיל עם אסנסי, שפתח את החגיגה בדקה ה-30, כאשר דחק את הכדור מקרוב. כעבור 9 דקות קרויף התכבד גם הוא, עם שער נפלא משלו, בעודו עובר 3 שחקנים ברחבה ומכניע את השוער. בדקה ה-54, אסנסי עם השני שלו, כאשר הוא פורץ משמאל ובועט בעיטה מדוייקת לפינה. 3-0! והחגיגה נמשכת. השוער של בארסה, מורה, הציג גם הוא משחק משובח כשעצר פעם אחר פעם את הבעיטות של שחקני ריאל. בדקה ה-65 נכבש הרביעי: חואן קרלוס פרץ מימין ובהקשתה חזקה וגבוהה הכדור נכנס. השער החמישי היה המתוק מכולם, והא שגמר סופית את ריאל. בדקה ה-69 נשרקה בעיטה חופשית מסף הרחבה לזכות בארסה. קרויף בעט את הכדור ו… הוגו סוטיל, חופשי לגמרי, נעץ את הכדור ברשת.
5-0! 5-0! מאניטה עצומה ובלתי נשכחת באותו ערב קסום בברנבאו!
העונה נמשכה, בארסה המשיכה לנצח ולהראות יכולת טובה. אך מעל כולם בלט קרויף, שלכל אורך העונה הנהיג את הקבוצה, הנחיל היטב את השיטה ההתקפית שלמד באיאקס, היה מהבולטים במאניטה בברנבאו עם חוכמת המשחק יוצאת הדופן שלו. בדצמבר קרויף קיבל את כדור הזהב על שהיה השחקן הכי טוב באירופה לשנת 1973. את העונה הוא סיים במקום הרביעי בטבלת הפיצ’יצ’י של הליגה, עם 16 שערים, אך שער אחד הוא לעולם לא ישכח.
היה זה במחזור ה-15 בקאמפ נואו. אתלטיקו מדריד שיחקה מול בארסה ובדקה ה-44 קרלס רשאק הגביה את הכדור לעבר קרויף, שקפץ אל הכדור ומהאוויר בעט את הכדור עם העקב לשער של של מיגל ריינה. היה זה שער היסטורי שעוד לא נראה כמותו, ועד היום אותו שער הולך בגאווה לפני קרויף.
בסופו של דבר, בארסה זכתה בליגה, כאשר היא לא משה מהמקום הראשון במשך 21 מחזורים. את העונה היא סיימה עם 21 נצחונות, 8 תוצאות תיקו ורק 5 הפסדים. מס’ השערים שכבשה היה הגבוה בליגה – 75 שערים לעומת 24 ספיגות. סגניתה היתה אתלטיקו מדריד וריאל מדריד, היריבה המרה, התמקמה לבסוף במקום השמיני המאכזב.
עונה פנטסטית עברה על בארסה, עונה בה הפופולריות שלה גברה פלאים, ובעונה שלאחר מכן מנה המועדון 70,000 חברים, ובמקביל הסתמן תהליך הפיכתו לאחד המועדונים החזקים ביותר בספרד ובעולם.
