אין חדש תחת השמש. דינאמו קייב מחוסרת ב-9 שחקנים כש-4 מהם שחקני הרכב קריטיים, הקפטן המושעה שנעדר גם הוא ואפילו השוער השני שהיה חיובי לוירוס, נראתה ההיפך מפגועה או פצועה. היא נראתה כמו זו שהייתה ראויה ליותר והפסידה כשיכלה לסיים דברים אחרת – בערך כמו בארסה מול אלאבס. בארסה לעומת זאת נראתה גרוע מפצועה. אם לא די בכל הכשלים הטקטיים של קומאן עליהם הרחבנו ואנו מרחיבים כל כמה ימים מחדש, הבחירות המשונות להרכב והחילופים, אזי הקבוצה עצמה גם נראית מיואשת ואובדת עצות בתוך זמן כל כך קצר אם דברים יוצאים אפילו לדקה מאיזון, המנטליות פשוט אינה קיימת ולא נראה שגם המנהיגות של מסי המותש כלפי השחקנים האחרים נשמעה. בכל פעם שכמעט חוטפים, בכל פעם שהקישור נחתך במסירה או שתיים, הקבוצה נראית רק כבויה יותר ומשדרת פה אחד: “Here we go again” ורצה עם 30% אמונה בערך שהם מסוגלים לעצור את ההתקפה הבאה. והעובדה שאת המצבים כולם כולל כולם מחמיצים מחמירה את המצב.
לא ברור כמה עוד בארסה צריכה לחטוף ועד לאיזו רמה של פגיעות מביכה וחוסן מנטלי אפסי נגיע לפני שרונאלד קומאן ינסה לעשות שינוי אמיתי. שינוי ברוטציות הבלתי נגמרות, שינוי במערך שלו שקלירלי אינו עובד, דברים נוספים שיצריכו שינוי בגישה שלו ראשית כל, גישה שמסתמנת כדי גאוותנית. כלומר, זה בסדר לטעון ששחקן X היה צריך לכבוש מצב כלשהו, שיש שחקנים שהוא מצפה מהם ליותר, שיש דברים כמו לחץ או החמצות שאינם מתנהלים כראוי לטעמו. אבל איפה האחריות שלך בעניין? איפה היכולת שלך לקחת אחריות ולהודות בטעות? קשה להגיע ככה לתוצאות כאמור.
אם כן, את חודש נובמבר פתחנו בליגת האלופות שם אנו 9 נק’ מ-9, גם אם זהו רק מספר. עוד מעט נפגוש את ריאל בטיס במשחק מאוד מאתגר בביתנו כשלבארסה יש גם עוד משחק חסר להזכירכם. לאחר מכן בארסה תצא אל פגרת נבחרות מתישה נוספת, הבאה במרץ. מיד אחרי הפגרה, עם מסי שכנראה ישחק עוד 180 דקות, נגיע בכיף ענק לוואנדה מטרופוליטאנו מול אתלטיקו מדריד.
קוטיניו ואראוחו עדיין פצועים, מצבו של לנגלה לא ברור וגם עם שניהם כשירים, לצד פיקה בטיס יכולה להזיק לנו מאוד – אז תארו לכם את פיקה שוב מצוות עם דה יונג או אחד מהילדים שנכנסו לסגל למשחק כמו מינגסה או קונרד. ומה לגבי ריקי ואלניה? האם קומאן יחליט מתישהו לתת לאחד מהם את ההזדמנות להיכנס כעוד קשר למערך, או שנמשיך לעקור עיניים מול האין קישור של בארסה שנחתך בלי בעיה? כמובן שגם הוספת קשר לא תפתור ישירות את הבעיה, אבל זו בהחלט התחלה. ומה לגבי דמבלה במקום אגף ימין שלם עם סרג’י רוברטו מוסר אחורנית בו ללא הפסקה? יאללה. די.
מה שלומך בטיס?
מנואל פלגריני חוזר לספרד אחרי 7 עונות של ניסיון במקומות גדולים יותר וגדולים פחות. המאמן בן ה-67 שמעמדו גדל אחרי תקופה נפלאה בויאריאל, נכשל כזכור בריאל מדריד לפני הגעתו של מוריניו, ניסה את מזלו בפרויקט המלהיב וה-לבסוף- כושל לחלוטין של מלאגה והשייח שנטש אותה, הגיע אל מנצ’סטר סיטי וגם לקח איתה אליפות מרשימה בעונת 13-14 אך כשל בכל זמנו שם להביא אותה לגדולה אירופית, בעיקר לאחר שפגש את בארסה כזכור בשמינית גמר האלופות של 13-14 ו-14-15 כשבשני המקרים הודח. הוא פוטר בעונת 15-16 אחרי ההדחה מאותו שער עצמי מול ריאל מדריד. לקראת עונת 16-17 כשל מלקבל הצעות אטרקטיביות ברחבי היבשת והגיע אל חביי צ’יינה פורצ’ון מהליגה הסינית, שם בילה 2 עונות נטולות תארים. קבוצתו האחרונה לפני חזרתו לספרד הייתה ווסט האם, גם שם לא הצליח להתחבר אל שחקניו וכשמועדון צמוד לקו האדום, הוא פוטר כבר לפני שנה. רק ביולי האחרון חתם בבטיס נטולת המאמן הרשמי.
בטיס של רובי בעונה שעברה אמנם הייתה אותה בטיס מהירה, מסוכנת, מתואמת ונפלאה… מול קבוצות גדולות. אבל אותו DNA שנראה אצל בטיס הנאיבית של קיקה סטיין המשיך הרבה אחריו. בטיס של העונה שעברה סיימה במקום ה-15 בלבד אחרי עונה די מאכזבת בה לא יכלה לחבר מעל ל-3 ניצחונות רצופים ולא הצליחה לעבור מעל ל-3 שבועות בלי הפסד ליגה. גם בגביע הודחה עוד לפני שמינית הגמר מול ראיו ואייקאנו. כששבה לליגה ביוני האחרון נראתה אפילו גרועה יותר מקודם והיה הבדל שם שמים וארץ בין איך שהוורדיבלנקוס נראו בניצחון 2-1 הגדול על ריאל מדריד בטרם היציאה לפגרת הקורונה, לבין ההפסד לסביליה בדרבי במחזור החזרה. ב-11 משחקי ליגה לאחר החזרה, בטיס ניצחה פעמיים בלבד. בשלב מסוים, רובי אף פוטר ובמקומו מונה זמנית למאמן אלכסיס טרוחייו, מנהלה המקצועי של הקבוצה. בטיס המשיכה להפסיד גם את 3 המחזורים האחרונים של הליגה אך שמרה על מקומה. בסיום העונה ספרה 60 ספיגות, המספר הגבוה ביותר מאז ששבה לליגה הראשונה ולמעשה, 2 מהקבוצות שירדו ליגה ספגו פחות מהבטיקוס, ההגנה השלישית הגרועה ביותר.
העונה נפרדה בטיס מג’יובאני לו סלסו המוכשר שנמכר לטוטנהאם תמורת 32 מיליון יורו, בנוסף גם חאבי גרסיה ואנטוניו ברחאן הותיקים עזבו ולבסוף, קרלס אלניה ששב אלינו אחרי תקופה רעה בבטיס עם שער (ליגה) אחד ו-2 בישולים בלבד (בשלבים מוקדמים של גביע המלך), 19 הופעות. לחילופין, הם גם לא התחזקו מספיק בפן ההגנתי למרות שהשיבו לספרד את ויקטור רואיס שבזמנו קיבל תשבוחות על זמנו בויאריאל אך דעך ביכולת, הבאתו של מרטין מונטויה שהושאל בעבר לבטיס וכעת עבר אליה אך זמן לא מספיק טוב בברייטון וכן השאלתו מבארסה את ג’ואן מיראנדה המגן השמאלי. מה לנו ולעמדה הזאת בכלל? ההחתמה המשמעותית האחרונה היא של האקס קלאודיו בראבו שסיים את חוזהו במנצ’סטר סיטי, עבר שם זמנים קשים וזמנים קצת טובים יותר, כעת בגיל 37 מתאחד עם מנואל פלגריני שאימן אותו במשך עונה אחת במנצ’סטר סיטי וגם מתועדף על ג’ואל רובלס, שוערה הראשון הקודם של האנדלוסים.
בטיס שוב פותחת את העונה בחוסר יציבות משווע ונכנעת גם במשחקים הגדולים אליהם הגיעה עד כה. אחרי צמד ניצחונות בחוץ אצל אלאבס ובבית על ויאדוליד, הגיע ההפסד הלא מוצדק מול ריאל מדריד וה-וואר בויימארין ועוד תבוסת 3-0 אצל חטאפה. 2 הפסדים אלו הצטרפו אל עוד צמד הפסדים רצופים, 3-0 ביתי מול סוסיידאד ועוד 2-0 אצל אתלטיקו, באמצע רק ניצחון לא מפתיע אצל ולנסיה במסטאייה. בקיצור ובלי לסבך – בטיס מגיעה אלינו לאחר 4 הפסדים ב-6 המשחקים האחרונים, כשבמחזור האחרון ניצחה את אלצ’ה 3-1 בבית.
פלגריני לא עושה יותר מדי שינויים בבטיס של קודמיו, לא במערך ולא בהרכב, אולי בשל בעיותיה של בטיס לרכוש שחקנים חיוניים יותר. בכל זאת, כאמור ג’ואל רובלס פתח העונה רק במשחק מול ריאל מדריד, בשאר המשחקים פתח קלאודיו בראבו מה שצפוי לקרות גם היום. וויליאם קרבאליו כבר הפך לבאנקר במערך של פלגריני, אך דווקא פתח רק באחד מ-3 המשחקים האחרונים כשבמקום 2 קשרים אחוריים, גידו רודריגס פותח לצד קנאלס ופקיר כשקרבאליו מסופסל. קשה להאמין שזה מה שיקרה היום היות ונביל פקיר אינו כשיר ולא נכנס לסגל למשחק. בלי קשר לכך, וויליאם קרבאליו הוא חלק מהסיבות שבגללן בטיס עוד נמצאת בליגה הראשונה ומעניין שפלגריני מטיל בעובדה הזו ספק. חואקין הבלתי נגמר שאמר כמה מילים לקראת המשחק שאני רק מקווה כי יבעירו קצת אש בחניכים של קומאן, פתח ברוב המשחקים העונה עד כה אך לטעמי אמור היה להיות מסופסל היום ולהיות לשימושו של פלגריני בנקודה מאוחרת יותר במשחק. עם זאת, עקב ההיעדרות של פקיר, קשה לראות את חואקין לא פותח ולכן, חואקין בימין, טייו בשמאל, סרחיו קנאלס שנמצא בראש טבלת הבישולים עד כה עם 4 בישולים יפתח באמצע. יש גם אופציה לתת לחואנמי לשחק. בחוד, לורן מורון שהיה מלך שערי הקבוצה בעונה שעברה נדחק הצידה עבור בורחה איגלסיאס ואנטוניו סנאבריה ששב מהשאלה בגנואה ופותח ברוטציה עם בורחה, אך כן יש לו יתרון קל בהופעות עד כה. כל השאר (אמרסון, אייסה מנדי ובארטרה בהגנה וכ”ו) הם דברים שבארסה כבר אמורה להכיר. הנה הרכב משוער:
בראבו.
אמרסון, מאנדי, בארטרה, מורנו.
קרבאליו, רודריגס.
חואקין, קנאלס, טייו.
איגלסיאס \ סנאבריה.
כאמור, נביל פקיר אינו כשיר ולא נכנס לסגל, מלבדו גם ויקטור קמראסה עדיין פצוע ולא יהיה זמין גם הוא.
בעונה שעברה ובסך הכל:
נכון שמול בארסה הנוכחית אין סטטיסטיקה מעודדת מספיק שיכולה לגרום לנו להרגיש פייבוריטיים, בין אם קוראים ליריבה ריאל מדריד או דינאמו קייב ויש לה חצי סגל שחיובי לקורונה… ובכל זאת, אם בהיסטוריה עסקינן, בארסה הפסידה 4-3 לבטיס הנפלאה של הרפתן בקאמפ נואו לפני 2 עונות והיה זה ההפסד הראשון שלנו בבית מול הבטיקוס מזה 20 שנה. בעשור האחרון בטיס חוטפת הררי שערים מול בארסה בקאמפ נואו כשהתוצאה הכי “שקטה” היא 2-0 במחזור הפתיחה של 17-18 והתוצאה הכי גבוהה היא 6-2 גם כן במחזור הפתיחה בעונה שלפני כן. ממוצע שערים של 3 מצד בארסה בקאמפ נואו, אבל היי, גם מול סביליה הראינו מה קורה לה כבר המון זמן בקאמפ נואו. לא שווה הרבה בעת הנוכחית.
בעונה שעברה, פתיחת העונה, מסי הפצוע צפה בחבריו מתקשים מול בטיס שגם עלתה ליתרון משער של נביל פקיר. גם סוארס לא היה בסגל וההרכב כלל את ראפיניה וקרלס פרס. עם זאת, אנטואן גריזמן בהופעתו השניה בקבוצה מספק משחק נפלא בו כובש צמד אופייני – אחד כמו חלוץ גדול מבישול ענק של סרג’י רוברטו והשני, שער אישי מבעיטה נהדרת לחיבורים. הוא אף בישל שער אחד לארתורו וידאל במשחק שנגמר 5-2 (אלבה וקרלס פרס הוסיפו גם הם). גריזמן יוסיף עד סוף השנה 7 שערים אך יוסיף מעט מאוד שערים נוספים עד סוף העונה. בליגה לפחות.
ובסך הכל בקאמפ נואו: 54 משחקים. 42 ניצחונות לבארסה, 5 הפסדים, 7 תוצאות תיקו. יחס שערים פסיכי של 158 כיבושים מול 52 ספיגות. 31 שערים נכבשו לבדם רק בעשור האחרון, במשחקי הבית (!).
ומה לגבי מדד מסי? הוורדיבלנקוס נמצאים במקום השמיני במצעד הקבוצות מולן מסי כבש והפרעוש עומד על מאזן של 23 כיבושים ב-22 משחקים ו-10 בישולים. 19 מהשערים הללו נכבשו בליגה ו-4 ברבע גמר גביע המלך הנהדר אי שם בעונת 10-11. למסי גם מספר מטורף של 7 (!!!) צמדים מול בטיס ו-2 שלושערים: השלושער הראשון בגביע כאמור לפני עשר שנים, השלושער השני היה בעצם במשחק האחרון בו מסי כבש מול האנדלוסים, השלושער הראשון שלו בליגה מול בטיס, אותו 4-1 מדהים בחוץ אז סוארס כבש גולאסו מול כל הגנת בטיס ומסי נתן את שער העונה עם הקפצה מדהימה מעל רובלס. אבל מהו שערו הראשון של מסי מולם?
עונת 05-06, בארסה כבר סגרה עניין עם שערים של לארסון, רונאלדיניו והסופרסטאר שער עצמי שכיכב פעמיים. 4-1 בבית, מסי נכנס לרבע השעה האחרונה ועדיין מספיק בתוך פחות מ-10 דקות לכבוש אחרי שכרגיל הצליח ליצור זהב מכלום ושום דבר. שער מספר 9 בקריירה (!), לכו תביאו לילד את הבשורה על מה שיגיע בהמשך.
