זה היה משחק לא קל מראש, והתוצאה בסיום טיפ’לה מרמה. סארגוסה שנלחמת על החיים שלה עם מומנטום של 3 ניצחונות רצופים, נתנה 200 אחוז מעצמה וצריך רק להעריך את זה. לא בונקר ולא נעליים. הסתכלה על בארסה בעיניים, ניצלה את העובדה שהיינו ב-10 שחקנים מהדקה הראשונה וגם עלתה ליתרון מתגמל, וזאת גם אחרי שואלדס מנע מצוין את הפנדל של אראנדה. פנדל 8 בקריירה שהוא עוצר.
שער השיויון המהיר של פויול היה קריטי מאוד להמשך המומנטום של המשחק, ממש כמו אגרוף לצלעות. ואז בא מסי ונתן את הנוק-אאוט עם גולאסו. ב-90 אחוז מהמקרים, מסי יעדיף את הסיומת השטוחה או את הואסלינה, אתמול הוא הפציץ לפינה הגבוהה והייתי שמח לראות אותו מנסה את הפינה הזאת יותר פעמים.
ההרחקה של אברהם והכניסה של בוסקטס במקום הדחליל ממאלי פתחה את הצ’אקרות של תיאגו וססק ומשם יצאנו למסע החמצות היסטרי ונדיר שבדרך כלל לאורך ההיסטוריה שלנו נגמר בשער שיויון מזליקי בצד השני, אבל לא בקבוצה של פפ, לפחות ברב המוחלט של המקרים.
הסיום היה נפלא במיוחד בהיבט של פדרו. זה לא היה משחק גדול שלו, אבל הלחימה והמאמץ תוגמלו בבישול גדול של מסי וסיומת קלאסית של פדרו, רק תחזיקו אצבעות להמשכיות.
מילה אחרונה על ה-60 של מסי. לא משנה כמה תחזרו על המשפט הזה בראש, הוא לא נתפס. בעבר התלהבנו בלי הפסקה משחקנים שכובשים 25-28 שערים בעונה, שלא לדבר על 30+. אז מסי הכפיל את זה, שיא מהאגדות. עוד 7 למנאייק של מולר.
הטוב: חג שמח עם 60 שערים של מסי ו 161 שערים של בארסה העונה, שיא היסטורי.
הרע: הפקקים ומנדרילים שבוכים על נגיעת יד של קייטע, בלי שהוא בכלל ראה את הכדור.
המכוער: החזרת של דודה רחל.
ההרכב:
ואלדס (8).
דני אלבס (7), פויול (8), מסצ’ראנו (8), אדריאנו (7).
תיאגו (7), קייטע (4), ססק (6).
אלכסיס (8), מסי (8), פדרו (7).
חילופים: בוסקטס (8), מונטויה (7), צ’אבי (לא שיחק מספיק).
סטטיסטיקה:
בעיטות לשער: ברצלונה 15, סארגוסה 10.
למסגרת: ברצלונה 8, סארגוסה 5.
עבירות: ברצלונה 12, סארגוסה 20.
החזקת כדור: ברצלונה 72%, סארגוסה 28%.
34,130 צופים ב’לה רומרדה’, סארגוסה.
