ג’רארד פיקה

הנכד של אמאדור ברנבאו, דירקטור בברצלונה בתקופת נונייז ובמשך תקופה קצרה, גם סגן הנשיא של בארסה, בן לאחד הרופאים המפורסמים בברצלונה, ג’רארד פיקה נולד לתוך הבלאוגרנה, ובלאוגרנה מבוסס יש לציין. סוסיו מגיל אפס ומשחק ראשון כצופה בקאמפ נואו בגיל שנתיים. התחיל את הקריירה הטבעית בברצלונה בגיל 10, עם פוזיציה ראשונית כקשר אחורי. עם ההתקדמות בשנים ובמיוחד בתקופה עם הקאדטים לצד מסי וססק, חזר אחורה לעמדת הבלם.

בקיץ 2004, מחשש לחוסר מקום בהרכב של הקבוצה הראשונה, נטש לחממה של אלכס פרגוסון. במילואים של מנצ’סטר יונייטד בנה לו שם, אך רק בשביל לקבל פירורים, ולא לאיים על הבלמים הבכירים פרדיננד ומאוחר יותר גם וידיץ’. הושאל בעונת 06/07 לסארגוסה שם רקם שותפות לא רעה עם גבי מיליטו, וגם קיבל נשיקה מצ’אבי.

עונה לאחר מכן חזר לקבוצה הראשונה של מנצ’סטר יונייטד. בכל העונה החלומית של השדים האדומים קיבל רק 9 הזדמנויות לשחק.

מו”מ קליל וטלפון אישי מגווארדיולה שיכנעו אותו לחזור הביתה לקאמפ נואו בקיץ 2008, שם אט אט הפך מבלם חסר ניסיון בתחילת העונה, לבאנקר מוחלט בסיומה עם דגש על יכולת נהדרת בכדורי גובה, שבירת מהלכים, וכדורים ארוכים שהפכו לסימן היכר. הוא אחד מאבני היסוד של הקבוצה מאז ועד היום, שותף לזכייה באינספור תארים. לעתים נדמה שפויול היה זה שמחפה עליו ועל האיטיות שלו, והייתה דעיכה ביכולתו כשמסצ’ראנו תפס את מקומו של פויול; אולם פיקה חזר ליכולת הנפלאה שלו בעונת הטרבל של 2014/15 ודי בצדק נחשב לאחד הבלמים הטובים בעולם.

בניגוד מוחלט לחבר השנתון שלו מסי, פיקה הוא ההגדרה של פליבויי. מטופח, מדגמן, ועד לזוגיות עם שאקירה, דאג לעבור על מיטב בנות העיר של ברצלונה. הקולומביאנית ידעה לביית אותו, אך גם (כך טוענות הנשמות הטובות) דאגה להסיט אותו מדי פעם מהפוקוס העיקרי שלו ככדורגלן.

סה״כ תארים: 23

אליפות (6): 2008/2009, 2009/2010, 2010/2011 ,2012/2013, 2014/2015, 2015/2016.
גביע המלך (4): 2008/2009, 2011/2012, 2014/2015, 2015/2016.
הסופר קאפ הספרדי (4): 2009, 2010, 2011, 2013.
ליגת האלופות (3): 2008/2009, 2010/2011, 2014/2015.
הסופר קאפ האירופי (3): 2009, 2011, 2015.
אליפות העולם לקבוצות (3): 2009, 2011, 2015.