הרבה הייפ סביב כדור מזהב השבוע, בטקס שככל שהוא יוקרתי, כך הוא שרירותי. אם נניח לרגע בצד את תחרות הפופולריות והסטנדרטים הסובייקטיבים מאחורי הגאלה, אז יש דיון מעניין בהרבה:
מסי / ואן דייק
היה הכי צמוד ב 20 השנים האחרונות. ובצדק. ואן דייק סבל מקניבליזציה של חבריו בליברפול, ובצדק. ואן דייק הוא לא רק החלק האחרון בפאזל של ליברפול, הוא קצת יותר גדול משאר החלקים, בעיקר בגלל הפן המנהיגותי, כי מקצועית התרומה של המגנים לא פחותה משלו, הגם שהוא מאפשר אותה. והפאזל של ליברפול גדול ויפה.
אם בכדורגל התקפה והגנה זה 50/50, אז מסי, כשחקן שהוא רוב ההתקפה בברצלונה, מהווה 40% מפאזל יפה אבל קצת פחות גדול מזה של ליברפול. המתמטיקה הפשוטה מלמדת אותנו, שרומנטיקה בצד, החלק של מסי, לא רק זה היחסי, הוא פשוט גדול יותר. אין מה להגיד, הוא גדול הקטן הזה. וכדי להדגים את המתמטיקה, רק תחשבו מה יקרה אם ליברפול תשחק ללא ואן דייק מול ברצלונה שתשחק ללא מסי. רק לחשוב על ארבע המילים האחרונות מעורר עגמומיות, ופה קבור הכלב. וכדי להבין עד כמה המתמטיקה הפסיכית הזו אפילו לא עושה עם מסי חסד אלא מחמירה איתו, קבלו את הנתון הבא: במחקר שנעשה בעיתון הנחשב ’אל פאיס‘ בספרד, מצאו שבעונת 18/19 מסי כבש 36 שערי ליגה ב 34 משחקים, וש 64% הגיעו במצב של שיויון או פיגור. תנו לזה לשקוע.
וכמובן שמחנה רונאלדו מתרעם על הזכייה, כי למה מודריץ זכה שנה שעברה, ורונאלדו לא? אולי כי רונאלדו לא כבש ולא השפיע בחצי גמר ליגת האלופות ולא בגמר, ולא שגשג במונדיאל פרט למשחק אחד, לעומת מודריץ שהצטיין בארבעה. למען הסר ספק, בהינתן שאין סטנדריזציה לפרס, זכייה של ואן דייק היתה יכולה להיות לגיטימית. לא מובנת מאליה, אבל לגיטימית, כמו גם זכייה של רונאלדו בשנה לפני.
אבל כאמור, הפרס הזה הוא מאוד בעייתי, בניגוד לדיון הפופולרי ביותר אך זה שניתן לפתור ללא כל בעיות.
מסי / כריסטיאנו
מסי שנה שעברה, רשמית, היה השחקן הטוב בעולם בשלושה תפקידים שונים בהתקפה: פליימייקר (קשר התקפי) מצטיין – קיבל את הפרס מארגון הסטטיסטיקה וההיסטוריה הרשמי של הכדורגל IFFHS, לאחר שגם היה הדריבליסט המצטיין וגם מוסר מסירות מפתח מצטיין באירופה. שניהם בפער ניכר מהמקום השני. מבשל (כנף לצורך העניין) מצטיין – מלך הבישוליםכובש (חלוץ) מצטיין – נעל הזהבהוא *רוב ההתקפה, עובדתית*, של קבוצה שההתקפה שלה היא מהטובות בעולם. ואם כל זה לא מספיק, אז הוא זכה בפרסים הללו, בכל קטגוריה, הכי הרבה פעמים. מה שאומר שהוא באופן רשמי הפליימייקר הגדול בהיסטוריה, המבשל הגדול בהיסטוריה והכובש הגדול בהיסטוריה. אלו שלושה תפקידים שונים בהתקפה, והוא הכי טוב בשלושתם. בפער. בכל הזמנים. תנו לזה לשקוע רגע.
צריך להזכיר שכריסטיאנו גולר מדהים והוא גם ווינר ענק, גם אם כל ילד רואה את ההבדל בין גולים שמאפשרים לך לעומת כאלו שאתה מאפשר לעצמך ואחרים, וגם אם הוא לא שיחק בגמר שזכה בו והיחיד שהביא את הנבחרת שלו לעומת השלושה שמסי הביא את ארגנטינה. שניהם עובדים מאוד קשה בשביל המוכנות הפיסית שלהם, למסי פשוט יש כשרון שלכריסטיאנו אין. וגם להיפך. רק מסי הוא הרבה יותר ברוך כשרונות. רונאלדו הוא F16 הזורע הרס ביריבות. כמו טייס הוא מטיל פצצות מהאוויר, וחוזר לשתות קפה עם אפטר שייב. מסי הוא סיירת מטכ”ל. לא לוחם אחד, כמו הטייס שהוא כריסטיאנו, אלא כל הסיירת. מאסטר בכל הלוחמה הזעירה של ההתקפה. הוא הלוחם האחראי על אמצעים הנדסיים, על הפריצה למעוז, על ניקוי השטח, ניתוב הכח, ולבסוף גם כיבוש. לצורך העניין, טייס אחד שווה המון. אבל הוא חייב מטוס (קבוצה טובה, עיין ערך יונייטד – הכי הרבה אליפויות אנגליה, ריאל מדריד – הכי הרבה אליפויות ספרד, יובנטוס – הכי הרבה אליפויות איטליה). פלגת מטכ”ליסטים (מסי) תביא ערך גבוה גם ללא אמצעי הלחימה. כמו למשל העובדה שלפני מסי, ברצלונה זכתה ב 21% מהאליפויות עליהן התמודדה ובמהלך 15 שנותיו זכו ב 66% מהאליפויות עליהן התמודדו. רובן אגב, מול כריסטיאנו ראש בראש. תנו לזה לשקוע רגע. רונאלדו אמנם טייס קרב, אבל מסי יחידה מובחרת. כל היחידה.
