הרבה שנים שבארסה לא הפסידה אצל חטאפה, אבל קשה לתפקד התקפית עם מה שראינו מול האסולונס – וזה ממש לא מתחיל בגריזמן וההחמצה שלו. העובדה היא שהקישור הברסאי לא עבר שום שינוי אמיתי ואף נראה כי נחלש עם המערך החדש שקומאן מנסה להעביר. דה יונג ובוסקטס לא מצליחים להפעיל לחץ אפקטיבי ונחתכים די במהרה. אנו נהנים לקרוא למסי “הקשר הטוב בעולם”, גם אם בחצי כוונה, בזכות אחוזי המסירה המופלאים של הפרעוש, כמות הבישולים שלו או הבישולים למבשל. עם זאת, מסי יודע היטב להתמודד עם לחץ גם בשמירה משולשת, אבל הוא לא מי שיפעיל לחץ על הקישור, כל קישור מולנו, שמצליח בקלות בלתי נתפשת להגיע לאיזורים מסוכנים בחצי של בארסה או מתפעל את שני האגפים שלו גם בקלילות. כשמסי מאבד כדור – ובשמירה משולשת זה יקרה לך, אנו בצרות. מה עוד שמסי עדיין נראה מותש לחלוטין ולא מצליח, אחרי שהוא מתחיל מהלך, להצטרף להתקפה כפי שהוא אוהב. או שהוא לא עושה זאת באופן מכוון. אך הוא ממשיך להישאר מאחור כמו מול סביליה.
מסי נאלץ לרדת אחורנית אך מתקשה להתחיל מהלכים כי אין לו באמת די חיפוי כאשר אין קשר נוסף שיספוג את הלחץ ויקדם את ההתקפה, או במילים אחרות, כשהוא מתופקד נכון, בצורה מתואמת ועם השחקנים הנכונים – ה-4-3-3 הקלאסי של בארסה תמיד יעבוד, כנראה שגם בהשוואה למערך הנוכחי. אנטואן גריזמן היה צריך לכבוש את המצב מול חטאפה, אי אפשר לראות את זה בצורה אחרת. אך לא ההחמצה היא הבעיה כאן, הרי ברור שהצרפתי משחק עם משקולות על הרגליים וכל החמצה נוספת רק מגדילה יותר את ה”אסון” שאוהדים רבים עוד רואים בהבאתו. כלומר, אם הוא היה כובש, אזי אין לנו בעיות? הכל בסדר? יתכן ומדובר בהתעקשות לא מובנת של קומאן להמציא את בארסה מחדש ולשים אותה במערך שעל פניו נראה התקפי, אטרקטיבי ועשוי להוציא את המיטב משחקנים כמו קוטיניו, דמבלה, פאטי ואולי גם גריזמן בעצמו, אך בפועל, אחרי השער של חטאפה ולא רק בגלל הלם ולא רק בגלל העבירות (ניום עשה הרבה עבירות והיה ראוי לאדום מוקדם, אוקיי, בואו נתקדם רגע), בארסה כמעט ולא הצליחה עד הסיום לבצע מהלך מתואם אחד הכולל יותר ממסירה נואשת של פיקה או לנגלה. זאת בלי לדבר על כמות איבודי הכדור המזעזעים שהגיעו מכל חברי הקבוצה בערך. אגב, יתכן גם שלא מדובר בהתעקשות לא מובנת, יתכן וההולנדי ייצא צודק בסופו של יום.
בקיצור, לפני הפגרה הסיבה הייתה איכויותיה של סביליה ועומס המשחקים, כעת הסיבה היא החזרה המתישה מהפגרה והשחיקה של שחקנים כמו מסי ובוסקטס. מה תהיה הסיבה לקראת -או- לאחר הקלאסיקו? או שמה התשובה היא עוד זמן? התשובות לרונאלד קומאן, סליחה על הנימה הביקורתית.
5 ימים לקלאסיקו. 5 ימים. הקריאות למנוחה שוב חוזרות ולקראת המשחק הקרוב, יותר מתמיד. משחק פתיחה בליגת האלופות הוא לא מקום לזלזול, אבל במצב הנוכחי, משחק ביתי מול מי שעל הנייר היא הפגיעה ביותר בבית ולפני הקלאסיקו הראשון של העונה, הוא משחק שמחייב מנוחה לשחקני המפתח, בראשם ליאו מסי. זה לא חדש. הנה דוגמה להרכב סביר: נטו; סרג’י רוברטו, לאנגלה, אראוחו, דסט; דה יונג, פיאניץ’; דמבלה, קוטיניו, פאטי; בריית’ווייט. כמובן שבסיטואציה אידיאלית, דמבלה או יותר מתאים, קוטיניו, היו מפנים את מקומם עבור ריקי פוץ’ שבמשחק כזה היה מצטרף לקישור. אך לא נראה שקומאן יעלה במערך אחר.
השחקנים עברו את אימונם האחרון לפני המשחק מחר, נחכה ונראה מה מצבם של אלבה וטרינקאו.
הכירו את פרנצוורוש!
מועדון הכדורגל פרנצוורוש טורנה אינו שם מוכר במיוחד בכדורגל המודרני, זמן רב למען האמת ששמות מתוך הכדורגל ההונגרי די נעלמו למרות שאנו כן זוכרים קבוצות כמו אויפשט ומ.ט.ק בודפשט. למרות זאת, הכדורגל ההונגרי הוא מהותיקים ביותר שקיימים. הליגה ההונגרית הראשונה שכיום נקראת: “נמזטי באינוקשאג 1”, הוקמה והחלה 28 שנים לפני זו הספרדית כבר ב-1901 ופרנצוורוש היא מהקבוצות הותיקות ביותר בכל הכדורגל ההונגרי שעדיין פעילות. היא הוקמה אי שם במאי 1899 – חצי שנה לפני שז’ואן גאמפר הקים את ברצלונה (אויפשט אף ותיקה יותר והוקמה ב-1885).
בין שנות ה-50 לשנות ה-70 הכדורגל ההונגרי היה בין הבולטים באירופה. קבוצות כמו אויפשט, בודפשט הונבד, מ.ט.ק, פרנצוורוש ו-ואשאש היו נציגות תדירות בשלבי הנוקאאוט הגבוהים של גביע אירופה, הרבה אחרי שפרנץ פושקאש הגיע אל ריאל מדריד או שקובאלה (שנולד בהונגריה, שיחק עבור נבחרתו מעט עד שהתאזרח והצטרף אל הסלקסיון) הגיע אל בארסה. מ.ט.ק בודפשט הגיעו לרבע הגמר כבר בעונה הראשונה של גביע אירופה; מועדון הכדורגל ואשאש הגיע לחצי גמר גביע אירופה כבר בעונת 57-58. כך עשו גם פ.צ גיור החזקה שבעונת 64-65 הגיעה לחצי הגמר והודחה מול בנפיקה של אאוזביו או ואשאש שבשנות ה-70 הגיעה שוב עד לחצי הגמר מול באיירן מינכן הגדולה והודחה. כל זה בצל הצלחת תור הזהב של אותה נבחרת הונגריה הגדולה משנות ה-50 שהגיעה לגמר מונדיאל ’54 והפסידה למערב גרמניה, שזכתה ב-3 מדליות זהב אולימפיות בשנות ה-50 וה-60 ושהנחיתה במדינו שחקנים כמו זולטאן ציבור וסנדור קוצ’יש שכבשו בבארסה מעל ל-70 שערים יחדיו. שניהם שיחקו גם בפרנצוורוש.
~ גביע ערי הירידים לנשרים הירוקים, 1965 ~
אבל בחזרה אל היריבה הקרובה שלנו. פרנצוורוש היא הקבוצה המעוטרת ביותר בהיסטוריה של הכדורגל ההונגרי עם 31 אליפויות בליגה הראשונה, 23 גביעים, 6 סופרקאפ הונגרי ופעמיים גביע הליגה ההונגרי. מחוץ למישור המקומי, היא גם הקבוצה היחידה בכדורגל ההונגרי שזכתה בתואר אירופי כלשהו. בגביע אירופה \ ליגת האלופות היא לא הגיעה מעולם לחצי הגמר כמו הקבוצות שציינתי למעלה, אבל בעונת 1964-65 היא כן הגיעה אל גמר גביע ערי הירידים (אשר הוחלף בגביע וופ”א 6 שנים אחרי כן) אחרי שהדיחה בסנסציה גדולה קבוצות כמו רומא, אתלטיק בילבאו ואת מנ’צסטר יונייטד בחצי הגמר, כשבגמר היא גם מנצחת 1-0 את יובנטוס במשחק שנערך בטורינו מול קהל יובה ביתי. וזה לא שינה הרבה שבאותה עונה לא הוכתרה כאלופת ארצה. זו הייתה הקבוצה הגדולה ביותר של ההונגרים עד היום עם שמות מפתח כמו פלוריאן אלברט האגדי, מאתה פניבסי, זולטאן וארגה ודז’ו נובאק שלימים היה גם מאמן הקבוצה. בעונה הבאה הגיעה בפעם היחידה בהיסטוריה שלה גם אל רבע גמר גביע אירופה אחרי שבשמינית הגמר הדיחה את פנתאנייקוס, אבל נמחצה על ידי אינטר עם חמישייה והודחה. היא תגיע עוד פעמיים אל שמינית גמר גביע אירופה עם אותו שלד בעונת 69-70 וב-76-77. גם בפעמים הללו הובסה לחלוטין. במפעלים האירופיים המשניים, לעומת זאת, פרנצוורוש המשיכה להיות שם דבר באותן השנים עם הגעה לגמר גביע ערי הירידים שוב בעונת 67-68 (אז הפסידה מול לידס), חצי גמר גביע וופ”א הטרי בעונת 71-72 אז הודחה ע”י וולבס וגמר גביע וופ”א בעונת 74-75 אז הפסידה 3-0 לדינאמו קייב.
עוד פיסת היסטוריה ענקית לגבי המועדון באותן השנים. על עונת 66-67 או שנת 67, יותר נכון, פלוריאן אלברט זכה בכדור הזהב אחרי עונה גדולה עם זכיה בליגה ההונגרית, הכובש הכי גדול בליגה, הכובש הכי גדול בקמפיין גביע ערי הירידים של אותה עונה וכן בקמפיין גביע אירופה שקדם לכך, על בחירתו לנבחרת האולסטאר של מונדיאל 1966 שהתקיים באנגליה ועל 30 שערים שכבש באותה עונה. הוא גם זכה בפרס שחקן העונה בהונגריה. אגב, בחירת נעל הזהב האירופית החלה שנה אחרי כן, יתכן שפלוריאן אלברט היה זוכה גם בזה. הוא השחקן ההונגרי היחיד בהיסטוריה שזכה בכדור הזה, הישג שספק אם אי פעם יגיע שוב ושם את פלוריאן אלברט, שחקן ששיחק כל חייו בפרנצוורוש, לא רק כשחקן הגדול ביותר בהיסטוריית הקבוצה שנמצא במקום השלישי בטבלת הכובשים של כל הזמנים ובמקום הרביעי בטבלת ההופעות, אלא כאחד מהשחקנים ההונגרים הגדולים בכל הזמנים. סמל לתקופת הזוהר של הנשרים הירוקים.
בשנות ה-90 היו מספר הגעות לשלב שמינית הגמר בגביע המחזיקות המנוח, אך בעונת 95-96 פרנצוורוש עשתה היסטוריה נוספת כאשר הפכה להיות הקבוצה ההונגרית הראשונה שמגיעה אל שלב הבתים של ליגת האלופות במתכונתה החדשה. פרנצוורוש העפילה ע”פ אנדרלכט והוגרלה לבית קטלני עם איאקס אלופת אירופה, ריאל מדריד וגראסהופר. היא חטפה הררי שערים מאיאקס ומדריד, אבל בביתה כן הוציאה תיקו 1-1 מול הבלאנקוס. אגב, אנקדוטה נחמדה: הכובש ב-1-1 מול מדריד הוא לא אחר מאשר פלוריאן אלברט ג’וניור, בנו של. שיחק קרוב לעשור בקבוצה אך לא היה משפיע כאביו. אחרי העונה הזו הוא עבר לשחק ב… מכבי פתח תקווה (למשך עונה). כן כן. מלבד ההישג הנ”ל, ההצלחה נותרה יותר במישור המקומי והקבוצה האמיצה מבודפשט לא הצליחה לשחזר את הצלחתה האירופית של שנות ה-60 עד היום, כמו כל הכדורגל ההונגרי בעצם אשר הליגה שלו מדורגת ע”י וופ”א במקום ה-33 (עשר מקומות מעל ליגת העל שלנו) והנבחרת שלו מדורגת במקום ה-52 ע”י פיפ”א. אגב, מאז, אף קבוצה הונגרית לא עשתה זאת עד דברצן, האלופה לעונת 08-09 שנרמסה בשלב הבתים של עונת 09-10 (0 נק’).
באמצע העשור הקודם, כמו בהרבה סיפורים של מועדונים עם היסטוריה רחבה שקטנו משמעותית כמעט מכל בחינה שיש, הבעיות הכלכליות צצו אצל פרנצוורוש החל משנת 2004 עקב רשלנות של ההנהלה שלה. היי, מה שמותר לבארסה מותר כנראה גם לפרנצוורוש. גם על המגרש שיאנית הזכיות לא הצליחה לקטוף אף תואר בשנים הבאות ובסוף עונת 05-06 קרה הלא ייאמן והנשרים הירוקים, מועדון ששיחק בליגה ההונגרית הראשונה מהיום שבו התחילה 105 שנים קודם לכן (!), נענש והורד לליגה השניה שם בילו 3 עונות בחיפוש אחר ספונסר ופיתרון לבעיות הכלכליות הרבות שהקיפו את המועדון תוך כדי שהם נלחמים עם ההתאחדות כנגד העונש המחמיר במה שהגיע אף לבית המשפט. בכל מקרה, המועדון אכן נקנה לבסוף בשנת 2008 על ידי קווין מקייב (Mc’Cabe), בעליה דאז של שפילד יונייטד ששיחקה בזמנו בליגה האנגלית השניה ושהיה מעורב במספר עסקים בהונגריה. מקייב שימש כנשיא במשך כ-3 שנים עד 2011, אז מכר את חלקו ועל המועדון השתלט גאבור קובטוב, פוליטיקאי ואיש עסקים.
כיום
מאז שירדה ליגה, פרנצוורוש החליפה כאמור את ההנהלה פעמיים ו-7 מאמנים. הבעיה הייתה המחסור הבוהק בפרויקט ספורטיבי חזק ומבטיח שיחזיר את הדומיננטיות ואת ההרתעה לקבוצה המובילה בהונגריה. מעונת 03-04 עברו יותר מעשר שנים עד אשר הנשרים זכו באליפות או בגביע ההונגרי. במהלך עונת 2012-13 הגיע מאמן גרמני בשם תומאס דול לאמן את ההונגרים והצליח לבנות את התשתית למה שיחזיר אותם למרכז הבמה. הוא עשה זאת בעזרת שחקנים כמו דניאל בודה שהפך במהרה למלך השערים והבישולים והיה להבטחה הן בקבוצה והן בנבחרת, גאבור גיומבר שהחזיק את הקישור, ג’וליאן ג’נר הקיצוני הימני ואטילה בוסאי הקשר. השלד הזה, בנוסף לרכישות בהמשך כמו רולאנד לאמה ורולאנד וארגה שהוא מבין הבודדים שעוד נמצא כיום בקבוצה, סייע לנשרים לזכות באליפות של עונת 15-16, הראשונה מזה 12 שנים, ולהשיב דומיננטיות מקומית. המטרה העיקרית הייתה לשוב לזירה האירופית אך היא לא הושגה בעידן של המאמן הגרמני עם כישלונות להעפיל בעונות הבאות. בעונת 17-18 הקבוצה סיימה ללא כל תארים, מה שגרם להנהלה לחוסר רצון מעמדת המאמן שלאט לאט גם איבד את חדר ההלבשה. בתחילת עונת 18-19, פרנצוורוש שסיימה כסגנית האלופה ניסתה להיאבק עבור הגעה אל שלב הבתים של הליגה האירופית ופגשה בשלב המוקדמות הראשון את מכבי תל אביב (!). אחרי שער דרמטי של אלירן עטר בהונגריה בדקה ה-91 שקבע תיקו 1-1 ועוד שער ניצחון שלו בגומלין בנתניה, פרנצוורוש הודחה ומיד לאחר מכן, כבר באוגוסט, תומאס דול עזב את עמדת המאמן ובמקומו הגיע האיש בתמונה למטה (ולמעלה, ליד שבה): סרגיי רברוב.
אוהדים ותיקים של בארסה או כאלו שאוהבים קצת לנבור בהיסטוריה שלה, זוכרים טוב טוב את סרגיי רברוב והציוות האימתני שלו עם אנדריי שבצ’נקו שבשנות ה-90 התעללו בבארסה בשני קמפיינים שונים של ליגת האלופות וכבשו מולה 11 שערים ב-4 משחקים (שבצ’נקו נכח רק בקמפיין של 97-98). כן כן. רברוב עצמו כבש 3 שערים ב-3 מהמשחקים הללו. זה היה ההיילייט שלו כשחקן ולא הצליח להמשיך משם הלאה. רברוב האוקראיני פרש ממשחק בשנת 2009 והפך לעוזר המאמן במשך כהונות של כ-3 מאמנים שונים עד שמונה בעצמו להיות המיסטר של דינאמו קייב לקראת עונת 14-15. מועדון חייו, איך לא. הוא הצליח עם האוקראינים והחזיר אותם לליגת האלופות אחרי שנים של היעדרות, לאחר מכן גם הגיע איתם לרבע גמר הליגה האירופית. כשהחוזה שלו נגמר ב-2018, הגיע אל פרנצוורוש.
ההתחלה הייתה רעועה ביותר. רברוב לא התחבר אל חדר ההלבשה ואף הביא לעזיבתם של מספר שחקנים, ביניהם דניאל בודה שהיה הכובש המצטיין של הקבוצה כאמור בשנים הקודמות. במקומו החל במסע רכש נהדר: הוא הביא את חלוצה המוכשר של בודפשט הונבד, דוידה לנזאפאמה, אשר כבש בעונתו הראשונה 20 שערים; איבן פטריאק שהגיע משחטאר דונייצק ובישל 12 שערים; ואת קיארטן פינבוגאסון הקשר הדני שהיה חלק קריטי במרכז המגרש. מעבר לכך, רברוב הוא מוטיבטור גדול ששולח את שחקניו להילחם אבל לתקוף ואפשר להבחין בכך כאשר מעל ל-15 שחקנים מהסגל כבשו בעונה החולפת. אך אם נחזור לעונת הבכורה שלו ב-18-19, הוא הוביל את פרנצוורוש אל אליפות דומיננטית ב-13 נקודות הפרש כשהמטרה היא הצלחה אירופית.
אז העונה הקודמת התחילה עם העלייה הראשונה בהיסטוריה של ההונגרים אל שלב הבתים של הליגה האירופית אחרי כישלון בעלייה לליגת האלופות בשלב המוקדמות האחרון, שהומר למזלה לניצחון במוקדמות הליגה האירופית על סודובה הליטאית וקרב צמוד על המקום השני בשלב הבתים בו פרנצוורוש הפסידה וסיימה שלישית. את הליגה סיימה בדומיננטיות גדולה יותר מהעונה הקודמת עם 3 הפסדים בלבד בכל העונה ולמעשה בלי אף הפסד ביתי בליגה מאז אפריל 2017 (!).
מערך והרכב משוער:
רברוב אוהב ללחוץ גבוה ולתקוף במערך 4-3-3 כששניים משחקני ההתקפה, פרנק בולי וטומאק נ’גוון מחליפים ביניהם מיקום הרבה מאוד במהלך המשחק. דנס דיבוש פותח בין הקורות, לוברנסיקס כמגן ימני, מרסל הייסטר – כן, אותו אחד ששיחק שנתיים בבית”ר ירושלים, פותח באגף שמאל. מרכז ההגנה מורכב מאדנן קובצ’ביץ’ ואברהם פרינגפונג. איגור חרטין ואייסה לאידוני במרכז המגרש, סומליה הקשר הברזילאי המוכשר בקישור ההתקפי, איסא’ל יפתח באגף ימין ההתקפי לצד בולי ונ’גוון. השמות הללו לא אומרים לכם הרבה, אבל פרנצוורוש לא תבוא להתבטל בקאמפ נואו מחר בערב והיא קבוצה נחושה ומסוכנת המסוגלת לעשות לבארסה בעיות, במיוחד בתקופה הנוכחית.
העונה, לראשונה מאז אמצע שנות ה-90 ולראשונה מאז שדברצן עשתה זאת לפני עשר שנים, פרנצוורוש עושה את הלא ייאמן וחוזרת לשלב הבתים של ליגת האלופות אחרי 25 שנים – כמובן הקבוצה ההונגרית היחידה שעשתה זאת עד כה פעמיים. שלושת שלבי ההעפלה המוקדמים התקיימו במתכונת של משחק אחד בשל המצב, הנשרים הביסו את דיורגרדן השבדית, את סלטיק, את דינמו זאגרב ולבסוף את מולד הנורבגית לאחר משחק מרתק אצל הנורבגים שנגמר ב-3-3 לאחר שההונגרים כבר איבדו יתרון 2-0 ל-3-2, אך איגור חרטין השווה בפנדל בדקות הסיום במה שיהיה לשער העלייה לשלב הבתים של ליגת האלופות כי הגומלין מול מולד נגמר ב-0-0 ביתי בלבד.
פרנצוורוש משחקת בתדירות נמוכה יותר מבארסה לקראת מחר. היא שיחקה חמישה משחקי ליגה (ראשונה בטבלה כמובן) כאשר בין המשחק הרביעי לחמישי (שהוא האחרון) היה פער של חודש, אם כי היא כן שיחקה כמובן את צמד המשחקים מול מולד. היא שיחקה לאחרונה ברביעי לאוקטובר במחזור הליגה האחרון מול פושקש אקדמיה (ניצחה 2-1) ומחר בערב תהיה למעשה החזרה שלה מהפגרה, כביכול. היא כן מתאמנת זמן רב לקראת המשחק של מחר. המשחק השני מולם, אגב, יגיע בתחילת דצמבר.
בארסה מול קבוצות הונגריות:
בארסה פגשה בעבר הרחוק 2 קבוצות הונגריות בלבד. הראשונה היא גיור (gyor) אותה בארסה הדיחה בשלב 32 האחרונות של גביע ערי הירידים (2-0, 2-3, סלדואה כובש שלושה שערים בשני המשחקים הללו). בארסה הודחה בשלב שמינית הגמר מול אינטר.
השניה שפגשה הייתה ואשאש במסגרת שמינית הגמר של גביע וופ”א בעונת 75-76. הקבוצה ההונגרית הראשונה שהציבה את הכדורגל ההונגרי על המפה כשהגיעה לחצי גמר גביע אירופה שנים קודם, פוגשת את בארסה של הנס וייסוולר, שניה אחרי שמיכלס עזב ורגע לפני ששב, אבל עדיין עם קרויף, ניסקנס, מיגלי ורשאק בהרכב. טרזן המקורי כבש את הראשון בקאמפ נואו, רשאק את השני וניסקנס את השלישי בניצחון 3-1. בגומלין בהונגריה 1-0 של פאקו פורטס הספיק עבור ההעפלה. בארסה נעצרה בחצי הגמר מול ליברפול.
ומה לגבי מדד מסי? כשזה מגיע להונגריה, אין עדיין מדד. ספרד, אנגליה, איטליה, גרמניה, צרפת, פורטוגל, הולנד, יוון, קפריסין, רוסיה, אוקראינה, דנמרק, סקוטלנד, צ’כיה, בלארוס, מקסיקו, ברזיל, ארגנטינה, קטאר. הונגריה יכולה להיות המדינה ה-20 שמול אחת מקבוצותיה מסי יכול להבקיע. יש לו 2 הזדמנויות.
