עונת 12/13 של בארסה אולי אינה הטובה ביותר, אבל היא בטח מהטובות יותר שידע המועדון. 100 נקודות. 32 ניצחונות (שיא מועדון), 115 שערים (שיא מועדון), מאזן החוץ הטוב ביותר בליגה, סיבוב ראשון הטוב ביותר אי פעם בליגה, ועוד ועוד ועוד. ולחשוב שאלמלא כמה שערים שספגנו בדקות הסיום, היינו שוברים גם את זה.
אבל לא בשיאים אנחנו עוסקים – בארסה נפרדה אמש מאחד האלילים שלה, המגן השמאלי הכי גדול בהיסטוריה שלה מקצועית, ואחד האנשים הגדולים ביותר שזכה המועדון לאמץ אי פעם. רבע השעה של אבידאל וטקס הסיום היו מרגשים מאין כמוהם, ואין קולה אחד אמיתי שלא דמע עם הקליפ שהציגו לכבודו, מחיאות הכפיים והקריאה שלו “ויסקה בארסה, ויסקה קטאלוניה” בפעם האחרונה בהחלט. אריק הבטיח לאחר המשחק שהוא ואישתו יחזרו לחיות בברצלונה עם הפרישה שלו, ולנו נותר רק לחכות.
היה משחק, משחק טוב למדי של בארסה מול מאלאגה חביבה, במשהו שאי אפשר ללמוד ממנו כלום נוכח הקונטקסט של המשחק, והאינטנסיביות (שום כרטיס צהוב, בקושי עבירות). עדיין זה היה משחק מהנה לצופה בבית ובמגרש. וייה עם שער, יתכן מאוד האחרון שלו בקריירה הברצלונאית (33 ב-77 משחקי ליגה), ססק עם שערו ה-100 בקריירה ועוד שני גולוסואים של מונטוייה (שער שני בקריירה, ראשון העונה) ובננה נהדרת של אינייסטה מול קבאז’רו המנומנם. חוצמזה עוד כמה החמצות מזעזעות מנעו גוליאדה גדולה יותר.
יקחו כמה ימים לעבור אבל אתם תתגעגעו לבארסה אוטוטו, יתכן שחלק מכם כבר מתגעגע. עונה עם המון אמוציות, תארים, שמחה, עצב, כל מה שאוהד בארסה צריך. גם אם בארסה הייתה מפסידה 14-0 לבאיירן, שום דבר לא יכתים את המנצחים האמיתיים של העונה, המנצחים האמיתיים למען החיים, טיטו וילאנובה ואריק אבידאל.
הטוב: עכשיו יהיה זמן לחברה שלכם.
הרע: רגע, יש יורו, וקיץ, ומלפפונים, ורכישות!
המכוער: ערוץ הספורט קוטע את הטקס מאבידאל בשיאו, בושה וחרפה!
