בסופ״ש קומאן העניק ראיון נרחב לעיתון AD ההולנדי, לפני ההפסד לחטאפה. הנה כמה מהפנינים, שווה קריאה – זה לא בנאלי.
״אני לא מתחרט שלקחתי את העבודה הזאת. בהתחלה אתה שקוע לגמרי אבל אחר כך מפנימים: ׳אני המאמן של ברצלונה׳. וזה משתפר. אני צריך אתגרים בחיים, אני בן 57, עבדתי בהרבה מועדונים ולמדתי מכל הניסיונות האלה. בינואר האחרון (אחרי הפיטורים של ואלוורדה) חשבתי להגיד כן להצעה של ברתומאו אבל החלטתי שזה לא הזמן. בקיץ אמרתי לעצמי זה עכשיו או לעולם לא״.
״דיברתי עם מסי בווטסאפ אחרי המשחק נגד בוליביה, בגובה 3,600 מטר אתה רואה את השחקנים נאבקים לנשום ואתה תוהה איך הוא מסוגל לשחק מיד אחרי זה עבור ברצלונה, אבל הוא רגיל לזה כבר שנים״.
״הקורונה משפיעה על הכל. אסור לנו להכנס לחדר ההלבשה חוץ מכמה דקות לפני המשחק עצמו. אסור להשתמש בחדר הכושר, אסור להתקלח. נגד סביליה לדוגמא כולם מגיעים שעה לפני המשחק, עם ביגוד מלא. אחרי המשחק הם נוסעים הביתה ככה להתקלח שם״.
״יש לי שחקנים טובים למרבה המזל ורובם תופסים את הדברים במהירות. אבל קשה לחדד דברים באימונים. עם הקורונה יש לנו פחות הזדמנות למפגשים קרובים, אחרי המשחקים אומרים שלום ונפרדים, כולם חייבים לעזוב מיידית״.
״בימים הראשונים עם סאגת מסי היה ברור שיש חוסר שביעות רצון אצל השחקנים, בכל מיני תחומים. היה חשוב לי לדבר עם מסי ולכן נסעתי אליו הביתה, הוא אמר הרבה דברים והקשבתי להם. הבהרתי לו שאני לא הייתי פה לפניי ואני רק יכול לספר לו איך אני רוצה לעבוד ואיזה דברים אני רוצה לשנות. זה היה נחמד כי בסוף השיחה דיברנו על משחק הלחץ, על המשחק באופן כללי, דיברנו על כדורגל אמיתי. זה הרגיש לי כאילו הוא עדיין אוהד של בארסה ורוצה לדעת מה יקרה״.
״הוא רצה לעזוב אבל המועדון לא נתן לו. השאלה עבורי הייתה איך אני מחזיר אותו, גם כשחקן וגם כבן אדם. אחרי שהוא החל להתאמן ראיתי רק דברים טובים. הגישה שלו הייתה מצוינת, אין מה להתלונן. אם מסי רואה כדור, הוא חוזר להיות שמח״.
״זה באמת פנטסטי איך שהוא רואה דברים על המגרש, כמה הוא חכם כשחקן כדורגל ואיך הוא מיישם זאת בצורה מושלמת. כשאנחנו עובדים על דברים באימונים אלפרד שרודר מעביר הוראות בחצי ספרדית חצי אנגלית. אני לפעמים משלים בספרדית, אבל עם מסי אין צורך. הוא פשוט רואה ברנטגן הכל. יש לו אינטליגנציה כדורגלנית מקסימלית״.
״רצינו את ממפיס דפאיי בגלל שהוא שחקן גדול ויש לו את האיכויות שחסרות לנו לדעתי. במיוחד בעומק במשחק ההתקפה. רב שחקני ההתקפה שלנו רוצים את הכדור לרגל. ממפיס יכול לקבל ולהתחיל אבל גם אפשר לשלוח אותו לעומק. ברור שדיברתי איתו לפני על הרעיונות שלי, הכל היה מוכן לחתימה אבל בגלל מגבלות הליגה (רש״י – לא הצלחתם למכור את דמבלה), זה לא קרה״.
״זאת אפשרות טובה שננסה לקנות אותו בינואר, אבל אני לא יודע מה יהיה המצב הכלכלי של המועדון אז. צריך לחכות״.
״המועדון השתנה מאז הפעם האחרונה שלי כאן (כעוזר מאמן לואן חאל). נשאר רק אחד, מנהל הקבוצה קרלס נבאל. אז בזמנו התאמנו ליד האיצטדיון, כולם יכלו לראות. הכל היה קטן ונעים. עכשיו אנחנו מתאמנים מחוץ לעיר במתקן משוכלל. אבל אין דרך אחרת, הראיון הזה תכף יהיה בעיתונים, ויבליטו דברים ברשתות החברתיות, הכל בזכוכית מגדלת. הדבר שאתה יכול להתרכז בו זה הכדורגל, ולהשאיר את כל הדברים האחרים בצד״.
על סוארס: ״היה ברור מראש שדברים צריכים להשתנות, המועדון חשב על כך, אבל גם אני. כישרונות צעירים כמו אנסו פאטי ופדרי מתפתחים טוב וסווארס היה אחד השחקנים שלדעתי היו משחקים פחות״.
״הוא עדיין היה בחופשה, שזה הקשה על דברים. הרמתי את הטלפון, לא הייתה דרך אחרת, להעביר את המסר בצורה כנה וברורה. עדיין היה לו חוזה והוא יכל להחליט איך הוא רואה את העתיד, אבל הייתי מאוד ברור, זאת הייתה האופציה היחידה במקרים כאלה״.
״אני מבין את האכזבה אצל מסי, אבל צריך להיות כנה וברור. כשלואיס עזב, הוא בא לחדר המאמנים שלנו להפרד אישית, בלי האשמות. הכל היה פייר ופתוח״.
״בברצלונה 3-3-4 היה תמיד השיטה הדיפולטיבית, גם בנוער. אנחנו חושבים שטוב יותר לשחק 1-3-2-4, כמו שעשינו בהולנד. 2 דפנסיביים אבל עם הרבה חופש תנועה לשחקני ההתקפה״.
״דה יונג לדעתי שיחק גבוה מדי בעונה שעברה. הוא צריך להיות בחלק הראשון של הבילד אפ. אם אתה משלם כל כך הרבה על שחקן, הוא צריך לשחק בעמדה שלו״.
״אני משתדל להתרחק כמה שאפשר מהפוליטיקה במועדון. מועמד אחד אמר שהוא רוצה את צ׳אבי כמאמן, אחלה. מועמד אחר רוצה מאמן אחר, גם אחלה. אם אני אעשה את העבודה כמו שצריך, הם לא יסתכלו לכיוונים אחרים״.
