ראקיטיץ׳ בראיון בגרמניה:
“לעזוב את ברצלונה לא היה תהליך קשה מדי. הייתי שם 6 שנים, 311 משחקים, ממש נהנתי מהתקופה. לפעמים יש סימנים מחוץ למגרש שאומרים שזה הזמן לעזוב וזה מה שקרה אצלי”.
“לא עזבתי בעצב, עזבתי עם שמחה. 13 תארים זה דבר לא רע. למרות שהם היו יכולים להיות יותר, אני עדיין גאה במה שעשינו ושהייתי חלק מזה”.
“מסי, סוארס וניימאר? זאת הייתה תקופה מזהירה, למרות שהיא הייתה קצרה מדי בגלל העזיבה של ניי. תמיד הייתה תחושה שהם יכולים ליצור משהו. הם הטריו ההתקפי הטוב ביותר שראה עולם הכדורגל”.
“כמו כולם, גם אני הייתי בשוק מהבורופקס של מסי. בסוף אני שמח שהוא נשאר ואני מקווה שהוא ישחק שם עוד כמה שנים. לא משנה מה הוא יחליט, צריך לכבד את זה”.
מראיין: “אמרת פעם שלא היית חבר שלו”.
ראקיטיץ: “מה שהתכוונתי להגיד הוא שלא הייתי בקשר קרוב מאוד עם שאר השחקנים גם. זה דבר נורמלי בכדורגל. היחסים שלי עם טר שטגן היו יותר קרובים מליאו, המשפחות שלנו נפגשות, מדברים את אותה שפה, אנחנו עדיין בקשר היום. ליאו היה בקשר דומה עם סוארס. אני הייתי יותר עם אינייסטה או בואטנג. זה די נדיר ששומרים על קשר הדוק במשך שנים”.
“היחסים שלי עם מסי היו מצוינים. אנחנו עדיין נחליף חווית ונתעדכן אחרי משחקים, אבל אנחנו לא החברים הכי טובים. הכבוד כמובן מעולה והדדי”.
