״היינו יכולים לשמוע את לעיסות המסטיק של הילד מאנולו טומה על הספסל או את הרוח הקרה שמנשבת מעל הברנבאו באותו לילה קר בפברואר״.
אלה המילים של צ׳ארלי רשאק, אחרי ה 0-5 ההוא בברנבאו, שהתקיים היום לפני 46 שנים. עד ה 2-6 של פפ גווארדיולה ומסי, זה היה הרפרנס הכי גדול של אוהדי ברצלונה לניצחון בגוב האריות בלבן. עונה שהחלה במקום 14 ונמשכה לנסיקה משוגעת עם ההצטרפות של יוהאן קרויף במחזור השמיני, דרך 1-2 במשחק העונה על אתלטיקו ועד ה 0-5 המהדהד בברנבאו, שקבע מעבר לכל ספק, שבארסה תהיה האלופה אחרי 13 (!) שנות בצורת.
רשאק הוסיף: ״זה היה ניצחון מוחץ, והדבר הכי גדול הוא שזה שודר בשידור ישיר בערוץ הממלכתי TVE. הפרופגנדה הקבועה שלהם בעיתונות והאשמת השופטים לא יכלה להרים את הראש כשכולם ראו את מה שקרה בשידור חי”. זקני ברצלונה מספרים שהמשחק לא שודר בשידור חוזר ב-12 השנים אחרי שהוא התקיים, בתחנת הטלוויזיה המדרידאית טענו שהם איבדו את הקלטת, כן, כן.
״הפסקנו להיות לוזרים״ אמר חואן מנואל אסנסי, ״התמכרנו לווינריות של קרויף, הוא משך אותנו מהמים והביא אותנו לתהילה״. הקבוצה הייתה באופוריה והמגן הותיק ז׳ואקים ריפה שיכנע את נהג האוטובוס לנסוע 10 דקות לכיכר סיבלס בשביל לתלות צעיף של בארסה על הפסל המפורסם ביותר של המדרידיסמו. ״הרחובות היו ריקים, אף אחד לא שם לב לזה״.
הרחובות בברצלונה היו קצת יותר מלאים, עם אלפי אוהדים שחיכו לקבוצה בנמל התעופה ׳אל פראט׳, וליוו בקטנועים ומכוניות את האוטובוס של הקבוצה עד לכניסה לעיר עם חגיגות שנמשכו מספר ימים.
אבל מה שהיה נראה כמו שינוי במאזן הכוחות בספרד (מדריד לקחה 9 מ-14 האליפויות לפני כן), לא המשיך מעבר לעונה הזאת. הלבנים שסיימו את הליגה 5 נקודות מעל הקו האדום, ניצלו את ההיעדרות של קרויף שנסע למונדיאל ואת העובדה שבגביע החנרליסימו אי אפשר לשתף זרים, וזכו בתואר עם 0-4 על בארסה. הם גם זכו באליפות בעונה לאחר מכן, לא לפני שקרויף הורחק במשחק ההוא נגד מאלאגה על אישור שער לא חוקי, וטען לשיפוט מוטה וברור בעד הקבוצה של המדינה.
את השינוי האמיתי במאזן הכוחות בספרד, קרויף הצליח לעשות כשהגיע לאמן את ברצלונה, אבל זה כבר סיפור לזמן אחר.
