היום לפני 50 שנים, ההחתמה ששינתה את ההיסטוריה של ברצלונה: יוהאן קרויף, השחקן הטוב בעולם באותה תקופה, מצטרף.
המאמן האנגלי ויק קננינגהאם, שאימן את קרויף באייאקס כשהיה בן 17, דחף את ההנהלה של בארסה לנסות להחתימו, בזמן ששלטונו של החנרליסימו פרנקו התדיין בהאם לאפשר לשחקנים זרים להגיע לליגה.
ההיסטוריונים של קטאלוניה מזכירים שקרויף סיכם בבארסה 3 שנים לפני הרגע הזה, אבל השלטונות המשיכו לאסור על הבאת זרים למרות שהתחייבו שהם יפתחו את הגבולות בהתאם לבקשה של הקבוצות. במקביל השלטונות כן איפשרו לשחקנים דרום אמריקאים להגיע, בתנאי שההורים שלהם צאצאים ספרדיים…
בארסה עוד חשבה ללכת על גרד מילר, אבל בגרמניה אסרו על כדורגלנים מקומיים לעזוב את המדינה לפני מונדיאל 74, אז היא חזרה לנסות לשכנע את ראשי אייאקס למכור את קרויף, שביקש במפורש לעזוב ואף החרים אימונים. במגעים הראשונים, אייאקס ביקשה סכום עתק של 180 מיליון פזטות. קרויף ששמע על כך זעם ואיים בפרישה מכדורגל + לקחת את אייאקס לבית המשפט.
אייאקס עוד ניסה להציע לקרויף הארכת חוזה ולהפוך אותו למרוויח הגדול ביותר בכדורגל האירופאי, אבל הוא סירב.
ב-13 באוגוסט בשעה 12:40 בצהריים במלון אלפא באמסטרדם, ההסכם נחתם. רינוס מיכלס וארמנד קראבן מהצד של בארסה, ואן פראח נשיא אייאקס בצד השני.
אחרי דיונים של שעות, ב 15:55 התקשר המנהל המקצועי קראבן לנשיא אגוסטי מונטל ובישר לו שהעסקה נסגרה.
נסגר לגמרי? עוד לא. נשיא אייאקס עם קשריו בהתאחדות ההולנדית ניסה לטעון שהמעבר לא חוקי כי מועד ההעברות בהולנד נסגר ב-31 ביולי. קרויף הסכים לשחק 4 משחקי ידידות בתמורה להעברת הרווחים לאייאקס ובסופו של דבר ערך את הבכורה שלו במדי ברצלונה ב-28 באוקטובר 1973, נגד גרנאדה.
הוא סחף את בארסה ממעמקי הטבלה לאליפות ראשונה אחרי בצורת של 14 שנים ופינק את היריבה המושבעת עם מאניטה בברנבאו.
