מצורף הוידאו של השער השלישי של מסי. הראשון אדיר (באמת אדיר) אבל נכנס בקושי ל-30 הגדולים ביותר שלו. השני הוא אצבע (נוספת) לתוך העין של פלה, והשלישי הוא פשוט משהו אחר.
https://www.facebook.com/Azvidss/videos/2149741275132989/
5 דקות לסיום, תיקו 2-2, נקודות חשובות מאין כמוהן על הפרק: אני לא חושב שיש שחקן בעולם הכדורגל כיום שמסוגל לעשות את מה שמסי עשה אמש בסביליה בדקה ה-85. הצ’יפ הממזרי הזה, עם ביצים מלאות בקרח. טאץ’ שיש רק לאלוהי הכדורגל, סוף המחזה, וזהו זה.
הפסטיבל הקבוע שיש סביב מסי אחרי משחקים כאלה (בצדק) משכיח שהייתה איזו בארסה על המגרש, בואו נדבר קצת עליה.
לזרוק את אומטיטי לבכורה מחודשת אחרי 3 חודשים דווקא באחד האיצטדיונים הביתיים בעולם זה לא הדבר הכי אופטימלי לעשות, אבל לואלוורדה לא הייתה ברירה: ורמאלן צריך למלא כרטיסיה בקופת חולים ולנגלה חטף וירוס. מוריו בעל רגל ימין, מחוסר תיאום עם פיקה וגם ככה כולנו יודעים שהוא לא ישאר פה ביוני.
אז אומטיטי פתח, ואומטיטי היה חלוד מאוד. אם היה מדובר בשחקן רכש חדש, האוהדים היו ממהרים לתלות אותו בכיכר העיר, אבל לאומטיטי יש (עדיין) קרדיט מהעונה הראשונה הנפלאה שלו. הוא כשל לחלוטין בגול הראשון ושבר את הנבדל בשער השני של מרקדו, תוך כדי שהוא ופיקה מדדים לאיטם לרחבה כאילו דפקו קופסת בורקסים במפגש השייח.
הקישור של ראקיטיץ’ – בוסקטס – וידאל לא היה נוראי כפי שחששתי טרם המשחק ודווקא התמודד בצורה סבירה עם הקישור המעובה של סביליה. הבעיות מגיעות כאשר השלישיה מקדימה לא לוחצת באמצע ובהתקפות המעבר של סביליה היה לה יחסית קל למצוא חורים.
רחמיי על קוטיניו. יש לו כל כך הרבה עליות ומורדות במשחק שזה בבירור בעיה של ביטחון ולא רק עמדה. הוא מסוגל לעשות דריבל נכון, ומיד לזרוק את זה לפח עם עוד דריבל נוסף או מסירה רעה. מנגד, קרלס אלניה אתמול נראה יותר מחובר ויותר מתאים לקישור. הברזילאי בבעיה.
אז כן, אפשר לבוא לואלוורדה עם הטיעון הנצחי על הקדושה של סווארס בהרכב (שימו לב איך לקראת הדקה ה-70 סווארס פשוט תופס את המותניים כדי לקחת אוויר) ומנגד ואפשר למחוא כפיים על חילוף כבר במחצית: סרג’י רוברטו במקום סמדו (קלאסי ואלוורדה) ודמבלה במקום וידאל (ממש לא קלאסי ואלוורדה).
אני אהבתי את ה 1-3-2-4 הזה של ואלוורדה, השליטה של בארסה במשחק הייתה מוחלטת, וסביליה פחדה לצאת קדימה כשיש לבארסה בהתקפה גם את קוטיניו, גם את דמבלה, גם את מסי וגם את סווארס. וזה כשקוטיניו וסווארס עם ביטחון בתחתונים.
תודה בארסה, תודה מסי על כמה ימים של שקט ועונג, עד יום רביעי. ועוד איזה יום רביעי…
