אדיימי בראיון: על ההתאקלמות בבארסה, כדור הזהב וההשוואה לבווארים

אני מרגיש טוב. הדבר החשוב ביותר הוא שניצחנו בכל המשחקים עד עכשיו. זה מה שחשוב. וכמובן, מבחינתי זה נהדר להבקיע שערים ולקבל דקות במועדון הזה.

פשוט הרגשתי שזה מה שמתאים לי. אם אני אומר או עושה משהו, זה בגלל שככה אני מרגיש באותו רגע. אחרי השער שלי גם אמרתי "תירגעו", כי היינו בהובלה של 3:2 ובהמשך עלינו ל-4:2. אמרתי "תירגעו", ובסוף ניצחנו.

אני חושב שזה קשה. יש בקבוצה הזו כל כך הרבה איכות, שזה מדהים להיות כאן וללמוד מכל השחקנים. כמובן שצריך להסתגל. הרמה כאן שונה, והרבה יותר גבוהה. יש לנו המון כישרונות ושחקנים מגוונים, אבל בסופו של דבר הגעתי לכאן כדי ללמוד, להסתגל ולנסות לעזור לקבוצה בכל משחק.

לא… אולי. אני לא יודע. אני מדמיין את זה מראש כשאני הולך לישון. [צוחק]
אבל ברגע עצמו זה קשה. אני לא חושב על שום דבר, זה אינסטינקט. פתאום אתה יודע איך לקבל את הכדור ואיך להשתלט עליו, ואחר כך הכול אינסטינקטיבי. אני מאמין שכל כדורגלן צריך ראש צלול, וזה בדיוק מה שהיה לי באותם מצבים. כשיש לך ראש צלול, אתה יכול לעשות הכול.

כמו שאמרתי, הכול קורה כל כך מהר, שאי אפשר בכלל לחשוב. זה עניין של שניות. באותו רגע רק חשבתי שהכדור נמצא מאחוריי ושאני צריך איכשהו לנסות לבעוט בו. [צוחק]
אז עשיתי את תנועת העקרב, אבל בסופו של דבר הכדור עבר הרחק מהשער. דברים כאלה קורים. אם הוא היה נכנס…

באופן אישי, אני לא רוצה לדבר על השאלה אם אנחנו הקבוצה הטובה בעולם. יש לנו תחושות טובות, אנחנו מבקיעים שערים ונותנים הכול. אני חושב שאנחנו קבוצה טובה מאוד. בסוף העונה נראה אם אנחנו הטובים בעולם או לא.

מבחינתי, בארסה היא הקבוצה הטובה בעולם. אנחנו יכולים לנצח כל יריבה ויש לנו איכות יוצאת דופן. אז… בואו פשוט נהנה לשחק בכל יום.

אנחנו מדברים על לנצח בכל משחק. ואם תנצח בכל משחק, בסופו של דבר תזכה גם בליגת האלופות, נכון? [צוחק]

אנחנו חושבים משחק אחרי משחק. אם תנצח בכל משחק, תזכה בהכול. זו המטרה שלנו: להתקדם יום אחרי יום, לערוך אימון טוב, למחרת לערוך עוד אימון טוב, ואז לשחק ולנצח.

כמובן. אנחנו תמיד אומרים שאנחנו המגנים הראשונים ושאנחנו אלה שמתחילים את ההתקפה. אני חושב שאנחנו מפעילים לחץ טוב. אנחנו יודעים מה צריך לעשות, ואם כולנו עושים את זה יחד, אנחנו בלתי ניתנים לעצירה, עם הכדור וגם בלעדיו. אנחנו מסוכנים מאוד. וכן, זה מה שהאנסי פליק דורש מאיתנו, אז אנחנו נותנים הכול גם בלחץ.

הוא רוצה שאשחק בחופשיות, שאנצל את המהירות שלי ואת היכולות שלי, שאנצח במאבקי אחד על אחד ושאשחק יחד עם הקבוצה. אני מנסה לעשות את זה, וכשאני מבקיע או מבשל אני שמח מאוד. אבל בסופו של דבר הדבר החשוב ביותר הוא לנצח במשחקים. עד עכשיו עשינו את זה, ולכן אני מרוצה מאוד. אני כבר מחכה למשחק הבא.

אני אשקר אם אגיד שזה לא מטריד אותי. כמובן שכן. אני חושב שהדבר הטוב ביותר הוא שכל שחקן יאמין שהוא צריך להיות בהרכב. אנחנו צריכים להתחרות. כדורגל הוא תחרות.
אני לא מסוג השחקנים שכועסים או אומרים: "למה הוא משחק ולא אני?". אני עובד בכל יום כדי להראות למאמן שאני צריך לשחק, ואני חושב שכל השחקנים חושבים באותה צורה. לכן יש בחדר ההלבשה מערכת יחסים בריאה ולא רעילה.
אנחנו גם מוכנים לתת הכול אם נעלה לשחק רק לכמה דקות. יש לנו אווירה טובה בחדר ההלבשה, ואנחנו דואגים לשמור עליה. גם האנסי מקדיש לכך תשומת לב רבה. אני חושב שזה הדבר החשוב ביותר: שתהיה אווירה טובה. כשיש את זה, אפשר להשיג הכול.

כמובן שכבר ראיתי אותם משחקים, אבל הרמה של פדרי פשוט יוצאת דופן. גם של לאמין, כמובן. הוא מסוגל לעשות כל מה שהוא רוצה. זה מטורף לצפות בו.

אני תמיד אומר שלא אכפת לי, אני פשוט רוצה לשחק. אני שמח לשחק בכל עמדה בחלק הקדמי. אני רוצה לעזור לקבוצה, להבקיע שערים ולבשל. ואם אני לא בהרכב, אני מנסה לתת בדיוק את אותה אינטנסיביות כשאני עולה מהספסל.

האמת שהשער היה יפה מאוד. הוא היה כל כך יפה, שפשוט חשבתי: "איזה טירוף! איזה רגע!". זה היה רגע מדהים והייתי מאושר מאוד.

כן, גם אני חשבתי על זה ודיברתי על כך עם כמה אנשים. האמת שהמשכתי לחשוב על זה, כי אמרתי לעצמי: "שיחקתי כאן רק משחק או שניים", ואז, אחרי השער הזה, האוהדים התחילו לשיר את השם שלי.
אני פשוט אוהב את זה. האהבה מהאוהדים מדהימה. זה גורם לך להרגיש הרבה יותר שמח והרבה יותר רצוי במועדון חדש ובמדינה חדשה. אני חושב שבסופו של דבר אנשים רואים מה אני רוצה לעשות עבור המועדון הזה.
אני רק מנסה להיות עצמי, להיות אותנטי, לחייך כשאני יכול ולעזור לקבוצה.

אני מתחיל בספרדית, אבל אני בטוח שאלמד גם קטלאנית. זה גם קשור למקום שממנו אני מגיע, בוואריה. שם אנשים אומרים: "אני לא גרמני, אני בווארי". הקטלאנים דומים מאוד במובן הזה, אז אני מכיר את התחושה ומכבד אותה מאוד.
כמובן שאלמד את כל מה שצריך. אני רק צריך קצת זמן.

זה לא שחיפשתי את זה באינטרנט או שאלתי אנשים. מבחינתי, מדובר בתחושה של מקום. אני אדם שמבחין במה ששונה בין מדינה למדינה ובין עיר לעיר.
כשהגעתי לכאן, זו הייתה סביבה שונה עבורי, אבל הרגשתי בבית מהר מאוד. הבנתי שמשהו כאן שונה, לא דומה לאף מקום אחר. כמו שאמרתי, גם הבווארים מאוד גאים בזהות שלהם, ואני מבחין בזה מיד כשמגיעים לכאן.
בארסה היא לא רק מועדון, היא כמו משפחה. אני רואה את זה בכל יום, כשאני מגיע למועדון או הולך ברחוב ואנשים ניגשים אליי. אפשר להרגיש את זה. הם רוצים שתרגיש רצוי.
אני רואה את זה גם אצל אנשים מבוגרים, וזה מה שאני הכי מעריך. כשאתה רואה אדם מבוגר מחייך אליך כי הוא ראה אותך בטלוויזיה או באצטדיון, זו תחושה שונה מזו של בני נוער שרואים אותך כל הזמן ברשתות החברתיות. יש כאן משהו מאוד חם ומשפחתי.

אנחנו עושים הרבה דברים. לאחרונה בנינו בית חולים באזור מסוים בניגריה. הוא עדיין לא הושלם, אבל יש לנו גם מועדון כדורגל לבני נוער ואנחנו מנסים לארגן טורנירים לילדים.
אנחנו גם מנסים לספק מקומות לינה לחסרי בית, ובנינו נקודות מים רבות בכפרים שונים, לצד שירותים כדי שיהיו להם תנאים טובים יותר.
אבא שלי עושה המון. הוא נוסע לשם כמעט בכל חודש. זה דבר חשוב מאוד עבורנו, ואני אוהב לקחת בו חלק. אני גם אוהב להגיע לשם ולראות איך הכול מתקדם.

אני מנסה להגיע בכל שנה. בשנה שעברה לא נסעתי, אבל השנה אני אגיע. בדרך כלל אני נוסע לשם אחת לשנה או שנתיים.

קשה לומר. קודם כול, אני חושב שכל שחקן שונה מהאחר. אי אפשר להגיד ששחקן מסוים הוא הטוב בעולם, חוץ ממסי. מבחינתי, הוא הטוב ביותר בכל שנה.
אבל כן, כל שחקן שונה. אני לא יכול לומר מי צריך לזכות, אבל אני מאמין שכל מי שנמצא במרוץ ראוי לזכות. ברור שלאמין הוא מועמד מרכזי לזכייה, ואם הוא יזכה, זה יהיה מוצדק לחלוטין.