זה היה אחד הנצחונות הגדולים של בארסה בעידן פליק. משחק עם הגב לקיר, כמה פצועים די משמעותיים, מול אתלטיקו בכושר שיא, עם קוף על הגב משנה שעברה, באיצטדיון שהוא אחד הקשים באירופה מול מאמן שהסגנון שלו מקשה עלינו באופן טבעי.
שימו בצד את השביעיות והחמישיות. זה נחמד, אבל אליפות לוקחים במשחקים כאלה. אליפות, וגם גביעים באירופה, לוקחות קבוצות שכובשות שער יתרון ויודעות לשמור עליו. לא מאמינים? תחשבו על אינטר לפני שנתיים. זה ההבדל.
למרות המחמאות, קצת קשה להבין את ההרכב של פליק. אתלטיקו היא לפני הכל קבוצה פיזית, מהירה, עם התקפות מעבר מסחררות. זה לא משחק לשחקנים כמו קאנסלו או טירונים כמו פריניאס. לג׳ררד מרטין יש אולי עשירית מהכשרון ההתקפי של קאנסלו, בלחץ, אבל הוא מהיר, גבוה ועושה הגנה. בנוסף, ברנאל לא היה חושך, הוא היה בינוני, אבל יכול להיות שבהר הגעש של המטרופוליטנו, היה נכון יותר דאבל פיבוט פרנקי – פדרי, כפי שראינו ברוב המחצית השניה.
ופליק, לזכותו, תיקן. בחלקים אמנם, אבל תיקן. בתחילה הוציא את פריניאס, שהיה לחוץ, נרגש וקצת אומלל, ומהר מאוד גם הוציא את החוליה החלשה השניה, קאנסלו. פתאום קיבלנו רביעיית הגנה שכולה מעל 1.80, חכמה, מהירה ברובה (להוציא אריק), ועושה הגנה מעולה. תוסיפו לזה את התיאום העיוור בין פרנקי לפדרי, ותבינו למה המחצית השניה היתה קשה בהרבה לשחקנים של סימאונה.
ואמרנו פדרי, אמרנו הכל. פדרי ספג המון אש העונה, שלא בצדק. הוא לוקח על עצמו פחות ליד רודרי וזה ברור, זה היה ככה גם ליד בוסקטס. עם זאת, זה לא שהוא לא טוב העונה, הוא בסך הכל פחות נוצץ. אבל בלי רודרי, כשהאחריות על הגב שלו? הוא יכול היה לקרוס, ויכול היה לנצוץ. הוא בחר לנצוץ, כפי שעשה נגד ריאל ופריס. פדרי מופיע למשחקים הגדולים ומה שהוא עשה במשחק הזה היה לא פחות מקונצרט. מבחינתי עדיין הקשר המרכזי הכי טוב בעולם, ובמרחק.
תמונת הראי היתה קנסלו. אתה מסתכל על הקריירה של האיש המקסים הזה, ואתה מתחיל להבין למה הוא שיחק ב-80 קבוצות. זה לא שהוא לא טוב, זה לא שהוא רע לחדר ההלבשה, הוא לא. הוא באמת מקסים. אבל הוא שחקן הגנה נוראי. הוא אשם בלפחות שער אחד מול פריז, בשער אחד מול ריאל בוודאות ועל אתלטיקו אני לא רוצה לדבר. משחק הגנה עלוב, מופקר, חלש. באלדה, ג׳ררד מרטין, צ׳אבי אספרט כשיחזור, כולם עדיפים עליו במשחק ההגנה. משמעותית. קנסלו יכול להמשיך להשתעשע מול פיינורד ומול סנטאנדר, אבל אם חשבנו שאפשר לפתוח איתו במשחקים גדולים – תחשבו שוב. זה לא עובד, זה גם לא יעבוד.
היה כיף לראות את כריסטיאנסן חוזר. הוא החבילה השלמה. כוח, מהירות סבירה, המון שכל ושקט במשחק שלו וגוף של קינג קונג. נותר רק לחשוב מה היה קורה לו היה בריא ומה יקרה אם יהיה בריא עד סוף השנה. המשמעות של הגנת ברזל איתו ועם קובארסי במרכז, עם ג׳ררד מרטין המשופר בשמאל ועם צ׳אבי אספר או קונדה בימין, יכולה להיות מדהימה. רק שישאר בריא (ספק).
אל תקברו את שילוב פדרי-רודרי. בסוף זה עניין של תיאום. פרנקי ופדרי משחקים ביחד פאקינג 7 שנים, סדר גודל של 300 משחקים במשותף. רודרי ופדרי, בקבוצה, 10 משחקים, פלוס מינוס. לוקח זמן לבנות תיאום, להבין באיזה איזור חי כל אחד ואני בטוח שהשניים האלה יעשו את זה. זוג שחקנים עם המון שכל ומעט אגו. זה יקרה. סבלנות.
אחחח, גורדון, גורדון, גורדון. הייתי נגד ההחתמה של גורדון, לא אהבתי אותה. בעיני הוא שחקן שחסר את הדי.אנ.איי של בארסה. הוא סוג של שחקן ריאל מדריד. מהיר, חזק, גבוה, טכניקה בינונית, לוחץ. שחקן קלאסי למוריניו. בבארסה היו לו כמה משחקים לא רעים, אבל גם בהם היה קל לראות שהמסירה שלו מהאגף בינונית, שהוא נעדר יכולת דריבל שתסדר לו בעיטה בימין מהמרכז ושהמהירות שלו רלוונטית רק במגרש פתוח. אובר אול אדיימי עדיף עליו משמעותית. אדיימי לא שחקן מושלם, אבל יש בו את הניצוץ של לה מסיה, הניצוץ הברסאי השובב, לא הרובוטיות הבריטית. יש עוד זמן עד שנשפוט את גורדון ומגיעה לו עוד הזדמנות, אבל בינתיים, ראוי להאמין גם באחרים. אדיימי המעולה (שעשה ניסים בעשר הדקות האחרונות בהן שיחק) וז׳סוס שגם יכול לשחק באגף שמאל או לחילופין להחליף את ראפיניה שיעבור קצת לשמאל. רק צריך שהגרמני יגלה קצת גיוון. בסוף אדיימי שחקן שהוא רצה אישית.
ובסוף, שורה תחתונה, מקום ראשון בליגה בדרך לפגרה, כמה משחקים קשים מאחורינו, כמה משחקים הרבה יותר קשים לפנינו, לא רע בסך הכל וכן, צריך יהיה למצוא פתרון להגנה הרעועה. ועד אז אל תשכחו, כמו ששי אומר, כמו שכולנו משננים, ויסקה בארסה, תמיד!
