איך הפכו חוסה אנחל חיל מארין (המנכ"ל הנוכחי של אתלטיקו מדריד) ואנריקה סרסו (הנשיא) לבעלי השליטה במועדון – באופן שבית משפט ספרדי עצמו קבע שהיה מרמה – בלי לשלם תמורתם, למעשה, אגורה אחת? זו הפרשה שמאחורי הבעלות הנוכחית על אתלטיקו, ומעטים מכירים אותה.
הערה מקדימה: הכתבה ארוכה, אבל מבטיחים שזה שווה את זה – והסיפור הזה ראוי להיות מוכר הרבה יותר. ביצענו בדיקת עובדות מול מקורות זמינים לפני הפרסום; בסוף הכתבה תמצאו את הערותינו לגבי פרטים שלא הצלחנו לאמת באופן עצמאי.
1. הרקע ותפיסת השלטון (1987)
הכל מתחיל ב-1987, כאשר אביו של חוסה אנחל חיל מארין (המנכ"ל הנוכחי), חסוס חיל, נבחר לנשיא אתלטיקו מדריד.
⬅️ חסוס חיל היה איש עסקים מהסוג שרק שנות ה-90 ידעו לייצר: כריזמטי, יזם בלתי נלאה, אך במקביל פופוליסט, לא ישר, גזען והומופוב – שילוב של דונלד טראמפ, לה פן וברנאר טאפי.
⬅️ לפי עדותו שלו, שלושת המודלים שלו לחיקוי היו ישו, פרנקו וצ׳ה גווארה.
⬅️ טרם כניסתו לכדורגל, עשה חיל הון מחלקי חילוף ומנדל"ן. ב-1969, מתחם מגורים שבנה בחופזה וללא אישורים קרס במרבייה וגרם למותם של עשרות בני אדם. הוא נידון למאסר, שוחרר לאחר חודשים ספורים וקיבל חנינה מפרנקו.
⬅️ בהמשך התבסס במרבייה, נבחר לראש העיר, הוביל בנייה מסיבית של יחידות דיור (חלק ניכר מהן ללא היתר), וצבר היסטוריית שחיתות ענפה.
⬅️ ב-1987 נפטר ויסנטה קלדרון, נשיאה המיתולוגי של אתלטיקו במשך למעלה מ-20 שנה. חסוס חיל, שהתקרב אליו בחודשים שקדמו למותו, החליט להתמודד על הנשיאות לאחר שזיהה בה הזדמנויות עסקיות ופוליטיות.
⬅️ באותה תקופה בספרד, מועדוני הכדורגל לא היו בבעלות פרטית אלא פעלו כעמותות חברים (סוסיוס) שבחרו את הנהלתם.
⬅️ כדי לכבוש את קולות הסוסיוס, הבטיח חיל להחתים את הכוכב הפורטוגלי העולה פאולו פוטרה – והדגים את כוונותיו כשטס למילאנו לשכנע את השחקן בעיצומו של מונדיאל המועדונים, ובערב שלפני הבחירות הופיע עמו במועדון לילה במדריד.
⬅️ המהלך הכה גלים: חיל ניצח בבחירות והפך לנשיא המועדון.
על פי האגדה, כאשר בישרו לו שפתקי ההצבעה מועברים לארכיון, השיב: "עדיף שתזרקו אותם לנהר, כי זו הפעם האחרונה שהמועדון הזה מקיים בחירות".
שנות נשיאותו לוו בשערוריות רבות: עלבונות הומופוביים לשופטים, התבטאויות גזעניות, תגרות פיזיות עם נשיאי מועדונים יריבים, מעילה בכספי חסויות וטרפוד עסקאות בשל חשד לנטייה מינית של שחקנים.
2. חוק הספורט וההפרטה (1990–1992)
בסוף 1990 חייב החוק בספרד את כל מועדוני הכדורגל (למעט ארבעה: ברצלונה, ריאל מדריד, אתלטיק בילבאו ואוססונה) לעבור ממעמד עמותה למבנה של חברות ספורט בע"מ (S.A.D.), במטרה להבטיח פיקוח ואחריות כלכלית. המועדון קיבל ארכה עד ל-1 ביולי 1992.
⬅️ כדי לעמוד בדרישות החוק ולהימנע מהורדה מנהלית לליגה השלישית, נדרשה אתלטיקו לגייס הון עצמי של כ-1,950 מיליון פזטות (כ-12 מיליון אירו).
⬅️ במסגרת ההליך הוצעו מניות המועדון לרכישה לסוסיוס, אך בסבב הראשון גויס רק חלק קטן מהסכום הנדרש.
⬅️ סמוך לפקיעת הדדליין, כשאתלטיקו עמדה בפני ירידת ליגה מנהלית, הודיעו חסוס חיל ואנריקה סרסו כי ישלימו את יתרת ההון מכיסם הפרטי כדי להציל את המועדון.
⬅️ השניים הציגו הזרמה של הסכום הנדרש במלואו והפכו לבעלי השליטה במועדון – קרוב ל-97% מהמניות, לפי דיווחים ספרדיים (הרוב בידי חיל, יתרה משמעותית בידי סרסו, והשאר בידי הסוסיוס).
חיל מונה ליו"ר ובעל שליטה, סרסו לסגן הנשיא, ובנו של חיל – חוסה אנחל חיל מארין – מונה למנכ"ל.
3. התרגיל הפיננסי שנחשף
בשנת 1999 פתחה הפרקליטות למלחמה בשחיתות בחקירה פלילית נגד חיל וסרסו בחשד לניכוס שלא כדין של המועדון.
⬅️ החקירה חשפה כי סמוך לפקיעת הדדליין ב-1 ביולי 1992, רכשו השניים את המניות באמצעות מסמך נוטריוני וערבויות בנקאיות להלוואה זמנית.
⬅️ על בסיס מסמכים אלו אישרה הרשות הממשלתית לספורט בספרד את הפיכת המועדון לחברה ואת חלוקת המניות.
⬅️ בפועל: תוך שעות ספורות בלבד לאחר מכן הוחזרו הכספים במלואם לבנקים. הכסף כלל לא נכנס בפועל לקופת המועדון בצורה של הון אמיתי וקבוע, כפי שהוצג בזמנו.
⬅️ בדרך זו השתלטו השניים על מרבית מניות המועדון בלי לשלם באופן ממשי תמורתן.
4. ההליכים המשפטיים ופסק הדין
בשנת 1999 הורחקו חיל וסרסו מניהול המועדון, והושת עליו ניהול מורשה זמני מטעם בית המשפט, אשר חשף גירעונות עמוקים במועדון.
⬅️ ב-14 בפברואר 2003 קבעה האודיינסיה נסיונל (בית משפט ספרדי מרכזי) כי חיל וסרסו אשמים בעבירות של מרמה וניכוס שלא כדין. חסוס חיל נידון לשנתיים מאסר, וסרסו למאסר קצר יותר.
⬅️ בית המשפט קבע גם כי חוסה אנחל חיל מארין (המנכ"ל, בנו של חיל) היה מעורב במרמה – לא רק כיורש של אביו, אלא כמי שנמצא שותף לעבירה בזמן אמת.
⬅️ הנתבעים ערערו לבית המשפט העליון הספרדי (Tribunal Supremo).
⬅️ במאי 2004 נפטר חסוס חיל מדום לב.
בית המשפט העליון קבע במפורש שהמרמה בפועל התרחשה – אך ביטל את החובה להשיב את המניות, מכיוון שהעבירה התיישנה עד שהערעור הגיע להכרעה.
בעקבות ביטול חובת ההשבה בשל התיישנות, נותרו המניות בידי חיל מארין וסרסו – לא כירושה בלבד, אלא כתוצאה ישירה מכך שגם חיל מארין עצמו נמצא מעורב בפרשה ונהנה מאותה התיישנות.
5. ההקשר הפוליטי וימינו
פסק הדין עורר בזמנו מחלוקת ציבורית עזה בספרד. חיל וסרסו נחשבו מקורבים ל"מפלגת העם" (Partido Popular), שהחזיקה בשלטון בתקופת ההליכים.
⬅️ חוסה לואיס מרטינס-אלמיידה, ראש עיריית מדריד הנוכחי וחבר אותה מפלגה, הוא אוהד מוצהר של אתלטיקו, ובהצהרות פומביות בשנים האחרונות רמז שהוא לא היה פוסל מתפקיד עתידי בהנהלת המועדון.
כיום, חיל מארין וסרסו הם עדיין הבעלים המרכזיים של אתלטיקו מדריד – מועדון ששוויו מוערך כיום במיליארדי אירו, ושהם רכשו במקור, על פי קביעה משפטית שלא בוטלה, ללא תשלום ממשי.
הערות לבדיקת עובדות
⬅️ מספר ההרוגים המדויק באסון הבנייה במרבייה ב-1969 (מוזכר בדיווחים כ-50-58) לא אומת באופן עצמאי במלואו מול מקור ראשוני יחיד בבדיקה שביצענו.
⬅️ הפרטים הספציפיים על סירוב ׳קאחה דה מדריד׳ למימון, ומעורבות רמון מנדוסה ומריו קונדה בקישור לבנק בנסטו/דורנה, מבוססים על גרסת השרשור המקורי ולא אומתו על ידינו במלואם מול מקור עיתונאי ספרדי ראשוני.
⬅️ משך מאסרו המדויק של אנריקה סרסו (בניגוד לשנתיים המאוששות של חיל) לא אומת במלואו בבדיקה שביצענו.
⬅️ הפרטים המדויקים על ארבע עסקאות השחקנים הפיקטיביות וסכום ה-16.2 מיליון אירו הספציפי לא אומתו במלואם מול מקור נפרד.
