בארסה מאניה
ביקשתם מאיתנו עוד הסברים על הסוסיוס, הנה תשובות לחלק גדול מהשאלות שלכם: חתך הגילאים של הסוסיוס, בעלי ההשפעה הכי גדולה במועדון הכדורגל של ברצלונה (לפי דו״ח של בארסה מסוף 2018) 56% מעל גיל 45. 38% מעל גיל 56. ⬅️ אלה ניזונים בעיקר מהתקשורת המקומית. הם לא עוקבים אחרי בארסה 24/7 כמו שאתם עושים כעת. מספיק…
מכתבת העומק של ESPN אפשר היה להבין שהרומן בין בארסה לקיקה סטיין נידון לכישלון מראש. הנה האמ;לק. ⬅️ אחרי באיירן, השחקנים לא נפרדו מקיקה סטיין למרות שכולם ידעו שהוא הולך לקבל את הבעיטה. עד כדי כך. ⬅️ השחקנים לא תפסו מקיקה סטיין כבר מהימים הראשונים, לא היה קליק. העובדה שאדר סראביה ניסה להכתיב דברים בכוח לא עזרה…
⬅️ הוא קודם כל אושש את מה שהסביבה שלו סיפרה בימים האחרונים. הוא רוצה להמשיך אבל אף אחד לא דיבר איתו. ⬅️ ההנהלה הגרועה בהיסטוריה עם יחס פשוט מחפיר לשחקנים. מנסה להעיף שחקנים דרך התקשורת במקום לפנות אליהם ישירות, ולא בפעם הראשונה. ⬅️ עושה רושם שסווארס מתעקש להצמד למספרים שלו ולא לכושר הגופני הרעוע שלו….
כשהייתי צעיר הגבתי להפסדים צורמים בזעם. הייתי חייב לכתוב כדי לשחרר את כל מה שהרגשתי. מאז למדתי להסתכל על דברים בפרופורציה והדחף לכתוב אט אט נעלם. גם אני לא הצלחתי להרדם אחרי מאורעות אתמול. זו לא תחושת זעם, כי אחרי השער הרביעי הזעם הפך לאדישות, אבל הדחף לשחרר את כל מה שקורה לי בפנים חזר…
כבר ראינו הפסדים, אלוהים כמה הפסדים חלפו לנו מול העיניים. ראול, ואן ניסטלרוי, טאמודו, טרי, טורס, היגוואין, דיבאלה, כריסטיאנו, מנולאס, אלכסנדר ארנולד, ועוד הרבה לפני ובאמצע. כשאתה צעיר זה קשה, וככל שאתה מתבגר אתה לומד לקבל את זה קצת יותר טוב. אתה מספר לעצמך דברים שכבר ידעת, במקרה הטוב אתה נותן תחזיות אופטימיות לשנה הבאה…