האם ראפיניה מתפקד כעת כ-9 מזויף? מרטי פררנאו חושב שלא, והוא מבין דבר אחד או שניים בזה

מאת ז׳אומה מרסט, כתב ׳דיאריו ספורט׳

לעיתים נדירות דובר כל כך הרבה על דמות ה-9 כמו בקיץ הזה בסביבת בארסה. פנינו לעיתונאי והסופר מרטי פררנאו, מחברו של ספר הפולחן על ההתפתחות הטקטית של ה-9 המדומה, כדי לברר: האם ראפיניה, שמוביל כרגע את קו החוד של פליק, בכלל ממלא את התפקיד הזה?

ראפיניה הוא ה-9 שהאנזי פליק מהמר עליו כרגע עד להצטרפות של חלוץ הרכש גבריאל ז׳סוס. במרטינס ואלרו ונגד אתלטיק, הברזילאי היה השחקן המתקדם ביותר של הבלאוגרנה.

רפאל דיאס הוא שחקן כנף שעד עכשיו הוכיח שהוא יכול לשחק כקשר התקפי, אך מעולם לא פעל כחלוץ מרכזי. לפליק יש גם את האפשרות להציב בעמדה זו את אדיימי, אנתוני גורדון, לאמין, אולמו ופרמין.

קיימת הנטייה לתאר כחלוץ 9 מדומה כל שחקן התקפה שמשחק במרכז ואינו עונה לפרוטוטיפ של חלוץ מרכזי קלאסי. האם ראפיניה הוא בפועל חלוץ 9 מדומה? האם פראן טורס היה כזה בעונה שעברה?

מי זה בכלל מרטי פררנאו?

יצרנו קשר עם העיתונאי והסופר מרטי פררנאו כדי להוציא אותנו מהספקות. בין ספרים רלוונטיים רבים אחרים, אתלט אולימפי לשעבר במוסקבה 1980 כתב יצירת פולחן הכרחית לכל אוהב כדורגל.

זהו הספר הזה: "ההתפתחות הטקטית של הכדורגל: פיצוח הקוד הגנטי של הכדורגל מידיו של ה-9 המדומה". בספר מתגלה שחוסה פיינדבנה היה ה-9 המדומה הראשון בהיסטוריה, ונסקרים כל אלו שמילאו תפקיד זה עד 1945. פררנאו מציין שבין 1863 ל-1945 הומצא כמעט הכל בכדורגל, ומה שקרה לאחר מכן הם חידושים על גבי מה שכבר נעשה.

מהי ההגדרה המדויקת של 9 מדומה?

המחקר המעמיק של מרטי פררנאו הוביל אותו, בעצתו החכמה של פאקו סיירולו, פפ גווארדיולה וחואנמה ליו, להגדיר בצורה מדויקת מהו ה-9 המדומה: "זהו חלוץ מרכזי שמעכב ומסיג את עמדתו באופן מהותי כדי להשיג אחת או יותר מהמטרות הללו".

המטרות שצוינו הן אלו: "להתחמק מהשמירה של הבלמים ולמשוך אותם מחוץ לאזור ההשפעה שלהם תוך שחרור שטחים לחדירה של חבריו לקבוצה. בנוסף, חלוץ 9 מדומה משתף פעולה בארגון ההתקפה, מעורר ספקות בהגנת היריב ומייצר עליונות מספרית במרכז המגרש".

"מה שראפיניה עשה במחזור הראשון היה לשחק כחלוץ מרכזי טהור ונוקשה כשהוא תופס עמדה שאינה שלו… הוא עשה זאת טוב מאוד אך הוא לא פעל כ-9 מדומה"

אם נתייחס להגדרה מלאה זו של 9 מדומה, נבין מדוע מרטי פררנאו סבור שראפיניה אינו ממלא תפקיד זה: "מה שראפיניה עשה במחזור הראשון היה לשחק כחלוץ מרכזי טהור ונוקשה כשהוא תופס עמדה שאינה שלו. הוא עשה זאת טוב מאוד, הוא נע בתוך הרחבה, נע באזור החזיתי שלפני הרחבה, בעט, לחץ באגרסיביות הרגילה שלו".

כל זה מוביל את פררנאו להסיק שלראפיניה היה תפקיד מוגדר מאוד: "הברזילאי עשה זאת טוב מאוד אך הוא לא פעל כ-9 מדומה. בנוסף אני לא חושב שהאנזי פליק ביקש זאת ממנו, ואין זה אומר שיום אחד הוא לא יהיה מסוגל לבצע זאת, למרות שאני רואה שחקנים אחרים כמו דני אולמו כמתאימים יותר לקחת על עצמם תפקיד זה". מרטי ענה לנו לפני המשחק מול אתלטיק שבו אולמו סיים כשהוא משחק כעוגן התקפי.

הבלבול הגדול: זה לא עניין של גובה

מה שמרטי פררנאו מבהיר הוא שזה לא נכון לדבר על 9 מדומה לגבי כל שחקן שפועל כחלוץ מרכזי עם פרופיל שונה מזה של ה-9 הקלאסי.

כאשר בעונה שעברה פליק פנה לרונאלד אראוחו כפתרון חירום כדי לפעול בהתקפה, איש לא הגדיר אותו כ-9 מדומה. כאשר את התפקיד הזה מבצעים חלוצים שבדרך כלל הם חלוצים שניים, קשרים התקפיים או שחקני כנף, אכן נוהגים לתייג אותם כך.

מדוע יש כל כך הרבה בלבול לגבי מהו ומה אינו 9 מדומה? מרטי פררנאו מבהיר לנו: "ה-9 המדומה אינו עמדה על המגרש אלא הוא תפקיד. ה-9 המדומה אינו מוגדר לפי המקום שבו החלוץ נע, אלא לפי מה שהוא עושה".

ישנו בלבול גדול שפררנאו מעמיק בו: "נוהגים לבלבל מי הוא או מי אינו 9 מדומה לפי גודל השחקן. נוהגים לחשוב ששחקן גבוה וחזק אינו כזה והוא 9 קלאסי, בעוד שמאמינים ש-9 מדומה חייב להיות קטן וזריז פשוט משום שיש לנו את מסי בראש, וזה לא נכון".

פררנאו נותן לנו שתי דוגמאות מוחשיות מאוד כדי להבין זאת: "אחד מ-9 המדומים הטובים ביותר כיום הוא הארי קיין, שהוא חלוץ גבוה וחזק, בעוד שישנם חלוצים מרכזיים שאינם 9 מדומים ואשר ממלאים את התפקיד של 9 קלאסי ולעומת זאת הם קטנים, והייתי מביא כדוגמה את לאוטרו מרטינס".

"כדי להיחשב 9 מדומה לא מספיק להיות חלוץ שמבצע פעולות שאינן רגילות עבורו. 9 מדומה חייב לזוז מעמדתו הטבעית, חייב למשוך את שחקני ההגנה ולשחרר שטח. בנוסף, עליו לשתף פעולה בארגון ההתקפה ועליו לעורר ספקות בהגנת היריב ולייצר עליונות במרכז המגרש".

שלושת אבות הטיפוס של חלוץ מרכזי

פררנאו מבחין בין שלושה אבות טיפוס של שחקני התקפה: "ישנם שלושה סוגים של חלוץ מרכזי. הראשון הוא הקלאסי, זה שאזור התנועה שלו מצטמצם בעיקר ברחבה ובאזור החזיתי שלפני הרחבה, ופרופיל זה יהיה לבנדובסקי או הלאנד".

הסוג השני של שחקן התקפה מרכזי הוא זה שפררנאו עזר להגדיר: "לאחר מכן ישנו ה-9 המדומה שהתחיל עם פיינדבנה בשנת 1909 ושהיו לו מבצעים גדולים כמו פדרנרה, סינדלר, הידגקוטי, לאודרופ או מסי".

לסיום, ישנה משפחה שלישית של שחקנים בעמדה זו: "הפרופיל השלישי של חלוץ הוא קשר התקפי מתקדם שבדרך כלל הוא בעל יכולת אישית אך אינו מבצע את הפונקציות של ה-9 המדומה".