הדברים של פליק בסיום המשחק
על מאבק האליפות:
״עדיין לא מרגיש שאני אלוף. זה כדורגל, נכון שאנחנו בעמדה טובה. יהיה נהדר לזכות בשלושה תארים, אבל עדיין חסר לנו ניצחון אחד, שלוש נקודות, וכל היריבות רוצות לנצח מולנו. יש לנו את האיכות – ונגיע לזה״.
על המשמעות של הניצחון בקלאסיקו:
״אנחנו גם צריכים לחגוג את הניצחון הזה על מדריד, להעריך אותו״.
על תגובת השחקנים אחרי ההדחה מאירופה:
״השחקנים האלה פשוט פנטסטיים. שוב חזרנו מפיגור 2:0, והגענו ממילאנו אחרי יותר מ־120 דקות — זה לא היה קל, והם שוב עשו את זה״.
על הסגנון ההתקפי ועל ספיגת שלושה שערים:
״צריך להשתפר הרבה בהגנה, להיות יציבים יותר. כשאנחנו לוחצים טוב – הכול עובד, אבל כשעושים טעות, כמו בשער הראשון שספגנו, המצב מסתבך. השחקנים עבדו טוב כקבוצה. היום עמד מולנו אתגר חשוב – להתמודד מול שחקנים מהירים מאוד.
צריך לשפר כמה היבטים הגנתיים, אבל כשיש משחק כל שלושה ימים, קשה באמת להתאמן כמו שצריך כדי להכין כל מחזור״.
על התרומה של שחקני הספסל:
״לא קל לנהל את כל הסגל, אבל לקבוצה הזו יש רוח פנטסטית.
השחקנים האלה אוהבים להיות על המגרש, לאמן, להתחרות. הם יודעים שאם מתאמנים באינטנסיביות – משחקים טוב יותר וזה גם עוזר להתאוששות״.
על השאלה אם בארסה היא הקבוצה הכי מהנה בליגה:
״לא תמיד... לפעמים אני סובל״.
על לאמין:
״איך זה לעבוד עם לאמין? הוא עושה את זה מצוין – יש לו ביטחון, הוא מאמין במה שהוא עושה והוא חכם מאוד. עבורי הדבר החשוב היה שאחרי המכה במילאנו, השחקנים שלי יקומו, יסתכלו קדימה – והוא דוגמה לשחקן שעשה את זה, קם על הרגליים. היום הוא שוב לקח אותנו קדימה עם השער שלו ועזר לנו להפוך את התוצאה. הוא בן 17, ומה שהוא עושה זה בדיוק מה שאנחנו מבקשים ממנו״.
על פראן:
״הוא היה מצוין. לבנדובסקי חזר מפציעה ופראן היה טוב – וזה חשוב שהוא ברמה הזו. גם הוא עצמו מעריך את זה, והוא אוהב מאוד לשחק כחלוץ 9״.
על מאבק האליפות:
״עדיין לא מרגיש שאני אלוף. זה כדורגל, נכון שאנחנו בעמדה טובה. יהיה נהדר לזכות בשלושה תארים, אבל עדיין חסר לנו ניצחון אחד, שלוש נקודות, וכל היריבות רוצות לנצח מולנו. יש לנו את האיכות – ונגיע לזה״.
על המשמעות של הניצחון בקלאסיקו:
״אנחנו גם צריכים לחגוג את הניצחון הזה על מדריד, להעריך אותו״.
על תגובת השחקנים אחרי ההדחה מאירופה:
״השחקנים האלה פשוט פנטסטיים. שוב חזרנו מפיגור 2:0, והגענו ממילאנו אחרי יותר מ־120 דקות — זה לא היה קל, והם שוב עשו את זה״.
על הסגנון ההתקפי ועל ספיגת שלושה שערים:
״צריך להשתפר הרבה בהגנה, להיות יציבים יותר. כשאנחנו לוחצים טוב – הכול עובד, אבל כשעושים טעות, כמו בשער הראשון שספגנו, המצב מסתבך. השחקנים עבדו טוב כקבוצה. היום עמד מולנו אתגר חשוב – להתמודד מול שחקנים מהירים מאוד.
צריך לשפר כמה היבטים הגנתיים, אבל כשיש משחק כל שלושה ימים, קשה באמת להתאמן כמו שצריך כדי להכין כל מחזור״.
על התרומה של שחקני הספסל:
״לא קל לנהל את כל הסגל, אבל לקבוצה הזו יש רוח פנטסטית.
השחקנים האלה אוהבים להיות על המגרש, לאמן, להתחרות. הם יודעים שאם מתאמנים באינטנסיביות – משחקים טוב יותר וזה גם עוזר להתאוששות״.
על השאלה אם בארסה היא הקבוצה הכי מהנה בליגה:
״לא תמיד... לפעמים אני סובל״.
על לאמין:
״איך זה לעבוד עם לאמין? הוא עושה את זה מצוין – יש לו ביטחון, הוא מאמין במה שהוא עושה והוא חכם מאוד. עבורי הדבר החשוב היה שאחרי המכה במילאנו, השחקנים שלי יקומו, יסתכלו קדימה – והוא דוגמה לשחקן שעשה את זה, קם על הרגליים. היום הוא שוב לקח אותנו קדימה עם השער שלו ועזר לנו להפוך את התוצאה. הוא בן 17, ומה שהוא עושה זה בדיוק מה שאנחנו מבקשים ממנו״.
על פראן:
״הוא היה מצוין. לבנדובסקי חזר מפציעה ופראן היה טוב – וזה חשוב שהוא ברמה הזו. גם הוא עצמו מעריך את זה, והוא אוהב מאוד לשחק כחלוץ 9״.
דיווח במארקה לפני המשחק: ״מהרגע שפרן גארסיה הבין שהוא יפתח בהרכב, הוא התחיל ללמוד כל תנועה של לאמין יאמאל. הוא חקר את יאמאל לאורך כל השבוע, ועכשיו הוא יודע שהוא חייב להישאר צמוד אליו כל הזמן — ולמנוע ממנו אפילו לקבל את הכדור״.
בארסה מאניה: ברצלונה
Photo
״אני ראיתי דריכה במהלך שהוביל לשער השני של אבמפה. בעיניי זאת טעות חמורה מאוד לא לבדוק את כל הזוויות בעניין״.
הנקודות של יעוז אחרי הקלאסיקו:
1. ארבעים שנה אני רואה כדורגל. השחקנים שאהדתי בילדותי נעזרים היום בהליכון אם הם בכלל עוד מסתובבים בינינו. בחיים, אבל בחיים, לא ראיתי קבוצת התקפה כמו ברצלונה. זו קבוצה שבעשרים דקות מבטלת את ריאל מדריד (עדיין אלופת אירופה) בלי מאמץ. קבוצה שברבע שעה השחילה רביעייה לאתלטיקו בחוץ, כאילו מדובר באיזה קבוצת ילדים ג׳. קבוצה שמפגרת 2-0, פעם אחר פעם וממשיכה לשחק רגיל, יודעת שהשערים יבואו.
2. ואיך הם באו. לרוב בזכות לחץ גבוה למעלה, כדור ארוך, ומעל הכל לאמין ימאל שבגיל 17 עושה עם הכדור מעשים שגורמים לניוטון, קופרניקוס ופרמה לצאת מהקבר, לגרד בפדחת ולבדוק אם החוקים שהגדירו עוד בכלל תופסים.
3. לא יודע מי יקח את כדור הזהב. האמת גם לא אכפת לי. מאז שפיפ״א הפכה את כדור הזהב ל״פרס שמקבל מי שלקח באותה עונה צ׳מפיונס״, זה לא באמת מעניין. העונה זה בוודאות תהיה בדיחה. שום שחקן מפריז או אינטר הוא לא הטוב באירופה, אפילו לא קרוב. לאמין, פדרי, ראפיניה, ויודעים מה? גם סלאח ואפילו אמבפה ראויים יותר. ובכל זאת, שם אחד עומד מעל כולם. לאמין ימאל. הוא פשוט הכי טוב. זה מעבר למספרים, מעבר לנוסחאות. הוא השחקן הטוב ביותר היום שבועט בכדור, וכל מי שיקח את כדור הזהב שלא קוראים לו לאמין, לא ראוי העונה לקשור לו את שרוכי הנעליים.
4. זו קבוצה שבסך הכל תיקח דאבל, הישג שהקבוצה של מסי עשתה בתדירות כמעט דו שנתית, אבל היא תיזכר כקבוצה עצומה בהיסטוריה של בארסה. קרוב למאה שערים בליגה (אולי יהיה יותר, מי יודע) ועליונות התקפית שכל אירופה לא זוכרת. כולל 6 שערים בחצי גמר האלופות, 3 מהם בסאן סירו בפחות מ-70 דקות, מה שלא הספיק לגמר אלופות.
5. ופה הקאץ׳ הקטן. כי תמיד יש קאץ׳. אי אפשר לעלות לגמר אלופות עם 7 שערים ברשת בחצי גמר אלופות. ו... אי אפשר לאורך זמן לנצח את ריאל מדריד כשסופגים 3 שערים בבית. בארסה של העונה כבשה מספר מטורף, פסיכי וחסר הגיון של 16 שערים מול ריאל. זה מטורף. מצד שני, אותה בארסה ממש ספגה מריאל (ב-4 נצחונות!) 7 שערים. צריך להגיד ביושר, ההגנה של בארסה לא מספיק טובה, השוער שעומד בשער, כבר אפשר להגיד, לא מתאים לרמות האלה, וזו נקודה שפליק יצטרך לעבוד עליה קשה קשה לעונה הבאה.
6. אין ספורט שאוהדי בארסה יותר אוהבים מאשר לקלל את השופטים. לרוב בצדק. אבל אתם יודעים מה יותר כיף מלקלל את השופטים אחרי הפסדים? לקלל אותם אחרי נצחונות, בעיקר נצחונות שהושגו על הפרצוף המדושן שלהם.
7. הרננדז הרננדז היום לקח לבארסה פנדל ברור, לקח לנו שער מדהים של פרמין על מצב גבולי ובאופן כללי כל שריקת 50 אחוז הלכה לריאל. הוא הגיע לדפוק את ברצלונה, ועשה את העבודה שלו הכי טוב שאפשר. כמה טוב? כאמור, בדקה ה-93 הוא לא התעצל, הלך לואר ודפק לנו גול שלא שינה כלום. העיקר להראות לפלורנטינו: עשיתי הכל אח שלי, מה אני אעשה, הקבוצה שלך על הפנים.
8. ולכן, על הפרצוף שלו, על השריקות העלובות שלו, על הציניות המגעילה, על הכדורגל השמח של בארסה שכמעט ונכנע לשריקות הקטנות והמכורות של הרננדז הרננדז. על הפרצוף שלך הרננדז. וכיוון שאצלך במשפחה אוהבים הכל כפול, אז נגיד לך: חייך, אכלת אותה. חייך, אכלת אותה!
9. ולסיום, עונה לפנתיאון, עונה שנזכור עוד שנים, ויסקה בארסה, תמיד!!
1. ארבעים שנה אני רואה כדורגל. השחקנים שאהדתי בילדותי נעזרים היום בהליכון אם הם בכלל עוד מסתובבים בינינו. בחיים, אבל בחיים, לא ראיתי קבוצת התקפה כמו ברצלונה. זו קבוצה שבעשרים דקות מבטלת את ריאל מדריד (עדיין אלופת אירופה) בלי מאמץ. קבוצה שברבע שעה השחילה רביעייה לאתלטיקו בחוץ, כאילו מדובר באיזה קבוצת ילדים ג׳. קבוצה שמפגרת 2-0, פעם אחר פעם וממשיכה לשחק רגיל, יודעת שהשערים יבואו.
2. ואיך הם באו. לרוב בזכות לחץ גבוה למעלה, כדור ארוך, ומעל הכל לאמין ימאל שבגיל 17 עושה עם הכדור מעשים שגורמים לניוטון, קופרניקוס ופרמה לצאת מהקבר, לגרד בפדחת ולבדוק אם החוקים שהגדירו עוד בכלל תופסים.
3. לא יודע מי יקח את כדור הזהב. האמת גם לא אכפת לי. מאז שפיפ״א הפכה את כדור הזהב ל״פרס שמקבל מי שלקח באותה עונה צ׳מפיונס״, זה לא באמת מעניין. העונה זה בוודאות תהיה בדיחה. שום שחקן מפריז או אינטר הוא לא הטוב באירופה, אפילו לא קרוב. לאמין, פדרי, ראפיניה, ויודעים מה? גם סלאח ואפילו אמבפה ראויים יותר. ובכל זאת, שם אחד עומד מעל כולם. לאמין ימאל. הוא פשוט הכי טוב. זה מעבר למספרים, מעבר לנוסחאות. הוא השחקן הטוב ביותר היום שבועט בכדור, וכל מי שיקח את כדור הזהב שלא קוראים לו לאמין, לא ראוי העונה לקשור לו את שרוכי הנעליים.
4. זו קבוצה שבסך הכל תיקח דאבל, הישג שהקבוצה של מסי עשתה בתדירות כמעט דו שנתית, אבל היא תיזכר כקבוצה עצומה בהיסטוריה של בארסה. קרוב למאה שערים בליגה (אולי יהיה יותר, מי יודע) ועליונות התקפית שכל אירופה לא זוכרת. כולל 6 שערים בחצי גמר האלופות, 3 מהם בסאן סירו בפחות מ-70 דקות, מה שלא הספיק לגמר אלופות.
5. ופה הקאץ׳ הקטן. כי תמיד יש קאץ׳. אי אפשר לעלות לגמר אלופות עם 7 שערים ברשת בחצי גמר אלופות. ו... אי אפשר לאורך זמן לנצח את ריאל מדריד כשסופגים 3 שערים בבית. בארסה של העונה כבשה מספר מטורף, פסיכי וחסר הגיון של 16 שערים מול ריאל. זה מטורף. מצד שני, אותה בארסה ממש ספגה מריאל (ב-4 נצחונות!) 7 שערים. צריך להגיד ביושר, ההגנה של בארסה לא מספיק טובה, השוער שעומד בשער, כבר אפשר להגיד, לא מתאים לרמות האלה, וזו נקודה שפליק יצטרך לעבוד עליה קשה קשה לעונה הבאה.
6. אין ספורט שאוהדי בארסה יותר אוהבים מאשר לקלל את השופטים. לרוב בצדק. אבל אתם יודעים מה יותר כיף מלקלל את השופטים אחרי הפסדים? לקלל אותם אחרי נצחונות, בעיקר נצחונות שהושגו על הפרצוף המדושן שלהם.
7. הרננדז הרננדז היום לקח לבארסה פנדל ברור, לקח לנו שער מדהים של פרמין על מצב גבולי ובאופן כללי כל שריקת 50 אחוז הלכה לריאל. הוא הגיע לדפוק את ברצלונה, ועשה את העבודה שלו הכי טוב שאפשר. כמה טוב? כאמור, בדקה ה-93 הוא לא התעצל, הלך לואר ודפק לנו גול שלא שינה כלום. העיקר להראות לפלורנטינו: עשיתי הכל אח שלי, מה אני אעשה, הקבוצה שלך על הפנים.
8. ולכן, על הפרצוף שלו, על השריקות העלובות שלו, על הציניות המגעילה, על הכדורגל השמח של בארסה שכמעט ונכנע לשריקות הקטנות והמכורות של הרננדז הרננדז. על הפרצוף שלך הרננדז. וכיוון שאצלך במשפחה אוהבים הכל כפול, אז נגיד לך: חייך, אכלת אותה. חייך, אכלת אותה!
9. ולסיום, עונה לפנתיאון, עונה שנזכור עוד שנים, ויסקה בארסה, תמיד!!