אות, סמל ומופת

סמל בארסה מופיע לראשונה ב-1910 דווקא. היה זה חודש פברואר, בלשכתו של הנס גאמפר הוחלט לקיים תחרות איור פתוחה בין מנויי המועדון (כ-400 סוֹסִיס…). כללי התחרות היו פשוטים, לעצב סמל למועדון שישלב אלמנטים קטלניסטיים וכמו כן את צבעי המועדון-הבלאוגראנה. היה זה אקט יחצני של גאמפר כדי להשליך מעליו את דימוי ה”חוצן” שדבק במועדון- שלא קשור להוויה הקטאלונית, למעשה התחרות הזו היתה ניסיון גישור בין המועדון לחוגים קטלניסטיים ולהרחיב את מעגל האוהדים והמנויים. אפשר לומר כי בארסה היתה נטולת זהות במידה מסוימת עד לאותה שנה, שכן השתמשה בסמלה של העיר ברצלונה. הרעיון המבריק לא רצה להתנער מהסימבוליות של אותו סמל עירייה ולכן שאף לשלב רעיונות ואלמנטים מאותו סמל ולנכס אותו למועדון-בזהות המועדון ולגבש זהות קטלניסטית בתרבות הכדורגל ההולכת ומתפתחת. אם כן, היה צורך ממשי להראות כי המועדון עומד בראשות עצמו ונטול השפעה פוליטית זו או אחרת מצד קליקות מימין ומשמאל בעיריית ברצלונה. הקטלאניות היא מעל הכל וחוצה גבולות פוליטיים, ובמיוחד בשנים אלו של אי יציבות פוליטית מחוץ ומבית. נראה כי הסמל תרם במשהו כי מספר המנויים הוכפל בשנתיים שלאחר מכן.

 

1899-1910 סמל העיר ברצלונה מעוטר בענפים

אם כן, מי היה הסוֹסִי עלום השם שזכה לעצב את הסמל? היה זה שחקן עבר בשם קרלס קומאמלה– , ששיחק בין השנים 1903-1912. ומעבר לעובדה שלמד רפואה היה מאייר משכמו ומעלה. את הסיפור המעניין הזה תוכלו למצוא בספרו של דניאל כארבו-  Historial del FC Barcelona.

1910-1939 הסמל/מגן הרשמי-צורת קערה

וכמו שפרטי הלבוש במועדון החלו להשתכלל ולעבור שינויים אבולוציוניים, כך גם הסמל הנ”ל שדומה עד מאוד לסמל הנוכחי מלבד קווי המתאר המסוגננים למדי כיאה לתקופת סוף המאה ה-19. הסמל עצמו קעור אך במעט מזה של ימינו אנו ומופיעים בו ראשי התיבות פ.צ.ב. כדורגל בצבע אדום מופיע במרכזו התחתון של הסמל. ברקע הכדור מופיעים קווים אנכיים בצבעים כחול-אדום, צבעי הבלאוגראנה (אנא זכרו כי צבעי הבלאוגרנה בחולצות השחקנים הופיעו בדיוק באותה עונה: 1909-1910). מעל אותו כדור מופיעים ראשי התיבות ומעליהם הצלב של הקדוש ג’ורדי בצידו השמאלי של הסמל והמגן שלו המוכתם בדם בצידו הימני של הסמל. עם השנים השתנו מספר דברים בעיקר בקווי המתאר ובצבעי הכדור. השינוי הרציני הופיע דווקא בסמל בין השנים 1939-1949, לא רק שונה צבעו של הכדור לחום בהיר, אלא גם צורתו שהפכה צרה יותר וגבוהה מה שקיצץ בשני קווים אנכיים במגינו של הקדוש ג’ורדי. אפילו ראשי התיבות שונו בצורה דראסטית, אין ספק שהוא הסמל הפחות סימפטי מכולם.

1939-1949 ראשי התיבות של פ.צ.ב-מגן “ג’ורדי” למעלה מצד ימין בעל שני אנכים אדומים

1949-1974 מופיעים ארבעה אנכים אדומים-המגן המקורי.

1974-2002 ראשי התיבות חוזרים ל FCB (חזרה ל 1910)

2002-עכשיו. קווי המתאר יותר מהוקצעים. ראשי תיבות ללא נקודות.

הסמל הנוכחי, הוא הרבה יותר נקי בקווי המתאר שלו פחות מצועצע, ברור ובולט. אפילו הנקודות שאמורות להפריד בין האותיות “פ.צ.ב.” הוצאו בכדי לא לסרבל את העין. נקי ופשוט. אין ספק שגם הסמל הזה יעבור שינויים אבולוציוניים בהתאם לתקופה.

מה אוהדי בארסה אומרים

בארסה מאניה בפייסבוק

בארסה מאניה באינסטגרם

האפליקציה שלנו

פורום האוהדים שלנו

הסקר השבועי